כחודש לפני ראש השנה נחתה בישראל טיסה מיוחדת של ארגון "נפש בנפש" בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל ו-JNF ארה"ב ועליה 215 עולים ועולות חדשים מארה"ב וקנדה.
פגשנו שלושה עולים צעירים, נמרצים, ומאוהבים עד הגג בארץ ישראל, שהתיישבו בחיפה במסגרת מיזם "זינוק בעלייה" שנפש בנפש וקק"ל מפעילים יחד, לעידוד התיישבות עולים בגליל, בנגב ובירושלים.
"כבר פגשתי חזיר"
ג'וזף בינגהאם הוא צעיר בן 25 מאילינוי ארה"ב. הוא סיים את לימודי הדוקטורט (PhD) בהנדסת מחשבים ואלקטרוניקה באוניברסיטת רוטגרס. הוא חוקר שיעשה את הפוסט דוקטורט בטכניון בנושא חקר הסרטן.
מה הביא אותך לישראל?
"רציתי לבוא לישראל מיד אחרי הלימודים שלי. אחת הסיבות היא שלא הייתה לי זהות אמריקאית חזקה. משהו בתרבות האמריקאית לא התחבר אצלי. לא רציתי שהילדים שלי יגדלו להיות חלק מהתרבות הזו".
מה לך ולישראל?
"בעשור הראשון לחיי גדלתי בכלל כנוצרי. אבא שלי נוצרי ואמא שלי יהודייה. עזבתי את הנצרות והתחלתי ללמוד יהדות אצל רבי מחב"ד. ככל שלמדתי רציתי ללמוד עוד. זה הפך לקשר חזק מאד. זה הכניס לי משמעות לחיים, משמעות שלא הייתה לי קודם. לפני 5 שנים התחלתי לשמור מצוות".
קראו עוד:
אתה מודע למשבר החוקתי בארץ?
"קודם כל אני שמח וגאה על מדינה יהודית ישראלית. יש דברים שאני לא מבין או מסכים עם המדינה, אבל אני מאמין באזרחי ישראל שיעשו את הדבר הנכון, ואני מעריך ומקווה שישראל תצא בצד הנכון של ההיסטוריה".
מה יודעים על ישראל באמריקה?
"זה משתנה. יש נוצרים ואנשים טובים, לאו דווקא ישראלים או יהודים, שמפיצים ידע על ישראל. מצד שני יש כאלו שלא יודעים שום דבר על ישראל והיהודים. fשעברתי לאיווה לא הסתרתי את יהדותי. מישהו בבית הספר שמע שאני יהודי, ושאל אותי, לא בקטע אנטישמי אלא מחוסר ידע, 'האם יש לי קרניים'. הוא גם חשב שהיטלר הרג את כל היהודים. בסוף הוא הפך לחבר טוב שלי".
חווית אנטישמיות?
"נתקלים בזה. זו אחת הסיבות שרציתי לצאת מאמריקה. בכל מדינה שאין בה ייצוג משמעותי ליהודים אז יהודים תמיד ייתפסו בתווך ובאמריקה זה קורה".
איך חיפה?
"אני חודש בישראל. לא הספקתי לטייל הרבה אבל פגשתי הרבה חיפאים שמוכנים לעזור. זה מעורר השראה".
איפה גר?
"בשכונת נווה שאנן. יש לי תחושה שחיפה מאד קטנה ואפשר לחצות אותה ברגל".
נתקלת בתושבים המיוחדים של חיפה?
"כן, ראיתי חזיר עובר. לא התרגשתי כי גרתי בחווה באיווה אז אני מכיר חזירים. אני לא מפחד אבל אולי אני צריך".
איך האוכל?
"בשבועיים הראשונים לא היה לי מטבח אז אכלתי הרבה בחוץ. הפתיע הטעם של הפירות. טעם מצוין. כאילו הפירות בארה"ב זה רק חיקוי של הפירות בארץ".
איך שמעת על הטכניון?
"הייתי בכנס בלונדון והיה דוכן של משלחת מהטכניון. בגלל הכיפה שלי חשבו שאני מאוניברסיטת בר אילן. חקרתי קצת, מצאתי שיש קהילה של דוברי אנגלית בטכניון אז באתי".
