הכירו את קלי וטינקה, כלבות טיפוליות שהחלו 'לעבוד' בבית החולים רמב"ם ומלוות מאושפזים במהלך ההליך הרפואי.
טינקה וקלי כלבות טיופליות ברמב"ם
(צילום: רמב"ם)
בין המטופלים הראשונים שפגשו את טינקה, היה יותם רותם בן ה-13.5, שיחד עם משפחתו פונה מקיבוץ מצובה בגליל המערבי.
נועה, אימא של יותם מתארת: "יותם שבר את האף בפעילות גופנית. הגענו לרמב"ם כשלפתע הופיעו טינקה וקלי, כלבות לברדור מהממות, והמלוות שלהן עידית וקרן. טינקה ניגשה אליי והתחילה לרחרח. השיח היה מאוד זורם, נעים ובלתי אמצעי. יש משהו שממסמס את הגבולות בללטף כלבה בתרחיש כזה".
נועה מוסיפה כי יותם ליטף את הכלבה ששכבה עליו, דיבר איתה והייתה אינטרקציה חיובית ומרגיעה. "כשהוציאו לו את העירוני, טינקה דחפה את הראש שלה לשם והייתה איתו בתוך המקום הזה, והפכה אותו למקום ללא כאב או פחד, מקום קליל ונעים. היה מרגש לראות את זה. חווינו רגעים ארוכים של אושר, וזה דבר מוזר לומר על ביקור בבית חולים", היא מספרת.
3 צפייה בגלריה
יותם רותם עם הכלבות טינקה וקלי, והמאמנות עידית לייבה וקרן נגרין
(צילום: באדיבות משפחת רותם)
קראו עוד:
השימוש בכלבות הטיפוליות נעשה במסגרת בית החולים לילדים 'רות', בעיקר כשילדים צריכים לעבור סדציה (טשטוש). השימוש בכלבות מפחית את האפשרות כי הילדים יגיעו למצבים של פחד וחרדה, שרק מגבירים את תחושת הכאב והטראומה, והופכים את החוויה לחיובית.
"כלבים מטפלים בגוף ובנפש ומאוד עוזרים בהפחתת החרדה והרמת מצב הרוח", אומרת יאנה לוין, אחות מתאמת סדציה וכאב בבית החולים "רות" לילדים ברמב"ם, "עצם הקרבה לכלב נותנת לילדים תחושה של ביטחון וכח. אלו מאפשרים להם לעבור תהליכים שגורמים להם לחשש, באופן חיובי יותר. זה מקסים לראות את זה קורה כל פעם מחדש".
טינקה וקלי, שמבינות דבר או שניים בריפוי, פועלות במחלקות שונות ברמב"ם כחלק משירות טיפול בכלבים שניתן במרכז הרפואי מאז תחילת המלחמה. חיילים פצועים, מאושפזים מן המניין, נשים בהריון או ילדים – למטפלות על ארבע יש יכולת לעודד ולעזור לכל אחד ואחת מהם.
3 צפייה בגלריה
יותם רותם עם הכלבות טינקה וקלי, והמאמנות עידית לייבה וקרן נגרין
(צילום: באדיבות משפחת רותם)
"יש מחקרים שאומרים שטיפול בכלב, או עצם המגע והמפגש עם הכלב, מפחית סטרס, מפריש אנדורפינים וגורם להרגשה טובה", מחדדת עידית לייבה, המאמנת של טינקה ומי שמלווה אותה בתוך רמב"ם, "כשאנחנו בבית החולים "רות", אנחנו רואים איך הילדים שוכחים למה הם באו והזמן עובר בכיף עד לתחילת התהליך. כולם נכנסים למצב רוח טוב, המטופלים, הילדים והצוות הרפואי.
"בנוסף לזה שאני מאמנת כלבים, אני גם אחות חדר ניתוח ברמב"ם. בשני הכובעים הללו, אני רואה את המטופלים שלנו במצבים שונים, וזה גורם לי לרצות להביא ערך מוסף לטיפול בהם. הכלבים הטיפוליים נמצאים ברמב"ם כבר חודשים ובכל פעם אנחנו מבקרים בעוד מחלקות. כעת הגענו גם לפה. זה מאוד מרגש אותנו ואנחנו שמחים להיות יחד עם הילדים".
