מחריף המשבר בבית הספר ליאו בק על רקע פרויקט האסבסט. במשרד להגנת הסביבה שוקלים לפנות לערכאות משפטיות כדי לחייב את העירייה לקדם את פרויקט הוצאת האסבסט מתקרת בית הספר התיכון.
רעות רבי, מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים, פנתה אתמול (רביעי) לראש העיר עינת קליש ולמהנדס העיר, כמו גם לנציגי ההורים בליאו באק, והתריעה בפניהם כי עיכוב נוסף בפרויקט הוצאת האסבסט עלולה להגדיל את הסיכון בחשיפת ילדים לחומר המסרטן.
רבי ציינה כי הוא מודעת לחששות ההורים אך לצערה יש הרבה דיסאינפורמציה שהיא מבקשת להבהיר. היא הדגישה כי החוק למניעת מפגעי אסבסט משנת 2011 מחייב הסרת אסבסט, חומר מסרטן ודאי על כל צורותיו, מכל מבנה ציבורי עד ליום 4 באוגוסט 2021, ולשם כך ניתנו לעירייה ולבית הספר עשר שנים להיערכות. רבי מתייחסת לחששות שנשמעו מהסרת אסבסט פריך ומפרטת מספר דוגמאות של פרויקטים שנעשו בהצלחה בארץ החל משנת 2012.
לעניין ליאו באק: "בעת בניית המרכז החינוכי ליאו-בק בשנות ה-60 של המאה הקודמת הותז אסבסט פריך כבידוד אקוסטי על פני שטח של 1,4000 מ"ר בחלקי תקרה שונים ב- 4 קומות במבנה. האסבסט הותז על תקרות הבנויות מצלעות בטון וביניהן לבני איטונג. לנוכח הסיכון מחשיפה לאסבסט, בוצע בשנת 2000 פרויקט לאיטום האסבסט והכנסתו תחת חיץ, בליווי המשרד להגנת הסביבה והוועדה המקצועית לאסבסט ואבק מזיק. שיטה זו נבחרה כחלופה עדיפה באותה עת על פני הסרת האסבסט, בשל הידע והניסיון המועטים שהיו בארץ בביצוע עבודה זו. כמו כן, נקבעה תכנית לבקרה ומעקב אחר תקינות החיץ ולניטור נוכחות סיבי אסבסט בחלל המבנה. יצוין כי על פי הידוע למשרד להגנת הסביבה בדיקות הניטור לאורך השנים היו תקינות. יצוין כי יצירת חיץ אטום בין אסבסט פריך מותז לבין חלל מבנה בוצעה באותה תקופה גם במקומות נוספים בארץ, כגון בתיאטרון ירושלים".
מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים מזהירה כי השארת קירות הגבס החוצצים בין האסבסט לאוויר ועיכוב הפרויקט, עלולה להסתיים בחשיפה לאסבסט. "יחד עם זאת, ברבות השנים הוברר כי התקנת חיץ אינה מבטיחה באופן מספק את מניעת הסיכון לחשיפה", הוסיפה רבי, "האסבסט הפריך שהותקן לפני עשרות שנים במבנה, והחומרים המלכדים שהוספו לו, מוסיפים להתבלות ולהתפורר. סיבי האסבסט המיקרוסקופיים מצטברים מאחורי החיץ הפנימי, וכל פגיעה בחיץ זה, לרבות עקב תקלה, תאונה או בלאי, עלולה לגרום לשחרור סיבים לחלל המבנה באופן בלתי מבוקר ולעיתים אף ללא יכולת זיהוי וטיפול. לכך יש להוסיף כי בדיקות הניטור לאיתור סיבים באוויר מוגבלות ביכולת הזיהוי שלהן, ועל כן גם תוצאות תקינות אינן מבטיחות את מניעת החשיפה באופן מוחלט. לנוכח כל האמור, התגבשה המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק בשנת 2011, המחייבת הסרה של מקור הסיכון. כפי שצוין לעיל, בוצעו בפועל עבודות להסרת אסבסט פריך בעשור האחרון והצטבר ניסיון רב בנושא".
בעקבות כך, רבי מציינת כי המשרד פנה לליאו באק כבר בשנת 2011 להוצאת האסבסט, ורק בשנת 2017 בבית הספר הוזמנו חוות דעת של שני מפקחי אסבסט פריך, שציינו כי לא ניתן להסיר את האסבסט הפריך ללא סכנה. במשרד דחו את מסקנות הדוח ואת התשתית המקצועית אשר הובילה למסקנות והמלצות הדוח, ולראיה, טוען כץ, הפיילוט שבוצע בבית הספר במהלך חופשת הקיץ בשנת 2018 עבר בהצלחה.
קראו גם >>
"ממצאי הפיילוט שהסתיים בהצלחה בשנת 2018 סתרו בפועל את הטענות שהועלו בחוות הדעת. על פי הממצאים, אין מניעה מבחינה מקצועית להסיר את האסבסט הפריך מהמבנה והסרה בשיטה שנמצאה כיעילה מאפשרת שימוש תקין במבנה ללא כל סיכון", ציינה רבי, "נחזור ונדגיש כי הסיכון בהותרת האסבסט הפריך במבנה שבו שוהה דרך קבע אוכלוסייה רגישה, עולה לפי עמדתנו המקצועית על כל סיכון אפשרי בעבודת הסרה מבוקרת המבוצעת באופן מתוכנן על ידי עוסקים מורשים לכך.
"לאור כל האמור לעיל, על בסיס הניסיון הרב בעבודות הסרה של בידוד אסבסט פריך ממבנים ברחבי הארץ בעשורים האחרונים ועל בסיס הניסיון שנצבר בפיילוט בליאו-בק בפרט, ניתן לומר כי ביצוע ההסרה בפרקטיקה שנקבעה בפיילוט וע"י עוסקים מורשים ומנוסים הינה ישימה, אחראית ובטוחה".
במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי במידה והעירייה תמשיך לעכב את הוצאת האסבסט, ומאחר והחוק קובע שיש לסיים את הפרויקט עד ה-4 לאוגוסט, תיבחן פניה לבית המשפט בשבועות הקרובים.
עוד כתבות - חדשות חיפה
