ה־רבה הרפורמית אריאלה גרץ ברטוב, הרבה של קהילת אוהל אברהם במרכז לחינוך ליאו באק, מנסה לשנות את השיח בכל הנוגע לנשים ביהדות. היא מעידה כי יש התקדמות, אבל הדרך עוד ארוכה.
"הרבה פעמים מתקשרים זוגות שרוצים להתחתן, מתנצלים ואומרים שהם מחפשים רב גבר, ורצוי עם זקן. 'אנחנו מכירים אותך אבל רוצים רב רפורמי, לא אשה', הם אומרים, 'זה לא אנחנו אלא ההורים שלנו'. זה קורה לי לא מעט. הבנתי שאין לי מה להיעלב פה, ייקח זמן עד שיבינו כי אם רוצים חתונה שוויונית, רבה זה הכי שוויוני. אנחנו צריכות להמשיך לפעול ולהיות בשטח".
היא נשואה כמעט 30 שנה למנש ברטוב, בחור אורתודוכסי עם כיפה סרוגה. היא גדלה בבית דתי שומר שבת אבל מאוד ליברלי, פתוח ופמיניסטי, ששויך לזרם הקונסרבטיבי. "החיים בבית שלי הסלילו אותי להיות רבה. הרבנות הנשית שונה מהרבנות הגברית, למשל בכך שהרבה פעמים אנשים מרגישים יותר נוח לדבר איתנו על דברים אישיים, ולא רק על דברים שקשורים להלכות ומה צריך ומותר. לא רק נשים אלא גם גברים פונים להתייעצות, על כל מיני דברים שקשורים בצמתי חיים".
לפני 15 שנים, כשהייתה בת 40 הרגישה כי היא לא יכולה לברוח מתחושת השליחות. "בישראל להיות רבה זו אמירה פוליטית. רציתי להגדיל את ההשפעה והמסר של יהדות ליברלית פלורליסטית ושוויונית, והחלטתי ללמוד רבנות בתנועה הרפורמית. הרגשתי שזה הרבה יותר מתאים לאישיות שלי, התחברתי לפתיחות, החדשנות וגם למאבקים שהתנועה עושה בישראל לשנות כאן את הסטטוס קוו הדתי".
מאיפה התחלת?
"הייתי רבה בקהילה בנהריה. נשארתי לישון שם אצל משפחות, וזה היה חילול הקודש מבחינתי, לא להיות עם המשפחה שלי בשבת. היום אני שומרת שבת אבל נוסעת עם הרכב, חוזרת ליישוב הדתי ישעיה בו אני גרה, וחונה מחוץ לו, כי יש שם שער שנסגר בשבת. אני נוסעת מהושעיה לחיפה בשישי ושבת לתפילות, חגים, בר ובת מצוות בבית הכנסת אוהל אברהם, בתוך מרכז חינוך ליאו באק".
קראו גם:
יהיו פה אי פעם רבניות אורתודוכסיות?
"כבר יש. הן לא מוכרות ברבנות, אבל יש רבה של קהילה באפרת, יש קהילות שותפות ואין לי ספק שהעולם הרפורמי השפיע מאוד על האורתודוכסי. זה מעליב שאישה באה לבר מצווה של הבן שלה ויושבת מאחורי מחיצה, והתפקיד היחיד שלה זה לזרוק סוכריה. האבא עם הילד, והאמא מה? לתנועה הרפורמית יש אלפי בר מצוות בשנה. אנשים באים אלינו בגלל הנקודה הזו, כי אמהות שחוו את הבר מצווה עם הילד הראשון בבית כנסת אורתודוכסי, נפגעו מזה שהן לא חלק מהאירוע. גם לילדים חשוב היום להיות עם האמא לצידם. זו בשורה גדולה. לצערי, בנות מצווה יש הרבה פחות. אנחנו עובדות מאוד קשה שבנות יבינו שהן יכולות לעלות לתורה ולדרוש דרשה, ושייזרקו גם עליהן סוכריות.
"היהדות היא גם שפה שצריכה לשנות את החברה הישראלית. אנחנו משנות את השיח סביב נשים בעולם היהודי וסביב השותפות שלהן".
