החורף וההפצרות להתחסן מפני מחלת השפעת שגובה קורבנות, החזירו את ג'סי גרובמן אל אותו יום נורא, 31 בחודש יולי, 1997. "צפיתי השבוע בטלוויזיה בילד בן השש שמת משפעת, והלב שלי כואב עליו ועל משפחתו. אנשים לא מבינים שהשפעת היא מחלה קטלנית. גם אני לא ידעתי את זה, עד שהגיעה הטרגדיה הפרטית שלנו."
בימים שלפני אותו תאריך ארור, חלתה בתה ארנת בשפעת. ארנת היתה אז בת 26, למדה את תולדות האמנות ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה, וחלמה להמשיך ללימודי תואר שני בתרפיה באמצעות אמנויות.
ג'סי: "זו היתה שפעת רגילה. רופאת המשפחה אמרה שאין צורך אפילו לבוא איתה למרפאה. בערב שלפני צפינו יחד בטלוויזיה עד שתיים בלילה, והיא שלחה אותי לנוח. בשש בבוקר הלכתי לראות איך היא מרגישה, והיא לא ענתה לי. היא שכבה ללא רוח חיים במיטתה. ממש ככה. צרחתי לבעלי: 'אמנון!' ויותר מזה אני לא זוכרת. כמה דקות אחר כך הבית התמלא במשטרה וכוחות הצלה".
ג'סי ואמנון גרובמן היו במשך שנים הבעלים של גלריית האמנות ג'י.או. בשדרות הנשיא בחיפה. כיום הם מתגוררים בסביוני דניה. בתם הבכורה שרון זיכתה אותם בשלוש נכדות, והם סבא וסבתא רבא לשתי נינות ונין.
"ארנת היתה ילדה מאוד רגישה", מספרת ג'סי. "על עבודת הגמר שלה באוניברסיטה קיבלה ציון 99. העבודה הייתה על מוות מתוך רחמים לבני אדם. העניין שלה בנושא זה הגיע בעקבות מצבו של אבא שלי, שהיא העריצה והיה איש מדהים. אבי היה חולה אלצהיימר, ובשלב מסוים הביאו אותו לפלימן. לא פעם ראינו מטפלים פיליפינים מטיילים עם קשישים בטיילת. ארנת טענה שאין טעם למשוך את החיים, כשבנאדם לא רוצה את זה. יש אנשים בחו"ל שמכריזים מראש שהם מבקשים לא להחיות אותם, אם צפויים להם חיים שאינם חיים".
טופי כלבת התחש
הרגישות שלה באה לידי ביטוי כבר מגיל צעיר. מדי פעם הייתה חוזרת מבית הספר עם סיפורים על עוולות בהן נתקלה ועל בעיות ילדות שונות. כבר אז החלו להירקם בראשה הרעיונות לסדרת הספרים שתכתוב בגיל עשרים ומשהו – סדרת 'סיפורי נמש'. היה ברור לארנת שתגדל להיות סופרת ילדים, וכי בעזרת ספריה תנסה למנוע לפחות כמה מאותן בעיות ילדות כאובות שראתה סביבה, כילדה.
קראו גם: >>
מרגש: מצילים בחוף זמיר הצילו צב ים פצוע
במקביל ללימודיה באוניברסיטה, נהגה להסתגר בחדרה שבבית ההורים ולכתוב את הסיפורים אודות כלבלב התחש שזכה לשם 'נמש'. הסיפורים הושפעו משתי דמויות עיקריות: האחת, טופי - כלבת התחש שלה, והשנייה - היא עצמה וסביבת ילדותה.
ג'סי: "באמצעות נמש ניסתה ארנת להאיר מצבים שקרו וקורים לכל אחד מאיתנו בחיי היומיום, ולהעביר את הפתרונות לילדים רבים: איך להתמודד עם שונות כמו הצורך במשקפיים, איך להגשים חלומות, איך להתגבר על מצוקות ואכזבות, ואיך להיעזר בחברים". חמישה ספרי ילדים על כלבלב התחש החמוד, הספיקה ארנת גרובמן לסיים. במהלך כתיבת הספר השישי, נפטרה. אימא שלה, ג'סי, השלימה חמישה ספרים נוספים, על בסיס 14 טיוטות סיפורי נמש הנוספים, שהשאירה ארנת אחריה.
מאז, הפכה הפצת סדרת 'סיפורי נמש' למשימת חייה של ג'סי. היא מתארחת בגני ילדים ומקריאה אותם לילדים ולהוריהם, מחלקת את ערכות הספרים במחלקות ילדים בבתי חולים, ומציעה אותם למכירה באמצעות אתר האינטרנט של 'סיפורי נמש'. כך היא משמרת את זכרה של בתה, ומפיצה בקרב הילדים את הערכים בהם האמינה ארנת. "אני מרגישה שאני הסבתא של נמש. חשבנו ליצור גם בובה של נמש. הוא הפך להיות פרויקט החיים של שנינו. זה מחזיק אותנו בחיים. אמנון ואני אורזים בעצמנו את הספרים ושולחים לבתי המזמינים. הופעתי בפני המון ילדים והורים. זה עושה לי כל כך טוב".
סיפורי נמש מתאימים לגילאי 3-6, ניתן לרכוש ישירות: 052-3347928, 04-8373050, בפייסבוק: "סיפורי נמש", או באמצעות אתר הבית: http://www.nemesh.co.il
