הלווייתן הכפולה של לין דפני וזיו פרנקל, בנות 23 שנרצחו כשבילו יחד במסיבת הטבע ברעים, נערכה בתחילת השבוע בקיבוץ עין המפרץ. זיו, תושבת קרית מוצקין, נטמנה באדמת הקיבוץ לצד חברתה הטובה לין, בת הקיבוץ.
"הן היו החברות הכי טובות", סיפרה דניאל פרנקל, אמה של זיו מספרת. "הן הכירו בגיל שש בכיתה א' בבית הספר היסודי של קיבוץ עין המפרץ, שם גרה לין עד היום, ואנחנו גרנו בעבר בנהריה וזיו למדה שם. הן למדו יחד גם בחטיבה ובתיכון בבית חינוך אופק בקיבוץ עברון. החברות הזו נמשכה גם כשעברנו לקריות, הן היו בקשר בצבא ולכל אורך הדרך. רק השנה הן עשו את הטיול הגדול של אחרי הצבא, כחמישה חודשים יחד, כשחזרו גם עבדו יחד, ולצערנו גם נרצחו באכזריות, יחד".
הטיול הגדול
אילאיל, אמה של לין, סיפרה: "זו הייתה חברות מיוחדת מאוד, והשיא שלה הגיע בשנה האחרונה לטיול הגדול. הן היו שם אחת בשביל השנייה, כשמישהי הייתה חולה השנייה דאגה לה, ולכן גם לא דאגנו להן, מאוד סמכנו עליהן".
זיו שירתה במשטרה הכחולה ואף קיבלה פרס הצטיינות: "זיו הייתה בחורה מוכשרת, תותחית שכל יעד שהציבה לעצמה היא השיגה אותו בצורה הטובה ביותר. היא קיבלה פרס הצטיינות מניצב שמעון לביא, שהיה אז מפקד מחוז צפון במשטרה, היא הייתה ספורטאית וחרוצה. בשנה האחרונה היא טרפה את החיים. בטיול היא עשתה כל אקסטרים שרק אפשר, באנג'י, טיפוס על הר געש, קרנבלין ומסיבות".
"לין בחורה עדינה, שאהבה פעילות ספורטיבית ושמש", סיפרו אילעיל ויוגב, הוריה של דפני. "היא אהבה לצלם, בעיקר אוכל. תמיד היינו צוחקים עליה שהיא מזמינה אוכל, מצלמת ונותנת לאחים שלה לאכול. היא שירתה כמש"קית מילואים בשלישות, ועשתה את התפקיד בנאמנות. אחרי זה היא חסכה כסף ויצאה לטיול הגדול. בטיול הזה הרגשנו שהיא מאוד נפתחה והשתנתה. בטיול למשל היא גררה את כל החברים ללכת לעשות את הבאנג'י הכי גבוה בדרום אמריקה".
במאי האחרון הבנות סיימו את הטיול ושבו לארץ, הן התחילו לעבוד כמלצריות, ונשארו מחוברות לקבוצת חברים גדולה שהכירה במהלך הטיול. חסכו כסף ויצאו לטיול נוסף באתונה ולאחר מכן בסיני.
חמ"ל משפחות
ביום שישי 6 באוקטובר האחרון, יצאה לין מביתה בעין המפרץ עם הרכב לביתה של זיו בקרית מוצקין: "היא אמרה לנו שהיא יוצאת עם חברים, אנחנו לא ידענו בדיוק לאן וידענו שהיא עם זיו. לא דאגנו לה כי היא הייתה גדולה ואחראית. משם הן נסעו ביחד עם חברים ברכב אל המסיבה בדרום, כפי שהתברר לנו רק לאחר האסון. "הבנות הצטרפו למוריה רביב, תושבת קרית מוצקין, שנסעה גם למסיבה, ולמרבה הצער נרצחה אף היא. כשהתחילה מתקפת הטילים במסיבה, הודיעה זיו לאביה ראובן על המתרחש שיש טילים במסיבה, והוסיפה: "אבל אני בסדר, אל תגיד לאמא כלום".
"האב ביקש ממנה שתצא משם, וזיו אמרה לו שזה רעיון טוב. לאחר מכן הסוללה ככל הנראה נגמרה, והאם דניאל קיבלה ממנה הודעה בשעה 09:04 מהטלפון של לין ובו כתבה: "אמא אנחנו בפיגוע, אני אוהבת אתכן". דניאל: "זיו היא מנהלת, היא אסרטיבית וחזקה פיזית ונפשית אני כל הזמן האמנתי שהיא יצאה מזה בחיים, לא רציתי לחשוב על תסריט אחר".
