מור ג'נאשווילי לא מצליח להירגע מסערת הרגשות שבה הוא נתון בימים האחרונים, לאחר מפגש מקרי עם נאשם בהשתתפות בלינץ' שהתחולל נגדו במבצע שומר החומות.
"בטיפול השבועי שלי במחלקת השיקום בבני ציון שמעתי מישהו צועד עם שלשלאות של אזיקים. לא התייחסתי", הוא משחזר, "הצעדים הלכו וקרבו, ופתאום ראיתי אותו מולי. חשבתי שאני חווה פלשבק או מדמיין. זו הייתה סיטואציה שלא צפיתי, וזה תפס אותי לא מוכן. ישבתי קרוב ליציאה מבית החולים, וחיכיתי למונית שתחזיר אותי הביתה, ופתאום הוא עבר מולי, אזוק בידיו וברגליו. אנשי השב"ס שליוו אותו הביאו אותו מבית הסוהר.
"הייתי עם מלווה מהביטוח הלאומי, שאמר: 'תראה, תראה מי נמצא פה', ואני קפאתי במקום. לא הצלחתי להוציא מילה מהפה מרוב פחד וחרדה. רק במדינת ישראל, אתה הולך לטיפול שיקומי, ובמסדרון בית החולים נתקל במחבל שניסה לרצוח אותך. המחבל שרק בשבוע שעבר הוגש נגדו כתב אישום כשהוא מחייך למצלמות, נמצא כאן מולי בבית החולים. רציתי לצרוח: 'מחבל, הרסת לי את החיים, ואיך עוד נותנים לך פה טיפול', אבל מרוב הלם שתקתי, והוא המשיך ללכת".
הוא ראה אותך?
"לא. ישבתי בצד, וגם אנשי השב"ס לא ראו אותי. מזל שהוא לא ראה אותי, אני חושב שהוא היה מנסה לתקוף אותי שוב. הרגשתי שהמפגש הזה גדול וכבד עליי, נשברתי ופרצתי בבכי. רק רציתי להגיע הביתה. המלווה שלי הרגיע אותי ומנע ממני להשתולל, ולמזלי בדיוק הגיעה מונית. זה הזוי, לא מובן לי איך מחבל שניסה לרצוח אותי, ושרף בתי עסק של יהודים, מסתובב בינינו. יש בבית הכלא מרפאה, למה להביא אותו לקבל טיפול במקום שבו אני מקבל טיפול?".
הצתת מסעדה
במהלך מבצע שומר החומות הותקף מור ג'נאשווילי בעכו על ידי עשרות פורעים בלינץ', ונפצע באורח בינוני. הפורעים רגמו את רכבו באבנים, וכשנמלט היכו אותו במוטות עץ וברזל, באגרופים ובעיטות, עד שהתמוטט והכרתו התערפלה. בהמשך גם חתכו את פניו בסכין. כששוחרר מבית החולים, חזר לדירתו השכורה בחיפה, ואמו ואחיו אלרועי הצטרפו אליו. עד לאחרונה היה מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לטיפול צמוד. היום הוא אומר שמשככי הכאבים עוזרים לכאב הפיזי, אבל לנפש אין מרפא.
לאחרונה התאושש פיזית, קם מכיסא הגלגלים והוא הולך על רגליו בעזרת הליכון. "הייתי מאושפז ארבעה וחצי חודשים בבית לוינשטיין, וכרגע נשאר שיתוק עצבי בקרסול רגל שמאל. אני מקבל טיפולים, ומקווה לצאת מזה".
הסיפור לא מרפה ממנו לרגע, והוא עוקב מקרוב אחרי ארבעת החשודים שנעצרו במעורבות בלינץ', שנמצאים בשלבים שונים של ערכאות. נגד חלקם הוגשו כתבי אישום, פסקי ואף גזרי דין. נגד ראני פיראן, תושב עכו שאותו ראה השבוע בבית החולים, הוגש בשבוע שעבר כתב אישום, בין השאר על הצתה, מעשה טרור של חבלה חמורה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות.
כתב האישום מפרט: "בין היתר חבר לצעירים ערבים רעולי פנים שהקימו מחסום באחד הרחובות בעיר והחלו מיידים אבנים במקום. המתלונן (מור ג'נאשווילי), אדם יהודי שנסע ברכבו וזוהה כיהודי על ידי המתפרעים, הותקף בברוטליות שעה שהמתפרעים, ביניהם המשיב (ראני פיראן) שיידה שתי אבנים וקוביית עץ, רגמו את רכבו באבנים תוך שהוא מנסה להמלט מהמקום בנסיעה. כתוצאה מפגיעות האבנים, איבד המתלונן שליטה על הרכב והתנגש בחומה. או אז, עטו על הרכב עשרות מתפרעים, ורגמו את הרכב באבנים וחפצים שונים בעוד המתלונן נמצא ברכב.
"בשלב זה, ומשחשש המתלונן לחייו, יצא מהרכב על מנת לברוח מהמקום ואז הותקף באכזריות במוטות ברזל, אלות, חפצים שונים ואבנים שהושלכו לעברו. המתלונן הופל על הרצפה והוכה במקלות ואבנים. המתפרעים היכו את המתלונן במשך זמן ממושך כמתואר לעיל, ולא הפסיקו לעשות כן גם כשבשלב מסוים החל דם למלא את פניו והוא איבד את הכרתו. כל זאת עשו, המשיבים ויתר המתפרעים ממניע לאומני אידיאולוגי".
"פלשבקים וסיוטים"
עוד מפרט כתב האישום על יידוי אבנים וזיקוקים לעבר שוטרים, זריעת הרס והצתת מסעדת אורי בורי וחנות נוספת. "אני לא מפספס אף דיון בעניינם של הנאשמים", אומר ג'נאשווילי, "חשוב לנו שבית המשפט והפרקליטות יראו את נפגעי העבירה מול עיניהם. שלא ירחמו על המחבלים במקום על נפגעי העבירה. גם השבוע, בהגשת כתב האישום, באנו לבית המשפט, ופיראן עשה אצבע משולשת ואמר לעיתונאים שצילמו אותו: 'אני דוגמן'. אמרתי לו 'כן, דוגמן ל-72 הבתולות שאליהן תגיע עוד מעט', ואז המשפחה שלו תקפה אותנו".
קראו גם >>>
מור ג'נאשווילי מתגורר עם אמו חנה ועם אחיו אלרועי בדירתו בנווה גנים בחיפה, ומתקשה לראות את היום שבו יחזור לעבודה. "אני עוד לא שם", הוא אומר, "אני עוד לא מצליח לעכל את מה שעברתי, עדיין חווה את זה בפלשבקים וסיוטים. הנפש שלי מתה, הם רצחו לי את הנפש. הגוף חי אבל הנפש נשארה בעכו באותו לילה של הלינץ'. גם הדירה של אמא שם נשארה סגורה מאז אותו יום. אף אחד מאיתנו לא מעז לחזור לעכו.
"אני נמצא בעיקר בבית, ויש לי מלווה מטעם הביטוח הלאומי שמלווה אותי ארבע שעות בכל יום. ובדיוק כשהוא התחיל לעודד אותי בשיחות מוטיבציה לצאת מהבית, קרה המפגש בבית החולים, במקום הכי לא צפוי. זה זרק אותי לאחור. אני לא מסוגל לצאת מהבית, כי מה יקרה אם אתקל באחד המחבלים שביצעו בי לינץ'?".
