עשרות מדרכות בחיפה נחסמות מידי יום על ידי רכבים ומאלצות הולכי רגל לרדת לכביש ולהסתכן בפגיעה מרכבים חולפים.
הסכנה גדולה יותר היא לנשים שהולכות עם עגלות תינוק ואנשים עם מוגבלויות המתניידים עם כיסאות גלגלים.
הסיבה לבעיה מורכבת. חיפה, עיר שרבים מרחובותיה לא תוכננו כנדרש, ולא נותנים מענה להיקפי תנועה גדולים, ולמספר רכבים שרק הולך וגדל מידי שנה.
התוצאה היא מצוקת חניה קשה. בעלי רכבים אינם מוצאים חניות ונאלצים להחנות על מדרכות בשכונות השונות. הפתרון המיטבי הוא הקמת מערכי תחבורה ציבוריים יעילים בכל שכונה, דבר שעשוי להפחית את מספר כלי הרכב. במקביל יש להכשיר עוד חניות בכל רחוב, ולהגביל בנייה כך שלא יתווספו עוד רכבים.
בפועל, העירייה אינה מספקת פתרונות ישימים לבעלי רכבים, ולא אחת ממהרת לקנוס רכבים שחונים על מדרכות. במצב הנוכחי גם בעלי הרכבים וגם הולכי הרגל סובלים.
קראו עוד:
סכנת חיים
סיגל, פעילת ארגון הולכי הרגל "ברחובות שלנו", המתניידת בכיסא גלגלים המתגוררת בהדר: "פשוט אין אפשרות לעבור עם הכיסא לכל אורך הרחוב שלי. אני מרגישה שהרחובות בעיר שלי הכי לא נגישים בעולם".
לריסה, תושבת רמת בגין: "כמה פעמים בשבוע אני לוקחת את הנכדים שלי בעגלה. אתה מבין כמה מחנים על המדרכות שאני מטיילת איתם? אין מקום שאפשר ללכת ישר. רק לרדת לכביש. פחד. שלחתי המון בקשות לעירייה לטפל בזה. כל יום זה קורה. וזה פחד מוות לרדת לכביש עם הנכדים לסכן אותם ואת עצמי. במיוחד ברחוב אידר כביש מאוד צר. לפעמים אני נאלצת לחזור אחורה כדי לחפש מעבר בין שתי מכוניות שיהיה לי רווח לעגלה."
אמיר, אב לשתי בנות בנווה שאנן: "התחושה היא שהמדרכות לא מיועדות להולכי הרגל קודם כל, אלא לרכבים, תשתיות, פחים ורק אז, אם נשאר מקום - להולכי רגל. בצמתים מרומזרים כמשל - רכב ברמזור אחד חוצה את הצומת. הולך רגל נדרש לחכות 3 או 4 רמזורים כדי לחצות את אותה הצומת".
אייל, תושב נווה שאנן: "אני נאלץ להתמודד עם הבעיה הזו שנים. אני נכה והורה לתאומים. בכל מקום חונים על המדרכה. אין אכיפה ואני נאלץ לרדת לכביש. פשוט אי אפשר לזוז בשכונה. יש תחושה של הפקרות מוחלטת כולם חונים איפה שבא להם. פניתי לגורמים רבים וזה לא עוזר. אני מרגיש שזה לא מעניין אף אחד עד שחלילה יידרס איזה ילד".
מנאר, תושבת המושבה הגרמנית: "חוסר אכיפה של בעיית החניה והזלזול בזכויות הולכי רגל הפכו לסיוט היום יומי של תושבי חיפה, במיוחד אימהות וילדים, נכים וזקנים. בעיר התחתית והמושבה הגרמנית הבעיה מוקצנת עוד יותר מחמת היעדר תשתיות וריבוי מוסדות ציבור (בתי ספר וכנסיות) שמשרתים את כל תושבי חיפה הערבים שגרים בכל רחבי העיר, אך צורכים שירותים בעיר התחתית.
"אי אפשר ללכת על המדרכה ברצף, בעיקר כי מכוניות חונות על ימין ושמאל תוך שמסכנים חיי אדם. בתור אמא לתינוקת עם עגלה ובתור בעלת מוגבלות בניידות, המצב פוגע בי אישית כפליים ופוגע בכל תושבי העיר."
כרמל גבעון, רכז פעילות 'ברחובות שלנו' בחיפה: "מזה שנים המדרכות בעיר חסומות באופן שמסכן את הולכי הרגל וכן את הנהגים, תוך שהעירייה אינה ממלאת את תפקידה באכיפת החוק ושמירה על ביטחון התושבים. אנחנו מבינים את הקושי של תושבים המתקשים למצוא מקום חניה, אבל אי אפשר להשוות אותה לסכנת החיים שהיעדר האכיפה יוצר. באשר לחניה, ראוי שעיריית חיפה תנהג כפי שפועלים ערים מודרניות, זאת באמצעות ניהול חניה: הסדרת מקומות חניה וחלוקת תווי חניה אזוריים לדיירים. אין שום היגיון בחניה על מדרכות ובפגיעה בזכות התנועה של הורים, ילדים ואנשים עם מוגבלויות."
