בעיריית חיפה חנכו כיכר בשכונת נווה שאנן על שם בן ציון רייפר, אחד ממקימי השכונה. בשנים האחרונות פעלה משפחת רייפר להנצחתו של בן ציון, רק רק בימים אלו הושלם התהליך שהבשיל לחנוכת הכיכר.
בן ציון רייפר הלך לעולמו בשנת 1985. קורות חייו מלמדות על אדם שהקדיש את עצמו לרעיון הציוני, להקמתה של המדינה, ובנייתה של חיפה בכלל ושכונת נווה שאנן בפרט.
רייפר, יליד בוקובינה, שורד גטו מוגילוב באוקראינה, עלה לארץ מבוקרשט רומניה בשנת 1946 עם רעייתו וילדיו וקבוצת יהודים שאירגן. לאורך כל חייו היה פעיל, חבר ועד הפועל של ההסתדרות הציונית. עם הגעתו ארצה הופנה על ידי מזכיר ההסתדרות יוסף שפרינצק לאבא חושי שמינה אותו למזכיר ההסתדרות והמפלגה בנווה שאנן.
רייפר דאג להקצאת 100 דונם לוועד השכונה, ועליו נבנו שיכונים עבור תושבי חוף שמן וואדי סאליב. הקים את רמות רמז ודאג לחיבורה לנווה שאנן. כיהן כמרצה במעברות, עיירות פיתוח, מושבי עולים, בזמנים שהייתה סכנה בדרכים.
במקביל כיהן כשופט עירוני במינוי גולדה מאיר, חבר מפלגת עבודה, חבר מזכירות מחוז חיפה, חבר הנהלת מועדוני הפנסיונרים, חבר מליאת מועצת פועלי חיפה ועוד.
רייפר שזכה על פועלו למען העיר באות "יקיר העיר" כמו גם כתבות רבות על תרומתו הרבה, נפטר בשנת 1985. כמו רבים אחרים שזכו להנצחה על תרומתם לעיר, ביקשה גם משפחתו של רייפר לכבדו בכיכר על שמו בשכונה אותה בנה.
מי שליווה את המשפחה לאורך שנים היה חבר מועצת העיר צביקה ברבי. "לאחר עיכוב ארוך, התקיים טקס מרגש בכיכר חניתה פינת סילבר – חנוכת הסרת לוט על שמו של בן ציון רייפר ז"ל", מתאר ברבי, "את התהליך התחלתי כבר בשנת 2019, ולאחר דרך ארוכה שבה הנושא עבר בוועדת השמות ולאחר מכן במועצת העיר, סוף־סוף זכינו להסרת הלוט בטקס מרגש שהמשיך גם באירוע רשמי בעירייה.
"תודה ענקית לראש העיר, יונה יהב שהוכיח שאפשר לשים את הפוליטיקה בצד ולעשות את הדבר הנכון – מה שאחרים לא הבינו או עיכבו בכוונה. תודה גדולה גם למזכירת העיר ברכה סלע, לאורטל קפרי, ולמשפחת זהבי היקרה. זה היה רגע של התרגשות גדולה, רגע של הכרת תודה והנצחה לאדם שהשאיר חותם בלב כולנו".
כיכר על שם חדוה שפיגל
בפינת הרחובות הרופא-לינקולן שבשכונת אחוזה נערך טקס הסרת לוט, לחנוכת כיכר על שמה של חדוה (היידי) שפיגל ז"ל.
חדוה שפיגל, לבית קורנפלד, נולדה בבודפשט שבהונגריה בשנת 1922. עם כיבוש הונגריה בידי הנאצים בשנת 1944 נאלצו חדוה ומשפחתה לעזוב את ביתם ולהתגורר בגטו בבודפשט. במהלך שהותה בגטו התחפשה שפיגל לנוצרייה ויחד עם אחותה, גיזלה, הצטרפה למחתרת היהודית בהונגריה, שם עסקה בהמצאת מסמכים מזויפים, שנועדו להציל את מחזיקיהם ממשלוח למחנות ההשמדה. בדרך זו הצליחה שפיגל להציל מאות רבות של יהודים ממוות בטוח.
לאחר עלייתה ארצה, קבעה שפיגל את ביתה בחיפה, בה המשיכה לפעול למען הציבור והקהילה. בשנת 2020 הוענקה לה, לאחר מותה, ההכרה הרשמית ב"אות המציל היהודי", להוקרת המסירות, התעוזה והגבורה שגילתה בפעילותה. בשנת 1982 הלכה שפיגל לעולמה כתוצאה ממחלה קשה.
טקס הסרת הלוט נערך במעמד בני משפחתה של שפיגל, בהם בנה ד"ר רון שפיגל, אשר במשך שנים אסף ותיעד את פועלה במחתרת ההונגרית, וכן נציגת הנהלת העירייה ברכה סלע. בחלקו השני של הטקס שנערך בבניין היכל העירייה, נכחו, לצד בני המשפחה, סגנית ומ"מ ראש העיר סופי נקש, שגריר הונגריה בישראל זולטן סנג'יורג'י, סגן נשיא ארגון "בני ברית" העולמי ד"ר אברהם חולי, יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה משה מזרחי ונציג הניצולים אביגדור ארנון.
