חיפה הייתה המוקד השני בעוצמת המחאות נגד הממשלה, אחרי קפלן בת"א. עשרות אלפים צעדו מדי מוצאי שבת ממרכז הכרמל לאורך מוריה עד חורב. בשבועות האחרונים ההמונים לא נראים ברחובות, והעצרת בחורב דלת משתתפים יחסית.
גלי עשת היא מורה לאזרחות, בין מובילות 'מחאת העם חיפה', מנסה להסביר: "אני מעריכה שהסיבה היא שילוב של כמה דברים. מעבר למזג האוויר הקר והגשום, אנשים פשוט בהלם. הציבור מיואש ומתקשה לראות את האופק. אנשים הפכו לכהי חושים.
"שאתה מרביץ למישהו מספיק חזק בסוף אתה מצליח לשתק אותו. הציבור מוכה ומשותק מעודף חשיפה לטירלול של הממשלה. לפני 10 שנים תחקירים כמו אצל אילנה דיין על שרה נתניהו ומכונת הרעל, ואצל רביב דרוקר, היו מרעידים את המדינה. עכשיו נתניהו פשוט נירמל את הטירוף והציבור בהלם".
אולי התמעטות המפגינים מעידה על תמיכה בנתניהו?
גלי עשת: "אומר זאת ככה, אם השלטון הוא כמו הורים, אז כולנו ילדים מוכים. אני שומעת את הטענה הזו לפעמים בשיעורים, שילדים אומרים כי נתניהו מוביל בסקרים שמופיעים בערוץ 14".
דעיכת המחאה היא כישלון למחנה הדמוקרטי?
"הכישלון התחיל ב-1995 ברצח יצחק רבין, שאחריו עלה לשלטון מי שהיה מראשי ההסתה. אז הציבור שלנו שתק, והוא שותק כבר 29 שנים. פה הכישלון".
לאן הולכת המחאה?
"המחאה נמצאת בנקודת זמן ממנה נצטרך להתרומם כי פשוט אין ברירה אחרת".
קראו עוד:
אין אלטרנטיבה
פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה מגיע מידי שבוע למחאה בחיפה. גם הוא רואה שהיא מאבדת גובה.
המצב רק נהיה גרוע יותר, למה פחות מגיעים להפגין?
פרופ' גוטווין: "אנו רואים שיש 'פיקים' במחאה כמו אחרי רצח 6 החטופים. אבל בהחלט יש שחיקה טבעית בהפגנות לאחר שלוש שנים".
אבל זו לא הבעיה המרכזית?
"נכון. המחאה יצאה נגד הרפורמה המשפטית וקראה לבלום אותה, אבל בינתיים המהפכה המשפטית עברה לנתיבים אחרים, כמו מתקפה על היועמ"שית ועניינים תקציביים. לעומת זאת המחאה לא חידשה את מסריה וחוזרת על אותם קריאות מלפני שנתיים".
בליל גלנט הראשון הכל בער ובשני לא.
"בתחילה המחאה, שהתבססה על מעמד הביניים, הייתה הנחה שעמידה ברחובות תוביל לשינוי פוליטי. בליל גלנט הראשון הצטרפו לגרעין הקשה של המחאה גם מעמדות הביניים שהצביעו לימין. בליכוד הבינו שהם יכולים לאבד אלקטורט. מספר חברי כנסת לקחו אחורה והרפורמה נעצרה לזמן מה. מאז המחאה לא הצליחה לשחזר את האיום על האלקטורט של הימין".
מה צריך לקרות בשביל מחאה אפקטיבית?
"היה צריך ליצור דיאלוג עם המעמדות הנמוכים, עשירונים בהם מצביעי ליכוד לא מעטים, ואת זה המחאה לא מצליחה לעשות. המחאה הייתה צריכה ללכת לכיוון מדינת רווחה".
למה זה חשוב?
"ציבורי בוחרי הליכוד הוא נייד הרבה יותר ממה שחושבים. זה לא יהדות התורה. אנו רואים בסקרים שיש הרבה מצביעי ליכוד שמחפשים אלטרנטיבה. אזכיר כי ממשלת השינוי קמה כי נתניהו איבד 6 מנדטים. שקמה ממשלת בנט היא ניהלה מדיניות תאצ'ריסטית שפגעה במעמדות הנמוכים. ליברמן מיהר לבטל את החל"ת והבריח מצביעים חזרה לנתניהו שהבטיח הנחות בתשלומי חשמל, מים וארנונה, וחזר לשלטון".
לא להתנשא
במחאה לא מדברים על כלכלה וחברה?
"אפילו לא מילה. למחאה אין יעד פוליטי וזה לא עוזר לחזור ולומר שהממשלה איומה ונוראית. תסתכל על תופעת ערוץ 14 שהפך למהדורת השבט של הימין. בערוץ ארגנו את המסרים סביב התזה של האליטות נגד העם ונגד הימין. אני מציע לא להתנשא על מצביעי הימין אלא לייצר אלטרנטיבה ודיאלוג.
לאן הולכת המחאה?
"בלי לגייס את תומכי נתניהו נלך ונתמעט. הדרך היחיד היא ליצור אופק פוליטי. רק מדינת רווחה תוכל לסייע בכך. לא יעזור לצעוק שביבי אשם. ניסיתם הכל ולא עבד. תציעו אלטרנטיבה.
"בארה"ב ניתחו את הכישלון של קמלה הריס לטראמפ. היא הציעה זכויות וטראמפ הציע משרות. אם רוצים דמוקרטיה היא חייבת להיות גם חברתית. הזכויות החברתיות חייבות להיות חלק מהמחאה ולייצר קואליציה מעמדית חדשה עם מסרים חדשים ואז אנשים יבואו לכיכר. אני מתעצבן שהפתרון כל כך פשוט ומסרבים ליישם אותו".
איש ציבור מוכר שנהג להגיע לכל ההפגנות עד לאחרונה אומר: "הפסקתי להגיע כי ההפגנות והעצרות מיצו את עצמן. זה לא מזיז לממשלה ורק מחזק את ביבי. אני מאמין בצעדים קשים בהרבה כמו מרי אזרחי והשבתת המשק. אני לא נבהל מהפחדות כמו מלחמת אזרחים. אנחנו כבר שם. לצערי מארגני המחאה בחיפה לא מבינים את זה".
