תספרי לי על עצמך
קוראים לי אורטל חייט, אני בת 36.5. אימא יחידנית לאלמה מיה שתהיה בת 3 בקרוב. אנחנו גרות ברמות יצחק, נשר. כיום ששואלים אותי מי אני, התגובה הראשונה שלי היא, אימא לאלמה מיה, אבל כשאני מתחילה להרחיב מעט, אני מזכירה שאני בוגרת תואר ראשון ושני בביולוגיה בטכניון שהחליטה לשנות כיוון לאחר סיום התואר השני. עשיתי הסבה לפיתוח תוכנה. כיום אני מובילת צוות פיתוח תוכנה בחברה מובילה בצפון. בין כל העיסוקים האלו הצלחתי לכתוב ספר ילדים.
איך כתיבה נכנסה לחייך?
כשגיליתי שאני בהריון עם אלמה מיה שלי, באופן טבעי עלו הרבה מאוד מחשבות, תהיות וחששות. אני יודעת כי כיום ישנן הרבה משפחות מגוונות, אך עדיין, לדעתי, החברה עדיין לא מספיק בשלה ומכילה לכל סוגי המשפחות. לדעתי יש עוד הרבה עבודה ואנחנו עדיין לא שם מבחינת סובלנות וקבלת השונה, גם אם מדובר במשהו מאוד "טריוויאלי" כמו משפחה חד הורית. גם כשאלמה הייתה בגן נתקלתי במצבים שהיא חזרה הביתה בקריאות "אבא, אבא" ובבחינה קלה מול הגן ביום העוקב הייתי מגלה שדיברו על משפחות, אך לא ממש הוזכרו משפחות שמעט "סוטות" מהנורמה. או לדוגמה כשקיבלתי ברכת ראש השנה מאלמה לכאורה, ברכה אותה הכינה בגן, היה כתוב לאימא ואבא שנה טובה! כמו מתוך תבנית אוטומטית והנחה בסיסית שחייבים להיות אימא ואבא.
מאין הגיעה ההשראה לסיפור?
כמובן שכל התחושות האלו, וצפייה בחששותיי ממהלך ההיריון מתממשים, החלטתי שאני רוצה לעשות משהו, לתת לאלמה שלי כלי, שאם יהפוך למשהו רחב יותר, שאם שיוכל להשפיע, ולו במעט על החברה כיום ויעצב את הילדים שיהיו המחנכים לעתיד, אני חייבת לעשות זאת. החלטתי לכתוב ספר, ואך טבעי מעצם היותי ביולוגית במקור, שהספר יעסוק במגוון המשפחות הקיימות בטבע, שהרי מקבל ומכיל סוגים רבים ומגוונים של משפחות באופן הכי טבעי שיש.
אני יודעת שכדי להתחיל איזה שינוי שאנחנו רוצים שיקרה בחברה, חייבים להתחיל בחינוך הילדים שלנו. המטרה הכוללת הייתה שאלמה שלי תהיה בעתיד בחברה הרבה יותר מכילה שיודעת לקבל את השונה באשר הוא.
הסיפור הוא סיפור קצר, כ-4 משפטים מחורזים בעמוד, כזה שכשמסיימים לקרוא אותו והילד קורא "עוד פעם, עוד פעם" לא מתבאסים ודוחפים אותו עמוק בספרייה.
מהתגובות, אותם אני מקבלת מאנשים שרכשו את הספר, את רובם אני מכירה, אך חלקם לא, הן מאוד מחממות את הלב. אני מקבלת סרטונים של ילדים שעדיין לא יודעים לקרוא, אך מדקלמים את מילות הספר באופן מעורר גאווה, כאילו הם מקריאים את מעשה בחמישה בלונים. ישנם שאומרים לי שכשמגיעים לרגע ביום שהילד צריך לבחור ספר לפני השינה או בשעת הקריאה, הילד מתעקש על הספר שלי. שלי! ילדים קטנים בני שנה שבין המילים החשובות והמעטות שמוציאים מפיהם, המילה "למה" שמתייחסת לספר שכתבתי היא אחת מהן. אלו דברים שמרגשים אותי באמת וגורמים להאמין שבעתיד הילדים האלו יהיו הרבה יותר מכילים וידעו לקבל כל שונה באשר הוא.
מה מושך אותך בכתיבה לילדים?
מה שבאמת מושך אותי בכתיבה לילדים, או יותר נכון מה שמשך אותי לכתוב לילדים את הספר הזה הוא בדיוק מה שהזכרתי קודם - שאם רוצים לחולל שינוי בחברה ולהפוך אותה לטובה יותר, מכילה יותר וסובלנית, כדאי לפנות לילדים, אותם אנשים גדולים לעתיד שיובילו את החברה שלנו, או יותר נכון של ילדינו.
האם נתקלת באתגרים/ קשיים במהלך הכתיבה?
מירב הקשיים שנתקלתי בהם הם קשיים פסיכולוגיים של לפני קבלת ההחלטה לכתוב את הספר. כאלו של "איך אעשה זאת?", "מה לי ולכתיבת ספר?", "איך אעשה זאת ואעביר את הספר בצורה האפקטיבית ביותר?" אך מהרגע שהחלטתי שאני יושבת, לוקחת עיפרון וכותבת (ומאיירת) עותק לאלמה מיה על דף A4 לבן פשוט, המילים זרמו ממני כאילו התאמנתי עליהם והרצתי אותם בראשי מיליון פעמים לפני כן. הרגיש לי טבעי ביותר. כמובן שבתור התחלה לא חשבתי לפרסם את הספר הזה, הוא היה מיועד לאלמה שלי, ואפילו יש לי את העותק המקורי הזה עם האיורים שלי במגירה במזנון בסלון. אך כשהראיתי לחברים את התוצר הם התלהבו וביקשו עותק נוסף על מנת שיוכלו להקריא לילדיהם, כי הסכימו מאוד עם המסר.
אז, מה המסר שלך לקוראים?
המסר העיקרי, כמובן, הוא לדעת לקבל ולהכיל שיש בעולם הרבה דברים ששונים ממה שמוכר לנו, ושצריך לדעת להכיל ולקבל גם את מה ששונה מאיתנו. ההתמקדות שלי בספר היא השונות הקיימת במגוון המשפחות הקיימות בטבע, אך כמובן שהמסר שמועבר הוא רחב יותר ונוגע לכל תחום בחיים.
האם את עובדת על משהו חדש בימים אלו?
כיום אני לא עובדת עדיין על משהו חדש, אבל מי יודע, אולי כשארצה להשפיע ולשנות פעם נוספת, אעשה זאת שוב דרך ספר :)
מראיינת: אלינור לוגסי
אלמה ולמה הוא ספר מקסים, שכתוב בצורה טובה, ומצליח להעביר מסר חד וברור לכולם, אין ספק שהוא מהנה, חשוב, וצריך להיות בכל בית!
״אלמה ולמה״ – אורטל חייט
הוצאת צמרת, 2021
לרכישה בחנויות הספרים ובאתר NETBOOK
