המשרד להגנת הסביבה פרסם את דוח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה), המתייחס לפליטות של 568 המפעלים הגדולים בישראל במהלך שנת 2023.
בשונה משנים קודמות, הדוח התייחס השנה גם לפגיעה הסביבתית של המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, ובעיקר לשריפות שפרצו וכילו שטחים עצומים של צמחייה.
ממצאים בולטים הדוח:
השפעת המלחמה - בתוך 10 חודשים מאז 7.10.23 נשרפו בגליל והגולן 146 קמ"ר של צמחייה. שטח זה גדול פי 5 מהשטח שנשרף בתקופה מקבילה ב-10 השנים הקודמות. על פ הערכות נשרפו 145 אלף טונות חומר יבש. הפליטות לאוויר משריפות אלה מהוות 44% מהפליטה הארצית השנתית של פחמן חד-חמצני, 13% מהפליטה של PM2.5, 12% מהפליטה של PM10, 7% מהפליטה של NMVOC, 1% מהפליטות של אמוניה, תחמוצות חנקן ושל תחמוצות גופרית.
גזי חממה - פליטות גזי חממה בישראל פחתו במפל"ס לשנת 2023 ב-4% והגיעו ל-78 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו חמצני; 42% מהפליטה מגיעה מתחנות כוח, 25% מתחבורה, 12% מתעשייה, ו-10% ממטמנות פסולת. עיקר ההפחתות היו בייצור חשמל - 1.8 מיליון טונות (הפחתה בפחם ועלייה במתחדשות) וגזי קירור 1.2 מיליון טונות (בהשפעת תחילת יישום תיקון קיגאלי).
ירידה במזהמים - במצאי הארצי של הפליטות לאוויר חלו בשנת 2023 הפחתות של 0.5% עד 22% כמעט בכל המזהמים בהשוואה לשנת 2022. בשל עדכונים בשיטות החישוב נרשם גידול (15%) במצאי חומרים מסרטנים (חישוב חדש של פליטות משריפת פסולת חקלאית צמחית, כעת שריפות פסולת גורמות ל-76% מפליטות חומרים מסרטנים). כמו כן בשל הוספת חישוב פליטות מלולים התרחש גידול (16%) במצאי חומרים אורגניים נדיפים (NMVOC). כעת ענף גידול בעלי חיים גורם ל-27% מפליטות חומרים אלו.
עליה במסרטנים - גם במפל"ס חלו הפחתות ברוב המזהמים בשנת 2023. בשל עדכוני הנחיות חישוב פליטת ביו-גז ממטמנות פסולת מעורבת ודרישת דיגום ודיווח פליטות פורמאלדהיד מביו-גנרטורים במט"שים ובמטמנות חלה עליה של 78% בכמות הפליטה לאוויר של חומרים מסרטנים המדווחת למפל"ס. ללא העדכונים הייתה נרשמת עלייה של 3% בפליטות.
כמה זה עולה לנו? העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר בישראל לשנת 2023 מסתכמות ב-38 מיליארד שקל, מתוכן 13 מיליארד שקל מפליטות תחבורה, 10 מיליארד שקל מייצור חשמל, 6 מיליארד שקל מתעשייה ו-5 מיליארד שקל מפסולת (שריפה פתוחה ומתאן ממטמנות). כ-16 מיליארד שקל מכלל העלות נגרמת מגזי חממה.
מפרץ חיפה
על פי דוח המפלס מצבו של מפרץ חיפה ממשיך להשתפר, וב-12 השנה האחרונות נרשמה ירידה של בין 60-93 אחוזים בשיעור המזהמים שנפלטו לאוויר.
- ב- NMVOC חלה הפחתה מצטברת של 90% בפליטות לאוויר משנת 2012 והפחתה של 18% בשנת 2023 הנובעת מהפחתות במפעל כרמל אולפינים.
- בחלקיקי 10PM חלה בשנת 2023 הפחתה של 25% ומקורה בתחנת הכוח חיפה ובבז"ן.
- בתחמוצות חנקן חלה בשנת 2023 הפחתה של 8% בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה.
- בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה עליה של 4% בשנת 2023 בעקבות עליה במט"ש חיפה.
9 צפייה בגלריה
15 המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר
(צילום: מתוך דוח הגנת הסביבה)
המזהמים גדולים
בדוח המפלס הובאו נתוני 15 המפעלים המזהמים ביותר בישראל. למרות שמפעלים אלו מהווים רק 2.5% מכלל המפעלים המדווחים על פליטות, הם אחראים ל-74% מכלל הפליטות.
הדוח קובע מה עלות הפליטות של כל מפעל, וכמה פליטות אלו עולות לציבור הנאלץ להתמודד עם הזיהום.
בראש המפעלים המזהמים חברת חשמל אורות רבין ואחריה חברת חשמל רוטנברג. שתי תחנות אלו עולות לציבור 4.5 מיליארד שקלים. מרבית המזהמים הגדולים הן תחנות כוח.
המפעלים שפולטים הכי הרבה במפרץ חיפה הם בזן וחברת חשמל חיפה. בזן במקום ה-7 הארצי, עם עלות כוללת של 436 מיליון שקלים, רושמת שיפור בהשוואה לשנה שעברה של 4%.
חברת החשמל בחיפה, במקום ה-11 הארצי, עם עלות כולל של 374 מיליון שקלים, ושיפור מיזערי של 1% פחות בהשוואה לשנה שעברה.
