חופשת הקיץ כבר כאן והמוני הנופשים כבר פוקדים את אילת. בין הנופשים שבחרו לעשות את חופשתם באילת גם אלפי בני נוער מכל הארץ, זאת בעקבות היעדר אלטרנטיבות אחרות שהיו בעבר.
בשנה שעברה היה חצי האי סיני יעד מבוקש מאוד בקרב הצעירים, ואילו השנה, היעד כבר לא בא בחשבון בגלל המצב הביטחוני. צפון המדינה מצוי תחת איומי ארגוני המחבלים מלבנון ומרבית היעדים כבר אינם רלוונטיים לנופשים. אפשרות נוספת שהייתה קיימת בשנים קודמות היא הנסיעות לחו"ל, אולם גם אפשרות זו צנחה דרמטית בעקבות התנגדות ההורים של בני הנוער, שחוששים מגילויי אנטישמיות בחו"ל.
מה שנשאר לבני הנוער כדי להרגיש מעט חופש אחרי שנת לימודים די מאתגרת או להתפרק מעט לפני הגיוס הצפוי לצה"ל, הוא להגיע למספר ימי חופשה באילת. הצעירים שוכרים חדרים באכסניות, בבתי המלון ובדירות אייר.בי.אן.בי, וממלאים את הטיילת, את חופי הים ואת המועדונים.
לקראת החופשה הצפויה ולקראת בואם של אלפי הצעירים, החלה היערכות מוקדמת מאוד גם בעירייה וגם במשטרה. "היערכות הקיץ היא לא היערכות שהתחלנו אותה רק בשבוע האחרון", ממהרת להבהיר דוברת המרחב, פקד אפרת אקלר. "מדובר בהיערכות מוקדמת מאוד שהתחילה לפני חודשים ארוכים ובעצם נמשכת מסיום עונת הקיץ הקודמת. יש לנו מיחלק נוער מאוד חזק ומקצועי, חלקם הורים לילדים שמבינים מקרוב את צרכי בני הנוער ויודעים לרדת לשורש הדברים".
עוד מוסיפה פקד אקלר כי בכל בתי הספר מכירים את שוטרי המחלק, והמנהלות מכירות באופן אישי את הבלשים והמפקדים. חשוב לי לציין שמרחב אילת פועל יד ביד עם עיריית אילת ומינהל שח"ק, וזה למעשה, מביא להיערכות כשסוגרת את כל הקצוות".
חשש מקטטות
התלווינו השבוע למחלק הנוער של מרחב אילת וביקשנו לראות כיצד מתמודדים שוטרי המחלק עם בני הנוער שהגיעו לאילת. האווירה היא של חופש. קבוצות קבוצות של בני נוער משוטטים בטיילת, יושבים בחופי הים, ורוכשים בחנויות.
במשך שני לילות במהלך השבוע צפינו בפעילותם של שניים משוטרי המיחלק, רס"ר מור עמירם, ראש צוות בילוש נוער, ורס"מ עדן מרקו, בלש במיחלק הנוער, וראינו כיצד הם מתמודדים או מטפלים בבני הנוער.
בכניסה לאחד המועדונים באזור התעשייה התחילו להתקבץ עשרות בני נוער לקראת המסיבה הצפויה. פה קבוצה של אילתים, ושם קבוצה של בני נוער מבית שמש. האינטראקציה בין הקבוצות כמעט ולא קיימת מחוץ למועדון, אבל בתוך המועדון היא עשויה להתפתח.
"מבט שלא ימצא חן בעיני מישהו או מילה אחת שלא במקום, עלולים להצית את המקום וליצור חיכוך", אומר רס"ר עמירם. "תמיד עלול להיות חיכוך בין בני הנוער האילתים לבני הנוער שבאים מחוץ לאילת, מה שנקרא בשפת המקומיים 'צפונים'. אותם צפונים נכנסים בעצם לטריטוריה של המקומיים, וכשיש חיכוך כזה, המקומיים יכולים להזעיק את חבריהם באמצעות הטלפון ולהפוך אירוע קטן לקטטה המונית. כדי למנוע את הדברים, אנו מפגינים נוכחות מוגברת באזור המועדונים ופועלים מול בעלי המועדונים והמפיקים, שזוכים כל פעם מחדש לתדרוכים מאיתנו".
סצנת המסיבות בעונת הקיץ מורגשת?
"בוודאי", אומר רס"מ עדן מרקו. "השנה במיוחד צפויות לפחות ארבע מסיבות מדי שבוע, כאשר בכל מסיבה נע מספר המשתתפים בין 300 לאלפיים בני נוער. ברור לנו שהם שותים אלכוהול וחלק מהם גם צורכים סמים, ואת זה אנחנו מבקשים למנוע, אבל בני הנוער תמיד ימצאו שיטות להסליק סמים, אלכוהול או גז קצפות, ולצרוך אותם בתוך המועדון. זו גם אחת הסיבות מדוע דרשנו מבעלי המועדונים להציב מאבטח סמוך לתאי השירותים".
