בתאונה הקטלנית בחצי האי סיני נהרגו שני צעירים ישראלים. אחת מהן היא יובל קשת בת ה-24 מחיפה.
2 צפייה בגלריה
הרכב שנפגע ויובל קשת שנהרגה
הרכב שנפגע ויובל קשת שנהרגה
הרכב שנפגע ויובל קשת שנהרגה
(צילום: לא ידוע פרסום על פי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
2 צפייה בגלריה
יובל והחברים בסיני
יובל והחברים בסיני
התמונה האחרונה. יובל והחברים בסיני
(צילום: לא ידוע פרסום על פי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
קראו גם: >>
להצטרפות לקבוצת העדכונים של mynet חיפה >>> https://bit.ly/3yWpXrY
התאונה התרחשה ביום חמישי בצוהריים בעיר נואיבה שבסיני. שני הצעירים שנהרגו הם מדריכים בפנימיית בויאר שבירושלים, שיצאו לחופשה בסיני יחד עם חמישה חברים נוספים. התאונה התרחשה בעת שהצעירים עשו דרכם חזרה ארצה לגבול עם ישראל. רכב ההסעות בו נסעו התנגש במהלך הנסיעה ברכב שהגיע ממול. מעדויות שונות עלה כי נהרג רכב ההסעות נהג בפראות.
במשפחת קשת ציינו כי יובל אהבה את החיים, ללכת למשחקי כדורגל של הפועל חיפה, ולבלות עם חברים. במשפחה ציינו כי אהבה להדריך, וכי הייתה ילדה מדהימה ומוכשרת. הוריה של יובל, סיגלית ודני, ציינו: "היה לה אור בעיניים, היא אהבה מאוד להיות שם ותכננה ללמוד פסיכולוגיה", אמרו. "במשך 24 שנים היא הייתה נסיכה קסומה שאבדה לנו ולא מעכלים שפקד אותנו. אנחנו לא מבינים מה קרה, אובדן שלא נתפס. בחיים לא כעסה, היא הייתה מדהימה ומוכשרת".
במשרד החוץ פועלים להשבת גופות הרוגי התאונה לישראל.

"בוקר שחור"

המורה לספרות בבית הספר הריאלי יעל פיזוב כתבה על תלמידתה יובל קשת: "איזה בוקר שחור. איזה בוקר שחור לעולם. יובל הייתה תלמידה שלי. היא הייתה התלמידה שלי בה' הידיעה. יושבת כשגבה שעון על הקיר ועל פניה חיוך. ידה מונפת באוויר, ובפיה תמיד תובנות, שאלות, הגיגי סקרנות של אדם חושב, מבין. אדם שהיצירה הספרותית מצליחה להפעיל אצלו תהליכים מחשבתיים ויצירתיים.
"יובל היא מסוג התלמידים שמורה זקוק לעיניים שלהם כשהוא מסביר או מקריא כי אז הוא מקבל אישור, אישור שהכל בסדר. אני לא יכולה לדבר עליה בלשון עבר, כי יובל היא אדם מלא חיים- יש לה את הזיק הזה בעיניים - זה שקיים אצל צעירים שרוצים לכבוש את העולם - מלאת רעיונות, אנרגיה וצחוק, עם מכנסי ג'ינס קצרים וסנדלים וסביבה חברים וחברות. תמיד בפעולה, תמיד בעשיה והכל עם חיוך ורצון לעזור.
"איזו אבדה. אבדה עצומה לעולם הזה שאדם כמו יובל כבר לא נמצא בתוכו. ואולי היא נמצאת. נוכחת. זכרונותיה מהלכים בין כותלי בית הספר בכיתה מספר 422. יושבת בחצי סיבוב כשגבה שעון על הקיר ועל פניה נסוך החיוך. החיוך של יובל".
פורסם לראשונה: 00:35, 29.07.22