חיפה ציינה חצי שנה לשבת השחורה בטכס בכיכר החטופים במרכז הכרמל. משפחות החטופים מספרות על חצי שנה של גיהינום שלא נגמר ושאיש לא רואה את סופו.
עצרת להשבת החטופים בכיכר החטופים חיפה
(צילום: דורון סולומון)
המשפחות כואבות את האדישות בקרב שרים בממשלה, חוששות לגורל יקיריהם, ומבקשות להזכיר לציבור כי מדובר במאבק אזרחי הרלוונטי לעתידם ילדינו וכל אחד ואחת מאיתנו.
שוחחנו עם משפחות חטופים מחיפה זמן קצר לאחר שהתבשרנו על אלעד קציר ז"ל שנרצח בשבי חמאס וגופתו הושבה ארצה במבצע ש השב"כ וצה"ל.
המשפחות מציינות כי זמנו של אלעד נגמר, והחשש כי עוד ועוד חטופים שהיום חיים, לא יכולים להמתין דקה נוספת בגיהינום בו הם נמצאים.
"חגיגות בזמן שהם במנהרות?"
דיצה היימן בת ה-84 נחטפה לעזה ושוחררה בעסקת שבויים לאחר 53 ימים בשבי חמאס. הבת נטע היימן, תושבת חיפה, מתארת את התחושות הקשות בקרב המשפחות.
"השיח על החטופים כמעט ונעלם. החטופים הפכו לנושא משני ונראה ששכחו אותם. כך למשל אנשים וארגונים שולחים הודעות על פסטיבלים. זה נורמלי בזמן שנשים וילדים נמצאים במנהרות חמאס?".
מזכירים את החטופים במחאות בחיפה.
נטע: "המחאה אמנם התחדשה אבל אני לא רואה בה פוסטרים של חטופים. השתתפתי בעצרת והקראתי את הצהרות המשפחות, אבל לא ראיתי מולי שלטים של החטופות. אבקש ממובילי המחאה להתמקד בזה. אומרים למשפחות 'החטופים בלב שלנו'. לא רוצה בלב, אני רוצה שיראו שזה הדבר הכי חשוב לציבור. שראש הממשלה ייראה את החטופים בכל החלטה שהוא מקבל".
ועוד מעט יום העצמאות.
נטע: "אין מקום לחגיגות ציבוריות, בטח שלא במות, ריקודים וזיקוקים. יש חטופים ששומעים רדיו ורואים טלוויזיה. זה מה שאתם רוצים שיראו? את עם ישראל חוגג כשהם במנהרות?".
"קוץ בגרון"
השבוע נקבעה פגישה בין משפחות החטופים החיפאיות ויונה יהב. המשפחות ביקשו להנכיח את הנושא ברחבי העיר. "הצענו למשל שבניין העירייה יואר בצהוב עד חזרת השבויים ולהקרין את השעון שמודד את הזמן מהשבעה באוקטובר", ציינו המשפחות. בסיומה של פגישה מרגשת הבטיח יהב לעזור למאבק.
מה העירייה יכולה לעשות?
נטע: "היינו רוצים שראשי רשויות ירדו מהגדר וייצאו בקריאה ברורה לממשלת ישראל להחזיר את החטופים עכשיו. יש תחושה שעבור הממשלה משפחות החטופים הם קוץ בגרון. שאנו באים לכנסת יש מבטים של 'שוב הם באו להפריע לנו'. כך ביום שני היינו בכנסת בוועדת חוץ ובטחון. הגענו לדיון רלוונטי על 7 באוקטובר ומקרי האונס שהתרחשו. אף שר לא השתתף בדיון הזה ולא בוועדה למעמד האישה שעסקה בנושא פגיעות מיניות. שהתחלנו לעשות מהומה, חברי הוועדה הבודדים ברחו וסגרו את הוועדה".
מה אתם מצפים מהציבור?
נטע: "לצערי הציבור איבד עניין. תושבים יכולים לצאת לרחוב פעם בשבוע עם מסר שינכיח את החטופים. אפשר להעלות דברים ברשתות החברתיות. אל תשימו את התמונות שלכם מחו"ל והביקור שלכם במסעדות. זה בסדר שאתם נוסעים ומבלים אבל תעשו זאת בצניעות. יש פה חיילים שנופלים כמעט כל יום. 133 חטופים ומשפחותיהם שלא נושמים. אני מבקשת רגישות".
מה הטענות שלכם לנתניהו?
נטע: "אנו שומעים שהוא שולח משלחות ללא מנדט לפעול, שהוא לא עושה הכול. והכי חשוב שיש לו אינטרס להמשיך את המלחמה. הוא מפחד שיגידו לו ללכת הביתה כשהם יחזרו, וזה לא מתאים לו".
