עידו ירון ז"ל מחיפה נהרג בתאונת דרכים ביום חמישי האחרון והוא רק בן 51. התאונה אירעה בסביבות השעה 12 בצהריים, אז דווח על תאונה קטלנית סמוך לניר עציון בין רכב פרטי לבין משאית. על פי הדיווח של גורמי הבטחון הנהג חולץ כשהוא מחוסר הכרה וללא דופק והצוות הרפואי שהגיע לזירה נאלץ לקבוע את מותו.
2 צפייה בגלריה
עידו ירון ז"ל
עידו ירון ז"ל
עידו ירון ז"ל ומשפחתו
(צילום באדיבות המשפחה)
ביום התאונה עידו ז"ל יצא לנסיעה קצרה מבלי לדעת כי ממנה הוא לא ישוב עוד. 5 דקות לפני התאונה הקטלנית התקשרה אליו אשתו. "בשיחה יחסית קצרה היה נשמע שהכל בסדר. שום דבר לא רמז על העתיד לבוא...", סיפרה אשתו ענבל בעצב גדול.
היא לא תיארה לעצמה שהדפיקה הבאה בדלת ביתם תטלטל את חייהם. שוטר ועובד סוציאלי שהגיעו לביתם של עידו וענבל, בישרו את הבשורה הקשה מכל. צעקות הכאב נשמעו בכל הבית וצוותי הוראה מחנכות, יועצות, פסיכולוגיות ומנהלות בתי הספר מאיינשטיין ורעות הגיעו לתמוך בילדים ובענבל. "אנחנו עוברים תקופה איומה" אמרה בדמעות. "כל נים בגוף שלנו כואב".
2 צפייה בגלריה
עידו ירון ז"ל
עידו ירון ז"ל
ירון ז"ל ואשתו ענבל
(צילום באדיבות המשפחה)
עידו הניח אחריו את ענבל אשתו ו 3 ילדים. תאומות זהות בנות 14, עמית ונועם, הלומדות בבית ספר רעות במגמת תיאטרון, ועידן בן ה-10 הלומד בבית ספר איינשטיין.
לעידו ז"ל עוד שלושה אחים - עופר המתגורר עם אשתו ובתו בבריסל, אייל, הגדול ממנו בשנתיים, מתגורר עם אשתו וילדיו בניו יורק, וגילה אחותו הקטנה המגוררת עם בעלה וילדיה בפריז.
אמא של עידו, נעמי, מתגוררת בקריית ביאליק ואביו, יוסי, נפטר בספטמבר האחרון. "הוא היה מסור להוריו, טיפל בהם בכל השנים ודאג לכל דבר", ספרה השבוע אשתו ענבל.
את ענבל הכיר ירון לפני כ- 18 שנה, חיפאית המוכרת בזכות הסטודיו לריקוד שלה שבמהלך 21 שנותיו הכשיר בעיר רקדניות רבות רבות.
קראו עוד >>>
הוא למד באוניברסיטת חיפה תואר ראשון חשבונאות ותואר שני משפטים. הוא שימש כסמנכ"ל כספים בחברת ׳מרכז העתקות׳ בארבעת השנים האחרונות. "הוא היה ידוע במקצועיותו ובאישיותו הכובשת ואולי גם כי קשה להשאר אדיש לאיש עם נוכחות של 1.90" ,ספרה ענבל. "עידו היה איש של שלום ואהב לעזור לכולם. בסוף החודש היה צריך לחגוג יום הולדת. יום הולדת שכבר לא תקרה. לכתו הפתאומית הותירה את כולנו המומים ושבורי לב".
בין תחביביו, כדורסל בימי שישי ואף הוציא לאחרונה רישיון על אופנוע ים ולסירה. "החברים עוטפים אותנו בלי הפסקה ואנו מקבלים מאות הודעות תמיכה ועזרה", ספרה ענבל. "אנחנו מודים לכולם על הכל, מעולם לא היינו בצד המקבל אבל כנראה שלפעמים פשוט אין ברירה".