עופר שור, תושב חיפה בן 57, קצין בחטיבת גבעתי ואיש הייטק לשעבר, חזר ללמד בבית ספר בנשר אחרי שנת שבתון. יומיים בלבד לאחר שהחל ללמד, מצא עצמו שור בעיצומה של סערה, שמאיימת על עתידו התעסוקתי ושמו הטוב.
שור החל ללמד בתחילת השנה בחטיבת הביניים ע"ש דוד עמר בנשר, כמורה להיסטוריה. ביום שלישי בשבוע שעבר, בעת שיצא מכיתת הלימוד, שור הותקף על ידי תלמידים שקיללו וקראו לו 'תומך חמאס' ושמות גנאי נוספים. הסיבה לאירוע: סרטון שהעלה שור לפני כמה חודשים לפייסבוק, ובו הוא מסביר מדוע הוא מסרב לשרת במילואים בשטחים.
עופר שור בסרטון שפרסם
(צילום: הרשתות החברתיות)
הסרטון
בסרטון סיפר שור: "אני אב לשני בנים. המפגש הראשון שלי עם הכיבוש היה באינתיפאדה הראשונה בהם ביליתי זמן רב בשטחים וראיתי מה עושה הכיבוש לכובשים ולנכבשים, אין סוף פשעים שמביאה איתה השליטה בעם אחר. בכל פעם שיצאתי למילואים, חווית הכיבוש והמועקה היו יותר גדולים וראיתי שזה לא קשור לביטחון אלא עניין של כוח ושליטה. המועקה והתסכול שלי גברו מהדברים שאני ואחרים היו צריכים לעשות. באינתיפאדה השנייה בשנת 2000 זו הייתה קו פרשת מים והחלטתי לא לשרת בשטחים. שיצא מכתב הסרבנים הייתי בין החותמים. לאחר מכן שוחררתי מהמילואים".
שור הוסיף וציין בסרטון: "היום שאני רואה מה קורה בעזה, את ההרג, ההרס ההמוני, ההרעבה השיטתית, הדה הומניזציה, הפשעים שאנו עושים בעזה, והדברים שקורים במקביל בגדה, השתוללות המתנחלים, אלימות שלא פוסקת ושהיא פי עשרות מונים מאז שהייתי חייל, אז אין לי ספק שמה שעשיתי בזמנו היה צעד נכון והייתי עושה זאת שוב היום".
קראו עוד:
עולם הרשתות
את הסרטון המדובר העלה שור כמה וכמה פעמים בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו לפני כמה חודשים. באותו עמוד שור העלה גם תיעודים של מתנחלים המתפרעים בשטחים ופוגעים באוכלוסייה פלסטינאית, וכתבות על מצבם של תושבי עזה.
נראה כי הסרטון ואמירותיו של שור הגיעו לתלמידים בבית הספר בו הוא מלמד, ואלו בחרו להתעמת עם המורה.
"את הסרטון העליתי במהלך שנת השבתון שלי והצגתי בו את עמדתי האישית", אומר שור בראיון לידיעות חיפה השבוע, "הילדים בנשר כנראה מצאו את הסרטון וחלקם לא אהבו את מה שראו. אני זוכר שיצאתי מכיתה והגיע אליי ילד אחד, שהתחיל לצעוק לי 'אוהב ערבים', 'תומך חמאס'. הצטרפו אליו ילדים נוספים עם דגלי ישראל שהחלו לקלל. זה היה לא נעים. נאלצתי ללכת לחדר המורים".
"מאז האירוע אני לא מלמד. הילדים לא מסכימים שאכנס לכיתה. העניין כנראה הגיע לידיעת ראש העיר וזה ביקש שיפטרו אותי. הוא אפילו לא דיבר איתי ושאל במה מדובר. רק ביקש לפטר. כנראה שהוא רוצה לצבור פופולאריות ולתפוס טרמפ. ראש העיר טען שהוא עושה זאת כדי להגן על חיילי ישראל אבל אי אפשר לקבל את הטיעון הזה".
