נפתלי פירסט מחיפה היה ילד בן ה-12 ששרד את השואה במחנה בוכנוולד. הוא שיקם את חייו אך נאלץ בגיל 91 להתמודד פעם נוספת עם תחושות של סכנה לחיי משפחתו בעקבות אירועי שבעה באוקטובר.
ביום השואה 2025 פירסט, ושורדי שואה נוספים מבקשים לשתף את סיפורם, את סיפורו של העם היהודי בתקופה הקשה והאפלה ביותר בהיסטוריה. מפגשים עם פירסט ושורדי שואה יתקיימו במסגרת אירועי "זיכרון בסלון", והציבור מוזמן לתאם מפגשים.
אחרון הילדים בבוכנוולד
נפתלי פירסט נולד בשנת 1932 בעיר ברטיסלבה שבצ’כוסלובקיה, בן למשפחה יהודית. בתקופת השואה עבר מסע הישרדות יוצא דופן – יחד עם הוריו נאסר פעמיים במחנות עבודה בהונגריה, הועבר ברכבת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם הופרד מהם, ושרד לבדו את הסלקציה. לאחר מכן נשלח לצעדת מוות של 3 ימים בשלג, ולבסוף הועלה על קרונות פחם פתוחים בקור מקפיא של מינוס 25 מעלות למחנה בוכנוולד בגרמניה. הוא היה אז בן 12 בלבד.
9 צפייה בגלריה
נפתלי פירסט במוזיאון באושוויץ. משמאל נפתלי בזיכרון בסלון
(צילום: מוזיאון אושוויץ, זיכרון בסלון)
בבוכנוולד, בין 1,000 ילדים שהגיעו למחנה, הציל אותו אסיר פוליטי צ’כי בשם אנטון קלינה, שדאג להחביא את הילדים ולהגן עליהם. לימים הוכר קלינה כחסיד אומות העולם. פירסט נותר בין המעטים ששרדו מתוך אלפי יהודים שנשלחו לבוכנוולד, והפך לאחד מקולות הזיכרון הבולטים של מחנה הילדים מבלוק 66.
לאורך השנים דיבר רבות על זיכרונותיו, ובעשורים האחרונים הקדיש את חייו להנצחת השואה והרצאות בפני צעירים בארץ ובעולם. באוקטובר 2023, בגיל 91, נאלץ להתמודד פעם נוספת עם התחושה שמשפחתו נמצאת בסכנה – נכדתו מיקה, בעלה ספי ובנם בן השנתיים וחצי ניצלו מטבח 7.10 בכפר עזה. פירסט מדגיש בדבריו תמיד שצריך להמשיך לחיות, למרות הכאב, לא להישאר בטראומה נצחית כי טבעו של האדם להתאושש.
נפתלי פירסט מגלם בדמותו את הניצחון של הרוח האנושית – מהתופת בבוכנוולד, דרך בניית חיים חדשים בישראל, ועד לרגעים הכואבים והמרגשים בהיסטוריה העכשווית של העם היהודי.
9 צפייה בגלריה
פתלי פירסט שוכב על הדרגש השלישי בצילום שבוצע 4 ימים אחרי השחרור של מחנה בוכנוולד על ידי החיילים האמריקאים.
(צילום: יד ושם, רמב"ם)
קראו עוד:
טבח באבי יאר: הניצול האחרון
שורד שואה נוסף מחיפה הוא מיכאל סיצ’קו. הוא נולד בקייב בשנת 1936, בן 6 בלבד כשהובל עם משפחתו לגיא ההריגה בבאבי יאר, שם התרחש אחד ממקרי הטבח האכזריים בתולדות האנושות. בתוך יומיים בלבד, בספטמבר 1941, נרצחו במקום 33,771 מיהודי קייב – בהם גם בני משפחתו הקרובה ביותר.
מול עיניו הקטנות ראה את אחותו קלרה, בת שלוש וחצי, נחנקת למוות על ידי משתף פעולה אוקראיני. אחיו התינוק וולודיה, בן 4 חודשים בלבד, נרצח בידיים של אותו רוצח. אימו, שהחזיקה את התינוק וצרחה מכאב, נורתה למוות ונזרקה לבור.
מיכאל ואחיו גרישה, שהיה מבוגר ממנו, ניצלו בנס – הופרדו מההמון, ככל הנראה לצורך עבודה או ניסויים, והוחזקו במשך שבועיים במרתף סגור. בזכות שכן לשעבר שזיהה אותם ואמר לגרמנים שמדובר בילדי חברו – הצליחו לצאת משם.