שותים גם בים
יש להדגיש כי הטיפול בבני הנוער כלל אינו דומה לטיפול המשטרה בבגירים. שכן הוא דורש רגישות, הבנה וידע מוקדם. שוטרי מחלק הנוער הוכשרו, למדו וצברו ניסיון רב. הם מצליחים לזהות כל התנהגות חריגה, התקהלויות העלולות להגיע לחיכוכים וזיהוי אלמנטים שליליים.
"לא נכון יהיה להגיד שרק שוטרי הנוער עושים את העבודה בעונת הקיץ", מדגיש הבלש מור עמירם. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם גורמי העירייה, עם סיירת ההורים וארגון הנוער 360, עם יחידות אחרות בתוך המרחב, ובהם שוטרי מג"ב, שוטרי הסיור והשיטור הימי. בגלל המצב הביטחוני הרגיש, מרחב אילת תוגבר גם בצוותים נוספים ממרחבים אחרים, וכולם עובדים בסינרגיה".
באשר לשיתוף הפעולה עם השיטור הימי, מציין רס"ר עמירם, "שיתוף הפעולה מאוד חשוב ונחוץ, מכיוון שיש בני נוער ששוכרים סירת מנוע שאינה מחייבת רשיון משיט, יוצאים לים ושם הם שותים אלכוהול בכמות בלתי נתפסת. אחרי שהם שותים לשוכרה, הם עלולים לעשות דברים קיצוניים שמהווים סכנת חיים. התפקיד שלנו הוא בין היתר, למנוע מקרים כאלו, ולכן אנו עולים על אותן סירות, ובמידה ויש אלכוהול, אנו שופכים וגם מודיעים להורים שלהם".
מה אתם צופים לעונת הקיץ?
רס"מ עדן מרקו: "יהיה מעניין ומאתגר מאוד. אני חייב להזכיר שבשנה שעברה היה קיץ רגוע יחסית כי רבים מבני הנוער נסעו לסיני ואחרים טסו לחו"ל. השנה אין לבני הנוער אפשרויות לנפוש בצפון, סיני סגורה בפניהם וחו"ל כמעט שלא בא בחשבון, לכן כל מי שרוצה לצאת לחופש, יעדיף להגיע לאילת. השנה, מתוכננות מסיבות נוער רבות שימשכו אליהן רבים מבני נוער רבים מכל הארץ".
יש השפעה לנוכחות שלכם במקומות הריכוז של בני הנוער?
רס"ר עמירם: "ללא ספק. הנערים מכירים אותנו ואף באים לברך לשלום כשהם מבחינים בנו. עצם הנוכחות שלנו מפגינה שיש משילות ושלא כל אחד יכול לעשות כרצונו. אני חייב להדגיש שבאירועי אלימות, הטרדות מיניות, ונדליזם או סחר בסמים, אנו נוקטים ביד קשה, מגלים אפס סובלנות ומטפלים במעורבים בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו".
שמים עין
כשכמות בני הנוער שמגיעה לעיר היא גדולה, מן הסתם מתפתחים גם אירועי אלימות, ולצוותי המשטרה והעירייה יש את הדרכים שלהם למנוע אותם ולפקח על המתרחש במוקדים שונים.
רס"ר עמירם: "עם הניסיון שצברנו אנו כבר יודעים לזהות להיכן זה מתפתח. מילה או הקנטה עלולות להיות פתח לאלימות צפויה, ואת זה אנחנו יודעים לזהות. אנו מזהים את ההתארגנות, את חילופי המבטים, ויודעים לזהות מי יותר דומיננטי מבין הצדדים".
מה עושים כדי למנוע מצבים כאלה?
"כבר לפני חופשת הקיץ, חילקנו פליירים בכל בתי הספר ובכל ריכוזי הנוער. יש במרחב שוטר ותיק שאחראי על כל הפרויקטים של בני הנוער בעיר ואורך כל השנה, אנו מטפטפים לבני הנוער את כל האזהרות והסיכונים האפשריים. אציין שאנו מסוגלים להגיע לכל מקום בתוך דקות בודדות, גם בזכות מערך מצלמות האבטחה המותקנות בכל העיר. על פי המצלמות המחוברות למוקד העירוני, אנו יודעים לזהות היכן יש גירוי והיכן עלול להתפתח חיכוך".
קראו גם:
מה קורה בפארקים?
