"עשה מעשה טוב", "ללא כעס תגיע לגן עדן", "נהל ויכוח רק מתוך חוסן". האמן, מוחמד סעיד קאלש, שילב פסוקים אלה ואחרים מהקוראן בעבודותיו. תערוכה של קאלש תוצג בגלריה של המרכז האקדמי ויצו חיפה החל מה-7.2.22
אירועי "שומר חומות", שהיו מלווים בהתנגשויות אלימות, פגעו קשות במרקם הרב-תרבותי של העיר התחוללו, בין היתר, במושבה הגרמנית שבחיפה, סמוך מאוד למיקומו של המרכז האקדמי ויצו חיפה.
התערוכה "מרקמים של זהות" של האמן, מוחמד סעיד קאלש, באוצרות בלו-סימיון פיינרו ואביטל בר-שי, מבקשת להציג שאפשר גם אחרת. התערוכה נותנת ביטוי לרב תרבותיות של החברה הישראליות, ושל חיפה כעיר מעורבת שבה חיים זה לצד זה יהודים וערבים, ומציגה את הצורך להידברות בין הקהילות תוך מתן כבוד הדדי, ומתוך רצון להכיר את האחר.
בתערוכה, נבחן מוטיב הקליגרפיה והערבּסקה, הלקוח מהתרבות המוסלמית, והמשולב ביצירתו של האמן. בשילוב טכניקות שונות, בעיקר של עבודת עץ וקולאז', אוסף האמן מילים ומשפטים ואת אותם חלקים חסרים בקומפוזיציה, משלים באמצעות הערבסקה בפעולת עבודה בעץ.
התערוכה "מרקמים של זהות" של האמן מוחמד סעיד קאלש מבקשת לבחון את מוטיב הקליגרפיה והערבּסקה, הלקוח מהתרבות המוסלמית, והמשולב ביצירתו תוך יציקת תכנים עכשוויים ביוגרפיים. קאלש מתבונן במקורות מהם בא ויוצר קריאה חדשה, במבט עכשווי אך תוך התייחסות למסורת. בתערוכה עבודות המנכיחות את גבולות הקיום וההשגה הרוחניים של האדם הנוגעות בתת-המודע האנושי מתוך מיתוסים של תרבות האסלאם. האות והקליגרפיה הערבית הם נקודת המוצא שממנה מתפתחת עבודתו של קאלש. בשילוב טכניקות שונות, בעיקר של עבודת עץ וקולאז', אוסף האמן מילים ומשפטים כאשר את אותם חלקים חסרים בקומפוזיציה, משלים באמצעות הערבסקה בפעולת עבודה בעץ.
אוצרי התערוכה בלו-סימיון פיינרו ואביטל בר-שי: "אנו מבקשים להציע חלל למפגשי תרבות יצירת מרחב משותף, מקום לדו-שיח, ודיון באמצעות האמנות והחוויה האמנותית. מהות התערוכה היא לתת ביטוי לחזון של פעילות משותפת ושוויונית עם יצירת מרחב קיומי למען חיים ערכיים, אנושיים וסביבה טובה יותר באמונה שחברה צריכה להיות קשובה לצרכי הקהילות שחיות בתוכה במטרה לעורר דיאלוג רחב ומעצים, ליצירת תשתית לחברה סובלנית ודמוקרטית".
קאלש הוא אמן וחוקר ערבסקה וקליגרפיה ערבית, הפועל שנים רבות מתוך תפיסה שפעולת האמנות מאפשרת תקשורת ומפגש בין אנשים. הוא יוצר על מצעי עץ אותם משאיר חשופים, תוך שימוש בפורניר מסוגי עץ שונים. העבודה על מצע עץ, שיש לו טקסטורה וצבעוניות משלו, מאפשרת לאמן לחפש את הדימוי בתוך החומר עצמו. תהליך החיפוש והיצירה מתאפשר הודות להיצמדות למונוכרמטיות של העץ ולבחירה להגביל את פלטת הצבעים למנעד שנע ברובו בין גווני החום. את העץ המונוכרומטי מאכלס קאלש בדגמי הערבסקה. למרות המינימליזם הצורני ופלטת הצבעים המצומצמת נידמה כי עולם הדימויים אותו יוצר הוא דחוס ואינטנסיבי.
הקליגרפיה והערבסקה הופיעו באמנות האסלאם כבר במאה ה-10 לספירה והפכו לעיטור מרכזי בארכיטקטורה, בטקסטיל ובספרי קודש. דחיית הצלם באסלם הובילה למשיכה למוטיבים דקורטיביים. הערבסקה באה לידי ביטוי במודלים צמחיים, גאומטריים ובקליגרפיה בדגמים קווים החוזרים על עצמם ומתפשטים בצורה חוזרת ללא סוף. אמנות הקליגרפיה והעיטור המוסלמי, הערבסקה, נחשבים לבעלי תפקיד רוחני מרכזי בתרבות האסלאם שנועדה לשרת את הפולחן הדתי ולבטא את המבנה המופלא והמורכב של העולם ואת שלמותו ההרמונית.
קראו גם: >>
מוחמד סעיד קאלש בתערוכה "מרקמים של זהות" בוחר את המקורות לעבודת הקליגרפיה בעיקר מהקוראן כמקור עשיר בחוכמה ובתובנות לחיים נכונים וטובים יותר. דרך פעולת העיצוב הוא מעניק למשמעות הטקסטואלית ערכים אסתטיים חדשים, המדגישים את האיזון, השלמות והיופי שבתוך הטקסט וברעיון שהוא מייצג. עבור קאלש הקליגרפיה הינה ביטוי האמנות הגבוה ביותר, המחברת בין שפה, דת, סמלים וערכים צורניים, ודרכם מבטאת רוחניות וחוויה אסתטית. בתערוכה משלב קאלש קטעים מתוך הביוגרפיה הפרטית שלו המחברים בין המקום, לצד הרוחני ביצירת הקליגרפיה והערבסקה הצורנית, עולם שהסימבוליקה מבטאת יחסי גומלין בין האדם לעולם ולאל ולבית בו גדל.