מאותו רגע התחילו לשרוד – יום ועוד יום – בזכות שכנתם האוקראינית סופיה קונדרטייבה, שהצילה את חייהם כשהכריזה עליהם כעל ילדיה. על מעשה זה הוכרה כחסידת אומות עולם.
לאחר השואה נותר מיכאל לגור בקייב, שתק במשך שישה עשורים ולא שיתף איש בסיפורו, אפילו לא את ילדיו. בשנת 2000, עלה מיכאל לישראל עם ילדיו ונכדיו.
לפי החוקרים, מיכאל הוא הניצול האחרון שנותר בחיים מבין שורדי באבי יאר. סיפורו נחשף רק בשנים האחרונות, כשמדינת ישראל העניקה לו מדליית כבוד מיוחדת, ומנהיגים רבים ביקשו להבטיח לו – שהזיכרון יישמר לעד, ושלעולם לא עוד.
זיכרון בסלון – הזמן לפתוח את הבית, הלב הסלון
שורדי שואה רבים כמו מיכאל ונפתלי, מבקשים לשתף ביום השואה 2025 את זיכרונותיהם עם הציבור. במסגרת זיכרון בסלון מתארחים שורדי שואה בסלון משפחות, ואנשים מוזמנים להיפגש, לשמוע ממקור ראשון ולהקשיב למי ששרדו את התקופה האפלה ביותר של העם היהודי ואולי אף של ההיסטוריה.
במשך יותר מעשור, זיכרון בסלון משנה את הדרך שבה אנחנו זוכרים. במקום טקסים ממלכתיים ומרוחקים – נוצרים מפגשים אנושיים, קרובים, בסלון הבית. מאות אלפי ישראלים מתכנסים מדי שנה כדי לשמוע עדות, לשאול שאלות, לקיים דיון משמעותי, לשתף ולהשתתף.
ברוב המקרים מדובר באירועים קהילתיים המתקיימים בין שכנים – מהבניין, מהרחוב או מהשכונה – שמייצרים חיבורים חדשים ומרגשים, ומכניסים את הקהילה פנימה, אל תוך סלון הבית. הדגש המקומי מאפשר לכל אחד ואחת לאתר סלון קרוב למקום מגוריהם.
כל אחד הרוצה להתארח, מוזמן לאתר את הסלונים הפתוחים באיזורו באתר זיכרון בסלון. בנוסף, בזכות שיתוף פעולה עם אפליקציית Waze ואפליקציית Easy, ניתן למצוא בקלות סלונים פתוחים סמוך למקום המגורים – ולהירשם כאורח.
הרצון לשתף
במקומות שונים בארץ יש יותר שורדי שואה המבקשים לשתף את סיפורם – ממארחים שפותחים את ביתם. המשמעות הכואבת היא שביום השואה הקרוב, יהיו שורדים שעל אף הרצון העז לספר, לא ישתפו את הסיפור שלהם. בין מקומות אלו גם חיפה והקריות.
במקומות האלו גרים שורדים ושורדות שביקשו להשתתף בזיכרון בסלון, ועדיין מחפשים סלונים שיארחו אותם.
שורדי השואה מבקשים לחלוק את מה שעברו – ולראות עיניים שמקשיבות. זאת הזדמנות לפתוח את הדלת – לאנשים שהפכו את הכאב לכוח, את השתיקה לעדות, ואת החיים – למסר עבור הדורות הבאים. וזה עלינו, להבטיח שהסיפור ימשך להדהד לדורות הבאים.
בפרויקט זיכרון בסלון מציינים כי לא ניתן להתחייב שכל סלון ישובץ עם שורד או שורדת שואה – אבל כל סלון שנפתח מקרב אותנו למטרה. במקומות שבהם לא יתאפשר ציוות עם שורד – יתאפשר חיבור לניצולי שואה מהדור השני או השלישי, או שתשלח עדות מצולמת שמהווה בסיס לשיח משמעותי.
כל אחד ואחת יכולים לארח. לא נדרש ניסיון, רק נכונות לפתוח את הבית, ואת הלב.
זיכרון בסלון בעידן הדיגיטלי
לצד המפגשים האינטימיים שמתקיימים מדי שנה בסלוני בתים, זיכרון בסלון פועל גם בזירה הטכנולוגית, כדי להבטיח שהזיכרון יישמר גם בעידן שבו שורדי השואה כבר לא יהיו איתנו.
