בסוף השבוע נמצאה דריה (דשה) לייטל בת ה-31 ללא רוח חיים בדירתה ברחוב דרך הים. בחדר הסמוך ישנו באותה שעה שלוש בנותיה של דריה, בנות 7,3 ו-8.
החשוד ברצח הוא בעלה של דריה, ג'וסיה דניאל לייטל, שרוצץ את גולגלתה של דריה באמצעות פטיש בשקט כדי לא להעיר את הבנות בחדר הסמוך ולא את השכנים בבניין הדירות. נראה כי איש לא היה יודע על הרצח אם הרוצח לא היה מתקשר למשטרה ומודיע: "רצחתי את אישתי במכות פטיש".
בעקבות הרצח הנורא החלו להתגלות פרטים חדשים על הרוצח ג'וסיה ויחסו האלים כלפי דריה, בראשם התקיפה אלימה בגינה הוגש נגד ג'וסיה כתב אישום בחודש יולי 2021. במקרה זה תואר כיצד אחז ג'וסיה בצווארה של דריה, משך אותה ואיים עליה: "אני ממש רוצה להרוג אותך, יש לך מזל שהבנות פה". תקיפה זו הייתה בזמן שדריה אחזה בידה את בתם הקטנה. למרות הודאתו של ג'וסיה, הוא ביקש כי לא יורשע, והוא הועבר לשיקום.
ג'וסיה אמר במשטרה כי הוא לא מרוצה מהתנהגותו והוסיף: "אני מתכוון לשנות את דפוסי ההתנהגות שלי בעתיד, אין לי שום כוונה להרוג את אשתי". בית המשפט השתכנע ושלח אותו לשיקום בהצעת שירות המבחן.
משפחת לייטל כבר היתה בעבר באור הזרקורים. הבת אביגיל נרצחה בפיגוע הטרור בקו 37 בחיפה לפני 20 שנה. השבוע אביו של ג'וסיה, פיליפ לייטל והאם היידי ואביה של של דריה - אנטון יזאליויץ, ישבו יחד בשבעה וחיזקו אחד את השני.
"תני לנו לעזור לך"
על הקשר הלא בריא בין דריה וג'וסיה, ועל רגעיה האחרונים של דריה, מספרת חברתה ד"ר דניאלה מזור. "אני מכירה אותה בתורר דשה כבר 3-4 שנים. כששמעתי שמישהי בשם דריה נרצחה אז חשבתי אולי זה מישהי אחרת. לא רציתי להאמין. הכרתי אותה דרך הילדים. הילדים היו בגן ביחד, וגם עם הילדים הגדולים נוצר קשר טוב ושל המון אהבה. כל מי שהכיר אותה מסכים כי היה קל לאהוב אותה. המראה שלה, ההגעה שלה לגן, החיוך שלה, והמוכנות לעזור גרמו לכך שקל היה לאהוב אותה".
הכרת גם את ג'וסיה?
"לקח לי זמן לפגוש אותו. הוא לא היה מגיע לגן בדרך כלל. לא ידעתי כל כך שהוא קיים. באחת השיחות היא אמרה שהוא לא יכול לפגוש את הבנות אלא דרך מרכז קשר אבל הוא היה ברקע. היא הייתה לבד. ג'וסיה עבד בעבודות מזדמנות ומגיע ממשפחה שכולה שאחותו נהרגה בפיגוע בקו 37. הוריו יהודים משיחיים".
מתי הבנת שיש בעיה?
"יש המון דברים שהיא סיפרה אבל לא העמיקה בהם. היא לא הייתה פתוחה ומשתפת גם כשקשה לה. היא רצתה להראות שהיא בסדר. תמיד עזרה אבל לא ידעה לבקש עזרה. זה מוכר לי עם עצמי. פעם אמרתי לה 'את לא מדברת, לא מספרת, את לבד עם 3 בנות, בואי, תני לנו לעזור'".
מה את יודעת עליה?
"היא עלתה לארץ מאירופה. משפחתה של ג'וסיה אימצו אותה והיא הייתה שם כמו בת בית. אמא שלה נפטרה שהייתה צעירה. האבא כנראה לא היה מעורב בחייה. לא שמעתי עליו הרבה. היא למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה והייתה בסוף התואר. המשפחה שלו עזרה להם".
היית האחרונה שראתה אותה.
"היא באה יום קודם בארבע אחר הצוהריים ונשארה עד שבע. קבענו לצאת לפאב המכולת למחרת בערב ואפילו קבענו שעה. היא סיפרה כבר לפני חודשים שיש משבר עם ג'וסיה ורוצה לעבור מקום. סיפרה שהוא לא מתפקד בגלל בעיות אלכוהול. היא סיפרה שנתנה לו הזדמנויות רבות לשנות דרכיו אבל נמאס לה".