נתניהו לא לבד, יש ממשלה
נטע: "הקבינט הפסיק ישיבה בנושא עסקת חטופים בגלל כניסת השבת. איפה פיקוח הנפש? מצוות פדיון שבויים? ואיך למען השם הכנסת יוצאת לפגרה בזמן מלחמה? לחטופים במנהרות יש פגרה? לחיילים שנלחמים יש פגרה?".
ביקשתם הסברים?
נטע: "בממשלה לא מסבירים שום דבר. להיפך, אנו חוטפים נאצות ואמירות כאילו המחאה שלנו היא פוליטית ושייכת לשמאל. שמעתי אמירות שנחטפנו על ידי כוח קפלן. נראה לכם שיש מישהו שיכול לומר למשפחות החטופים מה לעשות?! זה המשך מדיניות 'הפרד ומשול' שהייתה קודם. אנשי הימים שותקים ובעצרות מופיעים רק נעמה לזימי וגלעד קריב. איפה אנשי הימין שהחטופים חשובים להם?".
איך היומיום?
נטע: "אני הולכת לעוד ועוד הלוויות והייתי כבר בעשרות. אמא חזרה אחרי 53 ימים ואנו ננסה לארגן שתשב עם הקהילה שלה בפסח. הכל מקבל משמעות אחרת במיוחד היציאה מעבדות לחירות".
בלי יום שאחריי
עודד ליפשיץ נחטף מניר עוז ומאז הוא נמצא בעזה. האחיין של עודד, גדי עמיחי מחיפה מתקשה להאמין כי חצי שנה חלפה.
גדי: "מי חשב בשבעה באוקטובר שנגיע למצב הנוכחי. אין פה שום דרך, אין דיונים על היום שאחרי ואין יעדים בר השגה. מי עצר אתכם לפעול ברפיח במשך חצי שנה? לא עושים כלום ושום דבר. עוד הוכחה לכך זה פרסום לוח הזמנים של נתניהו, ממנו למדנו כי ראש הממשל המתחיל את היום שלו בעשר בבוקר כאילו אין חטופים ואין מלחמה".
איך יכול הציבור לסייע?
גדי: "תראו שהחטופים חשובים לכם. בכל דרך. ברשתות. במשפחה. בתליית תמונות בעסקים ובתי קפה. תחשבו שהבת שלכם או הבן שלכם נמצא במנהרה בעזה. מה אתם הייתם עושים?".
מה הממשלה צריכה לעשות?
גדי: "הנושא נשכח מלב הממשלה, אם יש לה לב בכלל. נתניהו חוסם כל אפשרות שיחזרו. אפשר להביא אותם עכשיו. נתניהו לא שלח צוות לקהיר, וזה שנשלח, ללא סמכויות. גוררים רגליים, ובינתיים ארה"ב מוציאה אותנו מעזה והחטופים עוד שם. אלעד קציר יכול היה להיות בבית היום. אני צועד בהפגנות עם תמונת הדוד שלי ורוצה לראות אותו חוזר. אין יעדים למלחמה. החיילים נהרגו בתקווה לשחרר חטופים אבל המנהיגות שלנו בעייתית. אני מצפה ששרי ביטחון, רמטכ"ל ושב"כ יגידו 'עד כאן'. זה קרה בעבר שהיה מי שרצה לתקוף באירן. נתניהו שחיזק את החמאס, אחראי להחזיר את כולם ולכן הפנייה היא אליו".
מה תעשו בפסח?
גדי: "אנו פועלים לערוך סדר של המשפחות בכיכר החטופים. זה חג חירות? שיקירינו כלואים? זו הזדמנות להוציא אותם מעבדות לחירות".
איך מתמודדת המשפחה?
גדי: "חנה קציר ששוחררה הייתה האחרונה שראתה את עודד, ומאז אנו לא יודעים מה איתו. מאז שנחטף מביתו בניר עוז אני מתקשה לתפוס שזה באמת קרה. אנו מחכים להתעורר מהסיוט. כל נאום והשתתפות שלי בראיון או באירוע הופכת את המצב ליותר מציאותי. אני לא מאמין שעברה חצי שנה והצבא שלנו עדיין בלחימה. לצערי אני משוכנע כי הרע עוד לפנינו. דבר נוסף שאני יודע, כל חייל בישראל צריך לדעת שמנהיגיו ראויים למחיר שהוא משלם, וכי אף אחד במדינה לא ירגיש בטוח אם המדינה לא נחזיר את החטופים הביתה".
מכונת הרעל
אריה זלמנוביץ בן ה-86 נרצח בשבי חמאס והוא השבוי המבוגר ביותר מבין החטופים. בועז זלמנוביץ מחיפה, הבן של אריה, חושש לגורל דומה עבור החטופים האחרים.
בועז: "הזמן של החטופים נגמר מזמן ואבא שלי הוא דוגמא טובה לכך. לאלעד קציר נגמר הזמן בינואר. לא יודעים כמה נשאר לאחרים".
יש לפחות חיבוק מהציבור?
