לאורך השנים האחרונות שב והוכח כי שיעור תחלואת הסרטן ומחלות אחרות במפרץ חיפה, הוא מהגבוהים בישראל.
בעוד שתשומת הלב ניתנה לזיהום האוויר ולפליטות גזים מסרטנים מארובות מפעלים במפרץ חיפה, זיהום משמעותי נוסף נעלם מעיני הציבור ועלול להיות גורם התורם לתחלואה העודפת במפרץ – הפלסטיק, וליתר דיוק המיקרו-פלסטיק.
מחקר ארגון גרינפיס מצא כי תושבי חיפה והסביבה 'מתפלשים' בפלסטיק, והוא נמצא בכמויות אדירות בחופי הים ובמי הים הקרובים והרחוקים מהחוף.
החוף הכי גרוע
במסגרת המחקר של גרינפיס, יצאו במהלך חודשי מאי ויוני 2025 חוקרי הארגון ועשרות מתנדבים ל-8 ימי ניקיון בחופים ותיעדו מיקרו-פלסטיק שמצאו בשטח.
נטע שליט, שניהלה את המחקר, היא אחראית תחום צרכנות בגרינפיס: "מיקרו פלסטיק הם חלקיקי פלסטיק של עד 5 מ"מ. המקור שלהם הוא מוצרי פלסטיק שהתפוררו כמו שקיות, כיסאות ועוד. מקור נוסף הוא מוצר של תעשיית הפלסטיק, בשם 'נורדלים', חתיכות פלסטיק המיוצרים מנפט".
המחקר בחן ומצא מיקרו פלסטיק בשפך נחל הקישון, ובשמונה חופים לאורך מפרץ חיפה. "החוף בו מצאנו הכי הרבה פלסטיק הוא בתחומי העיר חיפה, החוף הכי דרומי בקרית חיים אליו מגיעים מרחוב חלוצי התעשייה. מטורף מה שקורה בחוף הזה. החופים גדושים בפלסטיק ואנחנו מתפלשים בו".
קראו עוד:
להתפלש בפלסטיק
מנהלת המחקר מסבירה כי מיקרו פלסטיק, שגודלו עד 5 מ"מ, נמצא בחופים, בקישון ובים. "על פי הממצאים ישנם עשרות ומאות אלפי חלקיקי פלסטיק בגודל עדשים בחופים ובים", מסבירה שליט, "מתחת למגבת אחת ניתן למצוא לעיתים 100 חתיכות מיקרו פלסטיק".
המחקר של גרינפיס נעשה לאחר שמחקרים דומים נעשו באיטליה וטייוואן ותוך התייעצות עם היחידה המדעית בארגון.
החוקרים שבו ומצאו בכל חופי מפרץ חיפה 'נורדלים', מיקרו-פלסטיק תעשייתי המיוצר לטענתם במפעל כרמל אולפינים במפרץ חיפה. להערכתם, חתיכות הפלסטיק הזעירות הגיעו לחופים ולמים בעקבות דליפות מהמפעל, בין אם דרך מערכות ניקוז, סחף גשם, תוך כדי אריזה ושינוע או בשל תקלות תפעוליות.
לנשום פלסטיק
חתיכות הפלסטיק שנמצאו קטנות מאד, לא יותר מ-5 מ"מ, ותושבים לא ימהרו לשים לב לקיומן. אז למה הימצאות מיקרו פלסטיק צריך לעניין אותנו?
מחקרים מדעיים שהתפרסמו בעולם מצאו קשר בין מיקרו פלסטיק ופגיעה במערכת העיכול, לרבות דלקות במעי ופגיעה במערכת החיסונית. עוד נמצא כי פלסטיק עלול ספוג מזהמים כמו מתכות כבדות ולהעביר אותם לגוף, וכך לגרום להקאות, כאבי בטן, פגיעה בכבד ובכליות. עוד נמצאו עדויות לפגיעה במערכת הרבייה ואיכות הזרע, ובהליך ההיריון. בנוסף נמצא קשר לפגיעות במערכת העצבים, המוח והדם.
