ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ד"ר איתי בארי, פרסם ניתוח עמדות תושבים הנוגעות לטיפול בחזירי הבר.
הנתונים נאספו בפברואר 2021, ערב הבחירות הכלליות, ובו נאספו עמדות מ-500 משיבים, המייצגים את תושבי חיפה בהתאם לרובע מגורים, גיל, לאום ונטייה פוליטית.
הנשאלים התבקשו להשיב מה הנושא הכי דחוף שעיריית חיפה צריכה לטפל בו כיום. מהניתוח עולה כי חזירי הבר הוא הנושא שעלה על ידי מספר התושבים הגדול ביותר. 14 אחוז מהתושבים ציינו נושא זה. אחריו, 11 אחוז ציינו את מצב הכבישים, 8.6 אחוז את נושא התשתיות, 8.5 אחוז את נושא הארנונה, 7.2 אחוז את נושא העסקים והתעסוקה, ובניגוד לשנים קודמות, רק 2.7 אחוז ציינו את נושא זיהום האוויר.
לשאלה מה הנושא הדחוף שיצטרך לטפל בו ממשל אזורי במידה שיוקם כזה, חזירי הבר הגיעו למקום הרביעי מבחינת דחיפות (5.2 אחוז), שקדמו לו נושאי זיהום האוויר, איכות הסביבה, עסקים ותעסוקה.
האם הציבור תומך או מתנגד לדילול חזירי הבר? נמצאו דעות חלוקות ומקוטבות. 49 אחוז הביעו עמדה נחרצת בנושא. 34 אחוז מהתושבים הביעו תמיכה מלאה באישור לעירייה לדלל, 15 אחוז התנגדו לחלוטין. בסך הכל 68 אחוז הביעו עמדה חיובית לדילול, 32 אחוז הביעו עמדה שלילית, כלומר התנגדות קלה עד חריפה לאישור מדיניות הדילולים.
השפעה החזירים על חייהם: רבע מהמשיבים חשו שתופעת חזירי הבר פגעה בהם באופן אישי או במכרים שלהם, ומעל מחצית חשו שהיא פגעה באיכות חיי תושבי חיפה. מחצית מהמשיבים חשבו שמדיניות בלתי מתפשרת עשויה לצמצם את התופעה. רק עשירית מהמשיבים חשבו שהטיפול נכון להיום הוא טוב.
על פי הדוח, תחושת הפגיעה החמורה ביותר נצפתה במערב חיפה, בכרמל ובשכונות הסמוכות לוואדיות. תחושת פגיעה מתונה יותר נמצאה בהדר ובעיר התחתית, וככל שמתקדמים מזרחה, תחושת הפגיעה נחלשה.
קראו גם >>>
הדוח מצא קשר בין מידת האמון במנהיגות הפוליטית לתחושת הפגיעה מחזירי הבר. ככל שהאמון בקליש ובממלא מקומה נחשון צוק הייתה נמוכה יותר, כך תחושת הפגיעה מחזירי הבר הייתה גבוהה יותר. עוד נמצא כי מי שהשיב שלא יתמוך בקליש אם היו מתקיימות היום בחירות, חש פגיעה חמורה יותר מחזירי הבר.
מי שחש פגיעה קשה יותר מחזירי הבר דיווח יותר על פוליטיקה ארגונית רבה יותר, שחיתות פוליטית רבה יותר, תחושה שהמיסים המקומיים גבוהים יותר.
עוד נמצא כי ככל שהמשיבים היו ימניים יותר, דתיים יותר, ותיקים יותר, כך תחושת הפגיעה מחזירי הבר הייתה גבוהה יותר.
מחצית מהמשיבים ציינו כי לא היו מוכנים לשלם יותר מיסי ארנונה כדי לטפל בתופעת חזירי הבר. 44 אחוז מוכנים לשלם 20-40 שקלים תוספת בחודש.
בממוצע השיב כל נחקר כי היה מוכן לשלם 19 שקלים בחודש תוספת למיסי הארנונה לטיפול בחזירי הבר, ובסך הכל 226 שקלים תוספת בשנה.