קראו עוד:
תמונת מצב מדאיגה
באיגוד ערים הגנת הסביבה מפרץ חיפה לא התרשמו מהירידה בשיעור המזהמים אליהם מצביעים במשרד להגנת הסביבה, ומציעים ראייה מפוכחת על נתוני הדוח.
איגוד ערים הגנת הסביבה: "דוח המפל"ס לשנת 2023 חושף תמונת מצב מדאיגה בנוגע לאיכות האוויר במפרץ חיפה, אחד האזורים התעשייתיים המרכזיים בישראל", מציינים באיגוד ערים, "מפרץ חיפה מאופיין בריכוז גבוה של מקורות פליטה מגוונים הכוללים מפעלים פטרוכימיים, שלושה נמלים, תחנת כוח ומפעלים רבים אחרים מכל ענפי התעשייה המדווחים למפל"ס.
"פליטות מזהמי אוויר שונים עליהם דיווחו מקורות הפליטה באזור, בשילוב עם התנאים המטאורולוגיים המיוחדים השוררים במפרץ, הכוללים קרבה לים ולרכס הכרמל, גורמים לירידה באיכות האוויר באזור האיגוד ולמפגעי ריחות חמורים אליהם נחשפים תושבים רבים. דוח מפל"ס 2023 מציג כי בשנת 2023 עלה מספר פקידות כלי שיט בנמלים, דבר התורם להגברת הפליטות של מזהמי אוויר עיקריים כגון תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, חלקיקים ומזהמים נוספים".
באיגוד ערים מדגישים: "אף על פי שדווח על הפחתת פליטות תחמוצות חנקן מסך המקורות, בשנת 2023 במפרץ חיפה עלו פליטות תחמוצות גופרית ואף חומרים אורגניים נדיפים (NMVOC) יחסית לשנת 2022. בנוסף לכך, המשיכו להירשם חריגות מערך הסביבה בריכוזי בנזן על גדר מתחם בז"ן: בעוד שמותר לחרוג 7 פעמים בשנה, בתחנת הניטור של בז"ן נמדדו ב-2023 לא פחות מ-63 חריגות יממתיות.
"הריכוזים החורגים על הגדר משפיעים על איכות האוויר בקרבה למתחם, כאשר ריכוזים בתחנות הניטור הסביבתיות הקרובות למתחם בז"ן, לרבות בתחנות בשכונות מגורים כמו קריית בנימין, ניידת 4 ומשרד רישוי, גבוהים יותר מהריכוזים בתחנות סביבתיות אחרות, ואף מתחנות תחבורתיות, אף על פי שלא נמדדו בהן חריגות. גם בניטור רציף בארובות במפעלי קבוצת בז"ן נרשמים ריכוזי מזהמים גבוהים מעל ערכי הפליטה המותרים בשגרה, במקרים רבים בעת תקלות ו/או פעולות תחזוקה. בנוסף לפליטות המדווחות למפל"ס, האיגוד מבחין במקרים של פליטות מדליפות חומרים אורגניים ע"י שימוש במצלמות תרמיות, לדוגמא דליפה מאחד המיכלים במתחם הפיטרוכימי שזוהתה בחודש אפריל 2024. פליטות מסוג זה מוגדרות כפליטות לא מוקדיות ולא נכללות בחישוב הפליטות לדו"ח המפל"ס.
"ממצאים אלו מדגישים את הצורך הדחוף בנקיטת פעולות נוספות לשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה ולהגנה על בריאות התושבים".
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש העיר חיפה: "ממצאי דו"ח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) מדגישים את הצורך הדחוף בנקיטת פעולות נוספות לשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה ולהגנה על בריאות התושבים, בהן חיזוק האכיפה ביחס לחריגות בז"ן מערכי הסביבה וחשוב מכל - האצת הפעולות להוצאתן מהמפרץ של התעשיות הפטרוכימיות. אנו נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים בכדי שהחלטת הממשלה על פינוין מהמפרץ של התעשיות המזהמות תהפוך במהירות האפשרית למציאות".
מהתארגנות "מנקים את מפרץ חיפה" נמסר: "שוב מוצג כי הירידה המשמעותית בפליטות המזהמים במפרץ חיפה מגיעה בעקבות סגירת מפעלים פטרוכימיים ו/או ירידה בניצולת שלהם בעקבות אירועים שונים - שיפוצים, קורונה או כפי שקורה בחודשים האחרונים, מלחמה.
עדיין הזיהום במפרץ חיפה מהגבוהים במדינה וגבוה מזה של רמת חובב או מישור רותם עקב ריבוי מפעלי תעשייה כבדה ופטרוכימיה המרוכזים בו.
בנוסף, נתוני הטופוגרפיה והמטאורולוגיה היחודיים למפרץ, מקשים על פיזור המזהמים וגורמים לתחלואה ותמותה עודפת.
העלויות החיצוניות מפעילות מתחם בז"ן מסתכמות בכ-600 מיליון ש"ח המושתים על תושבי מטרופולין חיפה. עלויות אלו מהוות כ-70 אחוז מסך פליטות המזהמים בחיפה וכ-60 אחוז מסך פליטות גזי החממה בחיפה ממקורות המחויבים בדיווח.
אנו שבים וקוראים לכל הנוגעים בדבר, לזרז את לוחות הזמנים לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה, בלב המטרופולין."