קראו עוד:
הוריה של לין יצאו כמדי שבת לטיול רכיבת אופניים אל הים, מבלי לדעת כלל מה קורה. האב יוגב סיפר: "יצאנו בלי טלפונים ניידים לטיול אופניים, וכשהגענו הביתה, ראינו שהתקשרו אלינו והזעיקו את הבן שלנו עומר לצבא. דניאל, אמא של זיו, יצרה איתנו קשר וסיפרה שאין קשר יותר עם הבנות. עד אז לא ידענו שהן שם. חשבנו שהן אצל חברים בתל אביב. אחר כל התברר לנו שלין כתבה לאחת החברות שהן בפיגוע, והקשר נותק".
מאותו הרגע פתחו המשפחות חמ"ל בביתן, במטרה למצוא פרטים על מקום הימצאן של הבנות: אילאיל: "קיוונו שהן בסדר, כי הן הופיעו ברשימה של הצעירים שהגיעו לשתי המיגוניות. כך שחשבנו שהן עוד מעט יצרו קשר. אבל זה לא קרה, והזמן עבר".
בתחילת השבוע שעבר נסעו יחד ההורים של לין וזיו אל יחידת 443 למסור עדות ופרטים שיסייעו בזיהוי הבנות. דניאל: "כל יום דיברנו כמה פעמים ביום, שיתפנו בפרטים, והאמנו לגמרי שזה רק זמני ועוד מעט ימצאו".
בשעה שבע וחצי בערב ביום שישי האחרון שוטרים דפקו בבית משפחת פרנקל והודיעו כי נעשה זיהוי ודאי, ובתם זיו אינה בין החיים: "זה עצוב וקשה, זיו טיילה בכל העולם, וחזרה בשלום. ודווקא כאן, בבית שלנו על אדמת ארץ ישראל היא נרצחה באכזריות. זה כואב ולא נתפש".
משפחתה של זיו מיהרה להודיע להוריה של לין כי ההודעה על הירצחה של זיו הגיעה. יוגב ואילאיל: "מאותו רגע כבר ממש חיכינו להם, הבנו שהסיכויים הקטנים שעוד היו אפסו. כי כל הזמן היה ברור לנו דבר אחד, שהן יהיו שם אחת בשביל השנייה ושהן ביחד. בשעה שתיים בלילה, דפקו לנו בדלת והודיעו לנו שלין נרצחה וגופתה זוהתה. כשביקשנו לראות אותה ולזהות אותה, אמרו לנו שהפגיעות כל כך קשות שזה לא מצב שאפשר להראות לנו".
"ידענו שהן ירצו להיות יחד"
ההורים החליטו לקבור את הבנות זו לצד זו, וההורים פנו אל הקיבוץ עין המפרץ בבקשה לאפשר לקבור את זיו שאינה תושבת הקיבוץ, לצד חברתה הטובה לין: "הקיבוץ איפשר את זה, והיה לנו ברור שזה מה שהבנות הכי היו רוצות".
דניאל: "החלטנו לתת לכל אחת מהמשפחות את המקום שלה, ולכן לין נקברה ראשונה בשתיים, וזיו כשעתיים אחר כך, כל החברים הטובים המשותפים שלהם היו בשתי הלוויות. הן חברות טובות בחיים ולצערנו גם במוות, ולכן היו צריכות גם להיקבר יחד". רבים הספידו את הבנות הצעירות שנרצחו באכזריות, עין לא נותרה יבשה. דניאל: "אנחנו מרגישים שהמדינה הפקירה את הבנות שלנו. אחרי הצער הגדול צריכה לקום פה ועדת חקירה להבין איך יכול להיות שצעירים רבים כל כך נרצחים כך באין מפריע".
הוריה של לין: "אי אפשר להבין את הרוע הזה, לרצוח בנות טובות שרק רצו לרקוד ולשמוח, ולחגוג את החיים, הן לא עשו רע לאף אחד. למה הסוף היה צריך להיות כל כך אכזר? הנחמה הקטנה היחידה שלנו היא הידיעה שהן לא היו לבד, שהן היו יחד גם ברגעים הקשים האלו, ועכשיו הן ביחד לעולם".