"זה עצוב"
קראת לסרבנות?
"בשום פנים ואופן לא. הבעתי עמדה אישית בעמוד פייסבוק שלי. לא דיברתי עם ילדים בכיתה על זה. הילדים שהגיעו שאלו האם זה מה שאמרתי ואישרתי שכן. בישראל של ימינו, אם העמדה שלך לא בקונצנזוס, אתה יכול להיות נרדף גם במקום העבודה שלך. זה עצוב. נראה כי התלמידים הם בעלי הכוח. כמו במקרים אחרים, כמו במקרה אדם ורטה (ראה מסגרת, ד"ס), מספיק שילדים לא רוצים שתלמד, ואז זה עובר לראש העיר ומפסיקים למורה את עבודתו".
מה צריך לקרות?
"זו יכולה להיות הזדמנות טובה לניהול שיח של הורים, תלמידים ומורים. מגיע לילדים בנשר מורים טובים שיאתגרו אותם. יאמר לזכות בית הספר כי הם תומכים בזכותי ללמד, אבל התלמידים לא מאפשרים ללמד ויש סערה. נוצרה אווירה שקשה להתנהל בה. משרד החינוך הודיע לי לא להגיע לבית הספר עד שתגובש עמדתו ואגיע לבירור במשרד החינוך".
טעית בפרסום הסרטון?
"לא. זו עמדתי. סיפרתי חוויה על אישית שלי. אולי הייתי תמים שלא יהיו לסרטון השלכות".
אתה נגד שירות?
"ממש לא. אני קצין לשעבר בחטיבת גבעתי ושירתתי 4 וחצי שנים. שירתתי בסדיר ובמילואים. הבן שלי הגדול משרת בכיפת ברזל. אני כן חושב שלא נכון לשרת בשטחים".
הופתעת שבעיר ליכודית זו התגובה לסרטון שטוען כי ישראל כובשת ומבצעת פשעים בשטחים?
"בהחלט הופתעתי, כי אם הילדים היו מספיקים להכיר אותי, היו יודעים כמה כבוד אני נותן לדעות אחרות ולחופש הביטוי. הם היו מתנהגים אחרת. ביומיים שלימדתי נתקלתי בילדים נחמדים. פתאום משום מקום הגיע הדבר הזה. הגיעו תלמידים שלא הכרתי, הניפו דגלים, צעקו שראו את הסרטון, קראו לי תומך חמאס. התחילה התגודדות וצילמו אותי. צעקו עם ישראל חי. היה לא נעים".
למשל אבי מעוז
אתה מודע לקושי לקבל את הדברים שפרסמת?
"אני מבין וער לקושי. הלוואי והיה ניתן לקיים שיח בנושא אבל היום במערכת החינוך יש דברים שאסור לדבר עליהם או להזכיר אותם, כמו סרבנות. אני מלמד בחטיבת ביניים ולא תלמידים לפני שירות צבאי בתיכון, ולא הייתה לי כוונה להעלות את הנושא בכלל. אם היו מעלים נושאים אקטואליים אז היה מקום להציג שלל עמדות. אבל אני מלמד היסטוריה, למשל על האינקוויזיציה הספרדית, ונראה שההיסטוריה חוזרת".
אם מקבלים מורה שקורא לא לשרת בשטחים אפשר לקבל את אבי מעוז כמורה?
"למרות עמדותיו ההומופוביות והקיצוניות של אבי מעוז ניתן היה לקבל אותו כמורה להיסטוריה. יש מורים שקוראים לשטח את עזה, אני לא רואה שקוראים להם לשימוע או מבקשים לפטר אותם".
מה המסר מהמקרה שלך?
"יש פה מסר ברור למורים – תהיו בשקט, אל תכניסו פוליטיקה לכיתה, אל תרגיזו אף אחד. והמסר מחלחל".
