בית משפט השלום פסק כי חברה העוסקת בהנהלת חשבונות וייעוץ מס, ועורך דין מחיפה יפצו בכמיליון שקלים זוג אחים, אח ואחות, שביקשו לרכוש נכסים ברחוב הנביאים בחיפה.
שופטת בית משפט השלום, תמי לוי יתח, קבעה כי בפני האחים הוצגו מצגי שווא באשר לשווי העסקה, וכי למעשה מדובר בתרמית.
המקרה בלב התביעה נוגע לעסקאות שביצעו האחים לרכישת חלק מזכויות שני נכסים מסחריים בחיפה. העסקאות נעשו מול החברה, שנגד בעליה ונגד עורך הדין שטיפל בעיסקאות, הוגשה התביעה.
במאי 2011 נערך הסכם רכישה על תנאי בין האחות לחברה, לפיו היא רכשה מחצית מהזכויות בנכס מסחרי ברחוב הנביאים בחיפה, וזאת בכפוף לרכישת הנכס מבעליו על ידי החברה. התמורה עבור 50% מהנכס נקבעה על 700 אלף שקל, כלומר לפי שווי של 1.4 מיליון שקל.
חודש לאחר מכן החברה רכשה את אותו הנכס ב-400 אלף שקל מבעליו ולמחרת האחות רכשה את הנכס מהחברה לפי שווי של 1.4 מיליון שקל — הגבוה פי 3.5 מזה שבו הוא נרכש.
קראו עוד:
התנהלות דומה חזרה על עצמה בנכס נוסף. בהמשך אותה שנה החברה רכשה נכס אחר ברחוב הנביאים תמורת 90 אלף שקל. למחרת נחתם הסכם בינה ובין האח לרכישת שני שלישים מאותו נכס תמורת 240 אלף שקל, כלומר לפי שווי של 360 אלף שקל, פי ארבעה מהשווי בעסקה המקורית.
האחים טענו שגילו את התרמית רק ב-2015, כשהאח ניסה למכור את חלקו בנכס השני והתברר לו כי המחיר שהוא דורש - 250 אלף שקל גבוה פי שניים ממחיר השוק.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד יוסי מאיר, נטען כי אחד המוכרים הציג עצמו כאיש עסקים בעל ניסיון וכבעלים של משרד משגשג להנהלת חשבונות וייעוץ מס. הוא אף הסביר לאחים כי כדי שהעסקה תצליח, הוא צריך להיות הגורם היחיד שיעבוד מול בעלי הנכס המקוריים.
הנתבעים טענו כי אין ממש בטענה לתרמית, וכי לא הייתה כל הטעיה או רמאות, אלא עסקה רווחית מעיסוק בנדל"ן, כאשר האחים יכלו לבדוק כל פרט בעסקה ולא עשו כן.
השופטת תמי לוי יטח סירבה לקבל את טענות הנתבעים, כי בסך הכל קנו במחיר נמוך את הנכסים ומכרו אותם במחיר גבוה לתובעים. השופטת קבעה כי הוצג לתובעים מצג שווא, דבר שמהווה מעשה תרמית.
השופטת ציינה כי אחד הנתבעים הציג בפני האחים מצג לפני רכישת הנכסים על ידו, לפיו הנכסים צפויים להירכש יחד (back to back) ורק מטעמי מיסוי ובירוקרטיה העסקה תתבצע בשני שלבים: רכישת הנכסים על ידי החברה, ורק לאחר מכן מכירת חלק מהם לתובעים.
השופטת קבעה כי "לא מדובר בטעות בכדאיות העסקה בלבד, כי אם בהטעיה באשר לכל תמהיל העסקאות ומהותן מראשיתן ועד סופן, וההטעיות מצויות בליבת ההתקשרות שבין הצדדים".
בנוסף, נקבע שעורך הדין מחיפה שייצג את שני הצדדים בעסקאות הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי האחים, לא נהג כעורך דין סביר והתרשל בתפקידו. בפסק הדין נכתב שעורך הדין היה חשוף למצגי השווא הקשורים לתמורה בגין רכישת הנכסים, וכי "כל הדיוט, אף מי שאינו עורך דין, יכול להבחין בנקל בחוסר הסבירות הקיצוני בעסקות", והיה מצופה ממנו להימנע מקבלת ייצוג משותף.
בפסק הדין נכתב כי עורך הדין הנתבע "הכשיר את השרץ" לבניית האמון הגובר של האחים במצגי השווא למשך שנים רבות לאחר ביצוע העסקות, בזמן שהוא מקבל מהאחים שכר טרחה בהתאם למצגי השווא. לכן, נקבע כי הוא שותף להטעיה.
בשורה התחתונה, נקבע כי האחות תקבל פיצוי בסך 745 אלף שקלים בתוספת ריבית והצמדה מהרכישה ואילו האח יקבל כ-260 אלף שקל.
השופטת קבעה שהחברה ובעליה ישלמו 70% מהנזק ועורך הדין ישלם 30%. השופטת תמי יטח לוי הדגישה כי בפני האחים הוצג מצג שווא, הכולל בכוונת מכוון מארג הסכמים סבוך שכל תכליתו להטעות את האחים, להפילם למלכודת והכל לטובת בצע כסף.
הנתבעים חויבו לשלם לתובעים גם הוצאות ושכר טרחה של כ-100 אלף שקל. הנתבעים ביקשו לעכב את ביצוע פסק הדין והודיעו כי בכוונתם לערער עליו.