מה אומרים ההורים?
"לאמא שלי יש היכרות עם ישראלים, והיא סיפרה לנו שמדי פעם היו מגיעות שמועות על מלחמות או פיגועים בארץ. זה מה שהיא מכירה ויודעת על ישראל. היא מודאגת שהבן שלה בצד השני של העולם אבל היא סומכת עליי ועכשיו גם אחי רוצה לצאת מאמריקה. אולי עוד נראה אותו כאן".
"חם פה מאד"
ג'ושוע ליפסון הוא צעיר בן 20 שהגיע ממונטריאול שבקנדה. הוא הראשון במשפחה שלו שעושה עלייה ומתכוון ללמוד בטכניון הנדסת מכונות.
פעם ראשונה בישראל?
"נולדתי בקנדה אבל לפני 3 שנים באתי לישיבת הסדר "לב תורה" בבית שמש. נשארתי שם שנתיים וחזרתי למונטריאול. רב הישיבה שכנע אותי לחזור לישראל".
אתה יהודי חרדי?
"אני אורתודוכסי מודרני, שמשלב יהדות על פי ההלכה עם אורחות חיים של העולם המודרני".
מה תעשה בטכניון?
"בחרתי הנדס מכונות כי זו התוכנית היחידה באנגלית. אולי בהמשך אחליף למחשבים שהעברית שלי תשתפר".
טיילת קצת בישראל?
"הייתי באפרת, תל מונד ובית שמש. יש לי פה דודים וגם אח קטן בישיבה בבית שמש. לוקח לי 3.5 שעות להגיע אליו בתחבורה ציבורית. זה שונה מאד ביחס לקנדה".
מה התוכניות?
"אחרי שאלמד אני מתכוון להתגייס בתקווה שאהיה מהנדס בצבא".
למה עשית עלייה?
"מאד רציתי וההורים רצו שאבוא ושמחו שבאתי לישראל. אני רואה חשיבות גדולה בעלייה, ואני מעריך שהרבה מאד אנשים עוד יעלו. נתקלים בגזענות בקנדה במיוחד שיש מבצע בעזה. זו עוד סיבה לעלות. התערבתי פעם אם מישהו בקולג' שאפשר לחצות את הקמפוס שעליך דגל פלסטין אבל לא עם דגל ישראל. הוא חצה עם דגל פלסטין אבל היה ברור לי שזה לא יעבור בשלום עם דגל ישראל".
איך בחיפה?
"גם אני פגשתי חזיר. חם פה מאד. אני מתגעגע למשפחה אבל יהיה בסדר".
מה נאחל לשנה החדשה?
"לימודים מוצלחים וזוגיות. אני בן 20 ואשמח לבת זוג. שנה טובה".
ההורים מקנאים
שושנה וינטראוב, בת 24 מפנסילבניה ארה"ב, היא בעלת תואר ראשון בהנדסת חומרה מאוניברסיטת פנסילבניה והיא תתחיל תואר שני בטכניון בהנדסה ביורפואית.
בשנה האחרונה עבדה כמהנדסת חומרה בסטארט-אפ ואחרי התואר מתכננת לעבוד ולחיות בישראל.
"עליתי יחד עם אח שלי דוד בן ה-19, שכרגע בישיבה ומתכנן לשרת כחייל בודד", היא מספרת, "ביקרתי לראשונה בישראל בבת מצווה שלי והתארחתי אצל חברים של המשפחה שעשו עלייה. פשוט התאהבתי במקום וזה היה הרגע הראשון שבו אמרתי שאעשה עלייה ואגור כאן".
מה אומרים ההורים?
"לא קל כי אני ואחי עלינו ביחד והם נשארו שם. הם מקנאים כי הם רוצים לבוא לישראל. אני מקווה שהם יבואו בהמשך".
איך חיפה?
"וואו, עיר יפה מאד. אני בכלל שמחה שבאתי ועבורי זו הגשמת חלום".
מה נאחל לך?
"הצלחה בלימודים ושנה טובה".