מה עכשיו?
"מציאות שבה אין ולו בדל של סובלנות לדעות החורגות מהקונצנזוס, מזעזעת בעיני ומעידה על המדרון החלק שאנו כבר קרובים לקרקעיתו, ולא רק במערכת החינוך. התלמידים שהתעמתו אתי אינם הבעיה - הם משקפים ומהדהדים כוחות חזקים יותר המבקשים להשתיק ולשתק כל קול שאינו צועד לקול תופי המלחמה.
חשוב לי לציין את הנהלת בית הספר ואת צוות המורות, שעם כל הקושי עמדו לצדי. כרגע אני שוקל את צעדי העתידיים".
רדיפה פוליטית או מינהל תקין?
רועי לוי, ראש העיר נשר:
"במצב בו אנו כחברה מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, יש חשיבות עליונה לחיזוק ערכי הגיוס לצה"ל מתוך מחויבות והבנה שהשירות הצבאי הוא נדבך מרכזי בבניית החברה הישראלית ובשמירה על ביטחונה. כאשר מורה מתבטא בצורה כזו, הוא פוגע ישירות בתהליך החינוכי ומעביר מסר שגוי ופסול לדור הצעיר. הדברים שנאמרו לא רק מערערים את האמון של תלמידינו במערכת הביטחון, אלא גם מסכנים את החינוך לאהבת המולדת ואת נכונותם לקחת חלק בשירות הצבאי. לאור האמור, דרשתי ממשרד החינוך לפעול מיידית להדחת המורה מתפקידו".
משרד החינוך:
"המשרד מזועזע מהאמירות הקשות נגד חיילי צה"ל המיוחסות למורה ומגנה אותם בתוקף. נוכח חומרת הדברים, המורה זומן לבירור ונושא העסקתו ייבחן על ידי הגורמים המקצועיים והמשמעתיים במשרד".
מנדי רבינוביץ, מנכ"ל הריאלי בית בירם:
"בימים כאלו, שהדם רותח והעצבים חשופים, כל אחד צריך לשקול היטב אילו דברים לכתוב ולפרסם. דגש מיוחד צריכים לתת לדבריהם אנשי חינוך שהם בעלי השפעה. אני לא רואה הבדל בין המרחב הפרטי והמרחב הציבורי של אנשי חינוך. בכל מרחב בו פועל איש חינוך, הוא משפיע. ולכן אין זה משנה האם הדברים נכתבו או נאמרו ברשתות החברתיות או בכיתות הלימוד. יחד עם זאת, יש להיזהר ממצב שאנשים לא יתנו ביטוי לדעתם מחשש שיאבדו את מקום עבודתם. אסור שבגלל הבעת עמדה, שאינה עומדת בניגוד לחוק או לתקנות, יפגע מורה או שתיפגע פרנסתו.
במקרה של עמדות ואמירות שנויות במחלוקת, יש לברר את הנושא עם המורה ויחד לנצל את האמירה, גם אם היא פוגעניתלטובת ניהול שיח חינוכי שיאפשר התפתחות.
באשר לעניין העקרוני של קריאה לסרבנות, אני מוצא בכל קריאה לסרבנות, במיוחד של איש חינוך, כקריאה שאינה במקומה. זו אמירה אינה מקובלת עליי, אבל משנאמרה, אמירה זו יכולה להיות טריגר לשיח חינוכי. הייתי מברר את הנושא אתו אבל לא מפטר".
פרופ' אסא כשר, זוכה פרס ישראל בפילוסופיה וממחברי הקוד האתי של צה"ל:
"'אנו רואים למעשה את התפוררות עיקרון 'הערבות ההדדית' אומר אותו מורה. אם 'המתנחלים לא שומרים על הערבות ההדדית, אז אני לא אגן עליהם'. הייתי אומר למורה כי לטובת החזרת החטופים כולם, אפשר לחרוג מעיקרון הערבות ההדדית.