"הנזקים רבים ומידי שנה מתגלים עוד השפעות של המיקרו פלסטיק שאותו אנו סופגים דרך האוויר, או דרך אכילת דגים שבעצמם צורכים פלסטיק בים", אומרת מנהלת המחקר, "הפגיעה היא קשה. כך למשל נמצא כי יש פלסטיק במוח ואף בעוברים, ואנו לא יודעים מה ההשלכות ארוכות הטווח של פלסטיק שבוודאי גורם לפגיעה אקולוגית ומשפיע על שרשראות המזון".
למי מחכים?
מחקר גרינפיס מגיע בזמן שבז'נבה שוויץ מתנהלים דיונים של 170 מדינות על עתיד הפלסטיק בעולם, וניסיון לחתום על אמנה שתפחית את השימוש בחומר המזיק.
"מפרץ חיפה גדוש בפלסטיק וממצאים מצביעים על מערכת שהפלסטיק בה עולה על גדותיו", אומרת שליט, "ישראל צריכה לחתום על האמנה, להצטרף ואף להוביל את נושא הטיפול בפלסטיק. לצערי אנו רואים שאין מספיק פגיעה בגורמים מזהמים, שבמקרה הטוב מקבלים קנס. אנו לא רואים תקנות בנושא מיקרו פלסטיק. במשרד להגנת הסביבה לא עושים מספיק, ואף לא טרחו להשיב לממצאי המחקר, אותו היה צריך ליזום ולבצע המשרד בעצמו".
מה עכשיו?
באיגוד ערים להגנת הסביבה אומרים כי מחקר גרינפיס שהגיע לאיגוד בימים האחרונים, יילמד, ובמידה ואכן יימצא כי המקור לזיהום הפלסטיק הוא כרמל אולפינים, או ספינה ממנה דלפו נורדלים, המזהמים יוזמנו לשימוע.
"אסור שמחקר שכזה יעבור ללא התייחסות", אומר מנכ"לית האיגוד ד"ר ליהי שחר ברמן, "משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה צריכים לבחון את ממצאי המחקר".
ממשרד הבריאות נמסר כי "תחקיר גרינפיס לא נשלח למשרד הבריאות לחוות דעת ותיקוף. בנוגע לנוכחות נורדלים בקישון ובחופים – הנושא באחריות המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. לפי המידע הקיים כיום בספרות המקצועית – אין ראיות הקושרות חשיפה למיקרופלסטיק במי רחצה להשפעות בריאותיות. לפי הנחיות WHO לאיכות מי רחצה - על אף נוכחות מיקרופלסטיק בסביבה הימית מדובר ברמות חשיפה נמוכות מאוד. המשרד ממשיך לעקוב אחר מחקרים, ספרות מקצועית רלוונטית וההתפתחויות בשטח ובמידת הצורך יעדכן את המדיניות בנושא".
מכרמל אולפינים מקבוצת בזן נמסר: "קבוצת בזן מפעילה מתקן התפלה ייחודי המטפל ומשיב את כל מי השפכים התעשייתיים, ולמעשה, אינה מזרימה שפכים למקורות מים או לים. גם מי גשמים בימי סערה בכרמל אולפינים עוברים טיפול מתאים.
"בשנת 2021, בשיתוף פעולה מלא עם רשות נחל הקישון, נדגמו גרגרי פלסטיק שנמצאו בנחל הקישון והוכחו ככאלו אשר אינם מיוצרים כלל בכרמל אולפינים.
"מקור עיקרי לשפך גרגירי פלסטיק ('נורדלים') בחופי הים הינו יבוא פולימרים למדינת ישראל דרך נמלי ישראל, דרכם מועברים כמויות גדולות של החומרים המיובאים. למעשה, בכל תהליך הייבוא, דרך מכולות, הפריקה בנמל והעברה למשאיות בנמל יש סיכון לפסולת של גרגירים, גרגרים שמגיעים לים ולחופי הים.
"כרמל אולפינים מובילה בישראל תכנית למניעת זליגת גרגרי פלסטיק אל הסביבה הימית (OCS Operations Clean Sweep), תכנית גלובלית הנועדה לעורר מודעות ולקדם צעדי מנע בקרב יצרנים, משנעים ואחרים.
בנוסף, עיקר המצוקה במדינת ישראל הינו פסולת פלסטיק שאינה מגיעה למחזור בעוד כרמל אולפינים מפעילה מתקן משמעותי למחזור מכני של פלסטיק לשימוש חוזר חלף הטמנה".
פורסם לראשונה: 09:53, 15.08.25