"אנחנו לא ידענו"
היא פחדה?
"היא לא פחדה ממנו והיא לא הייתה אישה שמפחדת. היא סיפרה שהופעל עליה לחץ מצד המשפחה לא לעזוב, ולא חשוב מה המשפחה אומרת. יש לי הודעה שהיא אומרת את זה. יעצתי לה לקבל עזרה והיא אמרה שהיא צריכה להתחזק, לאזור אומץ, כי זה לא הולך להיות קל. היא לא פירטה מעבר לכך. היא לא ראתה את זה מגיע בשום צורה. ראיתי בעיניים שקשה לה אבל לא ראיתי פחד. היא הייתה אישה חזקה. הבעיה הייתה בו".
מה אומרים החברים?
"מרוסקים. הרבה הכירו את דשה שהפכה לחלק מהנוף החיפאי עם הבנות הבלונדיניות. זו אישה שעברה הרבה חיים ורק רצתה ליהנות, ללמוד ספרדית, לטייל עם החברות. בן אדם שכיף להכיר. אני שואלת איפה היו הרשויות? למה הוא לא היה בטיפול? איך לא עלו בשיקום על הבעיה שלו? למה בוטל צו ההרחקה ולמה אף אחד לא בדק מה עם האיש ומצבו? הנרצחת היית האישה חזקה, ולא הרבה נשים מוכות אוזרות אומץ להגיע למשטרה ולהתלונן. בגלל שהיא הייתה אדם טוב ובגלל שהופעל עליה כנראה לחץ, הסכימה לשיקום שלו, ולא למאסר אבל איפה המאבחנים המקצועיים? אל תפגעו בה פעם נוספת עם השאלה 'למה לא עזבה', תשאלו למה הוא פגע?".
חברתה גאולה הולנדר מוסיפה: "לא ידענו על אלימות מצידו אבל ידענו שהיו משברים והיה צו הרחקה. בדיעבד אנו מבינים שלא היה לא את האומץ להתלונן ולפתוח תיק נגד בעלה. לקח לרשויות שנה וחצי עד שהדבר הגיע למשפט. אנחנו לא ידענו ולא יכולנו לעזור לה, אבל הרשויות ידענו והזניחו אותה וזרקו אותה לגורל אכזר. מישהו פה טעה ופשע ודשה שילמה את המחיר. רוצים עכשיו לבטל את האיזוק ולקבוע שרק אחרי הרשעה שנייה יאזקו גבר מכה. נשים לא יגיעו לאישום שני. רוב המוכות לא מגיעות למשטרה. תצילו אותן. דשה הייתה חזקה וניסתה להיחלץ מהמצב אבל הרשויות לא התייחסו לקריאה שלה לעזרה".
"נתגעגע אליה מאד, אהבנו אותה. היא הייתה קרן אור, אדם טהור ללא אינטרסים. תמיד מחייכת עם צניעות וענווה. הקשיים שלה לא הפכו אותה לאדם קשה והייתה כולה נתינה. עכשיו החברים בודקים איך אפשר לסייע לילדות בחיים העתידיים שלהן. לא נרפה מהבנות".
הבת נרצחה - הבן רצח
עלילות חייה של משפחת לייטל טרגיות בכל קנה מידה. המשפחה עלתה לכותרות בשנת 2003 בעקבות הפיגוע בקו 37 בשדרות מוריה, אז מחבל מתאבד פוצץ אוטובוס ורצח 17 אנשים ביניהם את אביגיל לייטל בת ה-14, תלמידת הריאלי, שהייתה בדרך לחברתה.
קראו גם:
אביגיל שנרצחה היא אחותו של ג'וסיה ובתם של פיליפ והיידי לייטל. "עכשיו יש לה בת שנרצחה ובן רוצח", אומרים מכרים של המשפחה, "זו טרגדיה. פיליפ והיידי מאד שקטים. פיליפ בעל תפקיד בכנסייה הבפטיסטית. זו טרגדיה בלתי נתפסת ועכשיו הם יצטרפו לטפל בשלוש הבנות ולבקר את הבן הרוצח בכלא. מציאות קשה".
בכתבה לאחר הפיגוע בקו 37, התראיין ג'וסיה, אז בן 15, והתייחס לאחות שנרצחה: "אחותי הייתה ילדה מאוד יצירתית. הייתה לה אהבה אחת לבני אדם ואהבה שנייה לטבע. היא ידעה שהיא אוהבת את אלוהים ושהוא אוהב אותה".
