תל שקמונה מוכר היטב לתושבי חיפה והסביבה, שעוברים לידו במהלך הליכות לאורך החוף. מחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה, חושף את הסיפור האמיתי מאחורי התל הנראה נטוש ומוזנח, ועל חשיבתו עבור ממלכת ישראל.
על פי המחקר לשקמונה המקראית תפקיד מרכזי בפריחתה של ממלכת ישראל במאות 8-9 לפני הספירה.
על פי המחקר, תל שקמונה, החל מתקופת בית עמרי, שימש כמפעל לייצור ארגמן תחת שליטה ישראלית, היחיד והגדול מסוגו בכל הלבנט שהתגלה עד כה, אשר סיפק את הצבע היוקרתי והנדיר לממלכות האזור, וככל הנראה גם לאריגת הפרוכת של בית המקדש.
החוקרים פרופ' איילת גלבוע וד"ר גולן שלוי מאוניברסיטת חיפה: "המפעל בתל שקמונה, תחת שליטה ישראלית, סיפק תוצרת ארגמן, כנראה בעיקר חוטים צבועי ארגמן, לקפריסין וללבנון וגם לאליטות חברתיות-פוליטיות ולמקדשים בערי פלשת, יהודה, וכמובן לשמנה וסלתה של ממלכת ישראל. מכיוון שהוא היה מקום ייצור הארגמן הפעיל ביותר והקרוב ביותר לירושלים ולמעשה היחיד הידוע לנו מתקופות אלו - סביר ביותר להניח שהוא שימש כספק הצבע היוקרתי למקדש".
עוד חשף המחקר כי את ייצור צבע הארגמן בשקמונה גילו הפיניקים, שהפכו את המקום למפעל יוקרתי ונדיר באותה תקופה. המחקר החדש ממעריך כי ממלכת ישראל השתלטה על המפעל במסגרת כיבושיה, אך הותירה את הפיניקים כעובדי מפעל הארגמן.
"הממצאים בתל שקמונה מראים כי גם, ואולי בעיקר, הפוטנציאל הכלכלי האדיר שבהפקת צבעי התכלת והארגמן הובילו את ממלכת ישראל לבצע מסעות כיבוש גם לכיוון הים במערב, ולהשתלט על מקור העושר האגדי של הפיניקים – תעשיות הארגמן. מכיוון ששליית הארגמונים והפקת הארגמן היו מיומנויות אשר דרשו הכרות עמוקה עם הים, סביר להניח שההפקה נשארה בידי עובדים פניקים אשר עבדו תחת הרגולציה של ממלכת ישראל. מסקנות אלו יכולות להסביר את השילוב יוצא הדופן בין התרבות החומרית הישראלית והפיניקית באותן השכבות", אמרו החוקרים.
4 צפייה בגלריה
"הזהב" הסגול שנמצא בתל שקמונה
(photo: Jonathan J. Gottlieb composition julie Mendelsohn)
"סיפורה של שקמונה המקראית הופך למורכב ומרתק פי כמה ממה שחשבנו בהתחלה. זהו המפעל לייצור הארגמן המשמעותי ביותר שנמצא עד היום מאותה תקופה, עם היקף הפקה גדול בסדרי גודל מכל אתר מוכר אחר. מעבר לכך, הוא מספר את סיפור עלייתה ונפילתה של ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית מזווית לא מוכרת – האינטרסים הכלכליים של הממלכה, ההתפשטות מערבה ומערכת היחסים המורכבת עם הפיניקים. זוהי תקופה שמאופיינת בעוצמה צבאית ופוליטית של ממלכת ישראל – והכיבוש והשליטה בשקמונה ובהפקת הארגמן מהווים בין השאר חלק מהבסיס הכלכלי של עוצמה זו", סיכמו החוקרים.
קראו גם:
בעקבות המחקר המחודש החלה בתל שקמונה חפירה חדשה שהסתיימה זה עתה והחל שיתוף פעולה בין גורמים רבים הפועלים עתה יחד לשיקום האתר ולהנגשתו לקהל: רשות הטבע והגנים, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, המכון לחקר ימים ואגמים ורשות העתיקות.