רס"מ מרקו: "ריכוזי בני הנוער אמנם קיימים גם היום בפארקים, אבל במידה מועטה ביחס לשנים קודמות. בני הנוער מעדיפים כיום לרדת לאזור הטיילת ולהשתלב במסיבת, ולא להתרכז בפארקים כבעבר. אבל גם שם עינינו פקוחה והיד על הדופק".
מה ההבדלים בין פעילות הלילה של בני הנוער לבין הפעילות ביום?
רס"ר עמירם: "זה תלוי. יש בני נוער ששוכרים וילה עם בריכה והם שוהים בה כל יום, רבים מהם שותים אלכוהול, משמיעים מוזיקה בווליום גבוה ומשתוללים לעיתים. גם לשם אנחנו מגיעים, מפגינים נוכחות, שופכים אלכוהול ומדווחים להורים. ויש קבוצות שנוטות לרדת בשעות היום לחופי הים. בשעות הלילה, כשאין מסיבות, הם נוטים להסתובב באזור הטיילת עד לשעות הקטנות של הלילה".
רס"מ מרקו: "צריך להבין שבני הנוער האלו חוו תקופות לא פשוטות בשנים האחרונות, כמו הקורונה והמלחמה, וזה דבר לא פשוט, כי הם היו זמן רב ללא מסגרת. כשהן מגיעים לאילת הם מרגישים את החופש ומרשים לעצמם לעשות דברים שלא היו עושים בבית".
הדי המלחמה
למלחמה ולאווירה הכללית בארץ יש השפעות והשלכות על מצב רוחם של בני הנוער. הם מספרים כי הם צריכים להשתחרר מהמועקה ולהרגיש קצת חופש. "אני רוצה ליהנות אחרי כל מה שעברנו", אומר צעיר שהגיע מהמרכז לאילת לבלות ולנפוש. "אנחנו זקוקים לזה, אף אחד לא מבין אותנו".
צעירה אחרת שהגיעה ממושב בדרום אומרת: "אני יודעת שלא תמיד כולם מבינים את מה שעובר עלינו, אבל ההורים שלי יודעים ומבינים מה אני צריכה, ולכן איפשרו לי לצאת לנופש. אני חייבת את זמן הרגיעה הזה. אני הרגשתי חנוקה ועם לא מעט רגעי דיכאון".
גם נציגי המשטרה והגופים האחרים מודעים למצבם של הנוער ומנסים לסייע להם. בין היתר המצב הביטחוני והכטב"מים שמשוגרים לעיר משפיעים על האווירה, וגם על הנופשים שמגיעים לעיר. חלק מהם נמלטים מהמצב הקשה ביישובים בהם הם גרים, ומוצאים את עצמם נתקפים בהלה גם בעיר הנופש.
איך אתם עוברים את התקופה הביטחונית הלא פשוטה?
רס"ר עמירם: "זה מאוד מורכב. בתקופה הרגישה הזו, יש לעיתים חיכוכים בין בני הנוער, האילתים והצפונים, לבין בני מיעוטים שגם הם מצויים בחופשת הקיץ. לפעמים יכול בן מיעוטים לזרוק מילה לעבר חברה של אחד הנערים ולהדליק עימות חריף, במיוחד כשמדובר בין יהודים לערבים. לשמחתנו, אין הרבה אירועים מסוג זה".
רס"מ מרקו: "בפעם האחרונה שהופעלה אזעקה בעיר, היה זה אחרי השעה 2 לפנות בוקר, בזמן שהתקיימה מסיבת נוער עם כ־450 משתתפים. קיבלנו הוראה מהפיקוד להפסיק את המסיבה ובאמצעות כוחות תגבור שהגיעו לסיוע התחלנו בפינוי בטוח של כל בני הנוער. כולם היו בלחץ, גם ההורים שלא הפסיקו להתקשר. זה מסוג האירועים שלא חווינו ולא נתקלנו בהם בשנים האחרונות".
מה אתם חושבים על התכנים שמעניקים העירייה והמתנ"ס לבני הנוער?
רס"מ מרקו: "פעילות עשירה ומבורכת. אני חייב לציין את אוהל הנוער שמתמידים להקימו בטיילת מדי קיץ כבר 18 שנים. בני הנוער מקבלים שם תכנים ואוזן קשבת, מה שמונע מהם להיות מעורבים בדברים שליליים. מאז שהצבא נכנס לאוהל ומספק לבני הנוער מענים, המצב אפילו טוב יותר. צה"ל הציב באוהל קציני מיון שמסייעים לבני הנוער לפני גיוס להשתלב בצבא במקומות שהם שואפים אליהם. אני באופן אישי מכיר לפחות שלושה נערים שהגיעו במיוחד לאילת כדי להיפגש עם קציני המיון, ואף קיבלו מענה לבקשותיהם, מענה שלא היו יכולים לקבל במקום אחר או בבקו"ם".