"צודק המורה כי לא צריכים להביא את הדיון לכיתה. המורה, כמו כל מפקד בצבא, יש לו עמדות משלו והוא הצביע בקלפי בצורה כזו או אחרת. חייליו של המפקד לא צריכים לדעת את עמדות המפקד וכך גם תלמידיו של המורה.
באשר לעמדתו לסרב לשרת בשטחים, אז אם קראו לו להתייצב ליחידה ויש לה תפקיד והוא מסרב, אי אפשר לקבל עמדה זו. בוודאי שאם מדובר בסירוב מטעמים אישיים פוליטיים. אבל אם המורה מביע דעה ומסביר כי התבטלה הערבות ההדדית, זה דיון אחר.
באשר לטענות המורה כי ישראל מבצעת בעזה הרעבה של אוכלוסייה ופשעים אחרים, הרי שזו פשוט טענה לא נכונה. יש להבחין בין טרוריסטים ואוכלוסייה אזרחית שלא נלחמת בנו. עלינו לשמור על אוכלוסייה זו ואנו עושים זאת.
באשר לטענותיו של המורה לגבי הנעשה יהודה ושומרון, על התפרעויות מתנחלים וכוחות צבא ומשטרה העומדים בצד בזמן שמתבצעות פעולות לא לגיטימיות, וטענה כי היה עד לאירועים אלו, הרי שיש פה נקודה חשובה שניתן לדון בה".
גלי עשת, מורה לאזרחות ומובילת מחאת העם חיפה:
"בראש ובראשונה, חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע כי מורה רשאי להגיד את עמדתו בכיתה. אם רוצים שתלמידים ילמדו לגבש דעה ולבסס עמדה, הם צריכים לראות אדם חושב מולם. מורה צריך להראות לילדים שאפשר לחשוב ולהתווכח.
"ממה שאני מבינה עופר לא בא לכיתה שלו ואמר שסירב לשרת בשטחים, אלא שהילדים ראו סרטון שלו, שאלו אותו על כך, והוא אמר שהוא עומד מאחורי הדברים. הוא לא קרא לסרבנות.
"לצערי אנו חיים במשטר פשיסטי שרודף מורים ומתנגדי משטר. משטר בו מוגש כתב אישום הזוי נגד רוחצת בים. משטר בו שר החינוך מקדם חוקים שיאפשרו לאיים על מנהלים והכל קורה באווירה מסוימת.
במשרד החינוך קוראים למורה הזה לשימוע, אבל קידמו את אבי מעוז שתומך בטיפול המרה, שחושב כי הומואים זו סטיה שיש לרפא. אין פה סימטריה בין ימין ושמאל. יש צד שקורא להרוג ערבים וחושב שהומואים וטרנסג'נדרים הם חלק 'ממצעד בהמות'. והצד הזה פועל לסתימת פיות.
"מורה ששירת בצבא ובמילואים לא קרא לסרבנות. דעתו של המורה עומדת בחוק ומותרת לכל הדעות. אחרי שנים ארוכות של שירות בשטחים הוא אמר 'עד כאן'. כל הסיפור הוא רדיפה פוליטית. הם עושים את זה למען יראו ויראו. רוצים שמורים יפחדו לומר את דעתם. כמורה זו השנה ה-17 אני חושבת שיש חשיבות להשמיע את דעתנו בכיתה, להזמין את התלמידים להתווכח ולהביא עמדות אחרות.
"אבל במשרד החינוך לא רוצים אנשים חושבים, הם רוצים לייצר חיילים. אחרת איך נסביר קיצוץ בשנה שעברה של 85% בתקציב לסובלנות ללהטב"ים. איך אפשר להסביר להסביר את התערבות משרד החינוך בתכנים של תוכנית גפ"ן, הכל חלק מאותה הפיכה משטרית וקידום פשיזם".
