בימים אלה נחנך באוניברסיטת חיפה פסל גדול ממדים חדש של האמן בלו-סימיון פיינרו שנקרא "שם".
הפסל היה שייך בעבר למוזיאון לאמנות תפן שהוקם על ידי התעשיין סטף ורטהיימר. בשל מכירת המפעלים בתפן על ידי משפחת ורטהיימר למיליארדר וורן באפט, הוחלט על פירוק המוזיאון והעברת האוספים ונכסי התרבות שבו לאוניברסיטת חיפה.
הפסל שם פורק והועבר לאוניברסיטה בחודש נובמבר 2021, ונבחנה מחדש בחודשיים האחרונים. הוא הוקם כפסל קבוע השייך לאוסף האמנות של האוניברסיטה בטיילת הנופית בסמוך למשכן לאמנויות. הפסל משתלב במערך המרחבי של האוניברסיטה ובגישה של פתיחת המרחב לקהילה עם בניית הרכבלית.
הפסל "שם" הוא מבנה אבן בצורת תיבה בו שני חלונות האחד בצורת האות ש' והשני בצורת האות ם'. דרך כל חלון ניתן לראות את האות השנייה והמילה "שם" מתחברת בראשו של הצופה.
פיינרו מרבה להשתמש במילה "שם" ביצירות שונות המקשרות בין השפה העברית בהיבט המיסטי שלה לבין האדם. הכינוי לאדם הוא בשם. המילה 'ספר' בגימטרייה מקבילה למילה 'שם'. הקשר בין המושג 'ספר' למושג 'שם' הוא הקשר בין יכולת האדם לקרוא וכינוי האדם בשם, במשמע כל אדם הוא ספר. ובהשאלה כאשר מנסים להבין את האחר, למעשה קוראים אותו- האדם הוא ספר פתוח.
הפסל פועל כשעון שמש מופשט כאשר האותיות מושלחות על גבי הרצפה והקירות כאותיות אור בהתאם לתנועת השמש מזריחה עד שקיעה. האות והחלון הופכים לצוהר של אור אל-חומרי שמושלח גם על הסירה התלויה במרכז החלל הפנימי של המבנה.
משמעות הסירה סמלית כמסע אל מחוזות חדשים אל ה'אין סוף', אל הנשגב. בשלב מסוים מתחברות האותיות של ה-ש וה-ם ויוצרות את המושג "שם".
חלל המבנה סגור ללא כניסה. אין דלת. זה חלל שאין אפשרות לגעת בו בדומה לחלל הדביר במקדש כאשר רק אותיות האור מושלחות פנימה והזמן משתנה לפי שעות היום ולפי עונות השנה. תחושת הזמן שונה. היא לא על פי דקות או שניות אלא על פי אותיות אור שמבטאות את תנועת השמש במעבר בזמן. היצירה מושפעת מהתפיסה היהודית שהעולם נברא מאותיות.
הפסל הוא חלק מהעיסוק האמן בשימוש באותיות עבריות והשלכת האור דרכן כביטוי לזמן קבלי של בריאת העולם.
קראו גם: >>