בועז: "חיבוק? יש קריאות נגדנו כחלק ממכונת הרעל וזאת כדי להוריד ממנו אחריות. בטוייטר קראו לי 'פרוילג'. למה? כי אבא שלי נחטף? בגלל שבמקור אני קיבוצניק ויצאתי להפגנות בחורב? יש מגמה כללית לסכסך בינינו".
הפעילות שלכם פוליטית?
בועז: "ניסינו להפריד את המאבק שלנו מהפוליטיקה. אבל אנו פונים להנהגה שלנו ומאשימים אותה ולכן למעשה זה אותו דבר כמו מאבק פוליטי. מה יש לנו עוד לעשות מלבד לפנות למנהיגים שלנו ולדרוש שיחזירו את החטופים? למי רוצים שאפנה לסינוואר? אם החזרת החטופים היא רק באחריות חמאס, בוא נעביר לסינוואר את תקציב המדינה ושהוא ידאג לנו. קוראים לנו שמאלנים אבל השלטון מתנהל בצורה מחפירה".
"אנשים יכולים לנסות לחזור לשגרה אבל לגלות אמפטיה וחמלה. רוצים לחגוג עצמאות? המטס בוטל, תוותרו על הדגלנים. יש 604 חללי צה"ל, אלפי פצועים בגוף ובנפש, ויש את 133 החטופים. צאו להפגין, זה מה שנשאר".
עליתם לכנסת?
בועז: "אישתי הייתה וניפנפו אותם. זה הפך לעניין פוליטי. ישבנו שבעה ולא קברנו את אבא. קליש הגיעה לשבעה ייאמר לזכותה. לא ראיתי את חברי הכנסת מחיפה, לא ח"כ קלנר או איימן עודה ולא נציגי ממשלה. מנהיגים לוקחים אחריות ומדברים עם הציבור. שליטים מתחמקים מאחריות".
מה עכשיו?
בועז: "אלעד קציר יוכל היה לחזור משם חי. יש שם אנשים כבר חצי שנה, ביניהם ילדים וזקנים. תחזירו אותם".
לילות בלי שינה
ענבר היימן ז"ל נחטפה מהמסיבה בנובה ונרצחה בעזה. אוהדת מכבי חיפה, אמנית וציירת שנגעה בלב רבים. נועם, בן זוגה של ענבר, מתמודד עם האובדן ולא חזר עדיין ללימודים. אמא של נועם, ד"ר נירית לביא אלון, מתארת את שעוברת משפחתה שלה ומשפחת היימן.
15 צפייה בגלריה
ד"ר נירית לביא אלון בעצרת בכיכר החטופים חיפה
(צילום: אילת מרקוביץ - Eilat Markovitch)
נירית: "משפחת היימן בקושי יוצאת מהבית, וכל עוד ענבר לא הובאה לקבורה בישראל, אי אפשר לשבת שבעה ולהתאבל בצורה מסודרת. אי אפשר לפרוק את הכאב והקושי שהצטברו".
איך אפשר לסייע למאבק השבת החטופים?
נירית: "אני רואה בתל אביב ובירושלים אלפי אנשים באירועי מטה החטופים. אשמח לראות אירועים כאלו בחיפה. זה מעודד ומחזק את המשפחות. חשוב שהקהל החיפאי יגיע ויעביר את המסר לממשלה כדי שתעשה כל להחזירם".
"העירייה יכולה לעשות יותר. בתל אביב בבית אריאלה יש הגברה ומיצגים ושלטי חוצות. אם זה היה נעשה בחיפה היינו רואים ציבור גדול יותר מגיע לאירועים. לצערי לא ראיתי נציגות של העירייה. היא חייבת להיות מעורבת ולהציג את החטופים באמצעים העומדים לרשותה. אשמח לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות, תנועות נוער, וכל גוף שיכול שמוכן לפעול כדי להעלות את הנושא לסדר היום כדי שבממשלה לא ישכחו מהחטופים".
קראו עוד:
בממשלה לא מתרגשים מהמאבק.
נירית: "אני לא יודעת ולא עוקבת אחרי החדשות כי יש לי מספיק מועקה. השרים ונתניהו בראש והם אחראים להחזרת החטופים. מאחלת להם שהלילות שלהם יהיו כמו שלי. בלי שינה אפילו לא דקה. שכמוני, שלא ינוחו כל חייהם".
המדינה ממשיכה בחגיגות כרגיל.
נירית: "לא אהבתי את אירועי פורים ומבחינתי לבטל את אירועים המוניים ליום העצמאות. החגיגות חייבות להיות אחרות לנוכח הנופלים, הפצועים והחטופים. יש לדבר עליהם, ועל הכישלונות שלנו. היו צריכים לבטל את טכס הדלקת המשואות כי אין תפארת למדינת ישראל".
איך תציינו את פסח?
נירית: "אין לנו כוונה לחגוג. אי אפשר לשבת לצחוק ולשמוח. החג הזה זה סיוט עבורנו בגלל 'היציאה מעבדות חירות'. זה לעג לרש. איפה החירות?".