בעולם שבו בכל יום הולכים לעולמם כ-42 שורדי שואה – חשוב מאי פעם לפעול כאן ועכשיו כדי לשמר, להנגיש ולחדש את הדרך בה אנו מספרים את הסיפורים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שיתוף הפעולה בין זיכרון בסלון ל-Microsoft ישראל.
קבוצת עובדים בחברה שחזרה ממסע מרגש בפולין חיפשה דרך להפוך את החוויה האישית למעשה מתמשך ומשמעותי. מאז, פועלת בהתנדבות ומפתחת פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך שישמרו על הזיכרון הקולקטיבי – ויחברו אליו את הדור הצעיר. הפתרונות שפותחו במסגרת שיתוף הפעולה כוללים שני פרויקטים עיקריים:
סלון בהתאמה אישית
מערכת חכמה המאפשרת לכל אחד לקיים מפגש זיכרון בסלון מותאם אישית – גם ללא נוכחות פיזית של שורד שואה או נותן עדות חי.
בעזרת בינה מלאכותית, המערכת בונה תוכן מותאם על פי תחומי עניין של המשתתפים: המשתמש בוחר נושאים שמרגשים אותו או רלוונטיים לקהל שיגיע (למשל: התמודדות עם זיכרון, זהות יהודית, חינוך, התנגדות בזמן השואה ועוד), והמערכת מציעה עדויות מתאימות, סרטונים רלוונטיים ומערך מצגת מובנה שמלווה את המפגש מתחילתו ועד סופו.
המערכת פשוטה לתפעול, זמינה אונליין, ומתאימה במיוחד למארחים הרוצים ליצור ערב משמעותי גם ללא ניסיון קודם או גישה ישירה למוסרי עדות. כך הופך כל אדם בכל מקום – למארח של זיכרון אישי ורלוונטי.
הנגשת עדויות מצולמות באמצעות בינה מלאכותית
עדויות מצולמות רבות של שורדי שואה הוקלטו בשנות ה-90, ואורכן בממוצע כ-4 שעות – ולעיתים אף ארוך הרבה יותר. עבור רבים, ובעיקר עבור הדור הצעיר, עדויות באורך כזה הן בלתי נגישות, מה שמוביל לכך שחלק מהן לא זוכות להיחשף כלל.
הפתרון מנגיש את העדויות הארוכות האלה בעזרת טכנולוגיית AI מתקדמת: המערכת מצמצמת את העדות המקורית לקטע של 30–45 דקות, תוך שמירה על הסיפור האישי, הרצף הכרונולוגי, האותנטיות והכאב.
מעבר לכך, המערכת מאפשרת אינטראקציה: במהלך הצפייה, המשתתפים יכולים לשאול שאלות מתוך בנק שאלות – והמערכת תאתר בתוך העדות את החלק הרלוונטי ותציג אותו באופן מיידי.
כך נוצר מפגש חי עם הסיפור, גם כאשר מדובר בשורדים שכבר אינם איתנו.
הפרויקט שם דגש מיוחד על הנגשת עדויותיהם של “אריות השואה” – אלו ששרדו את מחנות ההשמדה, בורות הירי, תאי הגזים והמראות הקשים ביותר.
רבות מהעדויות הללו נותרו גנוזות במשך עשרות שנים בארכיונים, מבלי שזכו לחשיפה מספקת. בעזרת הטכנולוגיה, אנו לא רק משמרים את הזיכרון – אלא גם מחזירים למרכז את הקולות שפחות נשמעו, ומבטיחים שגם הסיפורים הקשים, העמוקים והכואבים ביותר – ימשיכו להדהד לגעת ולהשפיע.
שיתוף הפעולה עם Microsoft מוכיח עד כמה חיבור בין מגזרים יכול להוביל לשינוי עמוק.
טכנולוגיית ה-AI והפלטפורמה האינטראקטיבית שנולדו בזכות שיתוף הפעולה הזה, לא רק מנגישות את העבר – הן מייצרות עבור הדורות הבאים גשר אל הערכים, הסיפורים והזהות שלנו.
להכרות עם מערכת סלון בהתאמה אישית - לחצו כאן לסרטון
סרטון על פרויקט הנגשת העדויות - לחצו כאן
דוגמה לעדות מקוצרת- לחצו כאן לעדות
