יש אנשים שפשוט יש להם את זה. לא ברור מה זה אבל יש להם משהו שגורם להם לבלוט, לנצנץ, להשאיר חותם, וגם אם תרצו לא תוכלו להישאר אדישים אליהם.
מי שלא מכיר, אז עידו מינקובסקי רק בן 40 ובעל רקורד לא מבוטל של עשייה. לתושבי חיפה הוא מוכר כדובר לשעבר של יונה יהב, דובר שהכניס הרבה צבע לעיריית חיפה המנומנמת. בוגר יחידת דובר צה"ל, עזב את דוברות העירייה רק כדי להקים קבוצת מדיה ופרסום עם גישה צעירה וחצופה, העונה לשם, איך לא, "מינקובסקי".
התזזית לא עזבה את מינקובסקי, ולצד הצלחת הקבוצה בבעלותו, הג'ינגי הרגיש משיכה לשיגעון חדש ישן – מוסיקה. ביום חמישי (18.4) מינקובסקי חוזר לחיפה לביקור מוסיקלי וייתן הופעה לא שגרתית במועדון הביט. תפסנו את האיש בין חזרות, הקלטות באולפן ועיסוקיו האחרים, כדי להבין מה גורם לו לעזוב את המשרד והחליפות כדי להתרוצץ על הבמות בלי חולצה, ולשיר היפ הופ וראפ.
תן בקצרה פרטים – בן כמה, נשוי פלוס כמה, איפה גר, מה עושה?
"עידו מינקובסקי, שם במה: מינקובסקי. בן 40, גר בנס ציונה, יחצ״ן והבעלים של קבוצת המדיה והפרסום ״מינקובסקי"".
מה הסיפור שלך עם מוסיקה? ומתי החלטת שאתה תהיה ראפר?
"אני אנסה לעשות את זה בטיים ליין מתומצת. מגיל אפס עד 38 צרכן נלהב ואף צרחן נלהב. מגיל 38 עד בואך 40 מתחיל לרכוש הבנה של איך יוצרים מוזיקה בכלל ובישראל בפרט. מקווה שהפרק החדש יהיה משמעותי לטובה. בכל מקרה אני אפילו כבר לא ראפר. אני יוצר תוכן שבעיקרה היא מוסיקה. והיא כמובן לפני הכל".
כמה אלבומים/ סינגלים הוצאת עד היום? כמה הופעות? תביאי קצת נתונים
"תוך חצי שנה הוצאתי אלבום - ״מתחיל בקאמבק״, בתאריך הסתמי של 10.9. פחות מחודש לאחר מכן, נגזר על המוסיקה הישראלית, כמו כל המדינה, לעשות ריסטראט. עשיתי קאבר לאחד השירים של עצמי ועד היום הוא המושמע ביותר ברדיו. בנוסף הוצאתי שלושה סינגלים שהם כבר, במספרי צפיות, כפול מהחלום שלי לעת הזו. סל הכל 14 שירים וקאבר. גם השקעתי במופע עצמו שהוא עיבוד חדש לכל השירים".
שורשים: מי הראפרים עליהם גדלת? מי הכי טובים בעולם ומי בארץ?
"ללא ספק בעולם - אמינם, ד״ר דרה, ליל וויין, ג׳יי זי, האס. בישראל - נמרוד רשף, טונה, טאליסמן, עומרי סגל 69, רון נשר".
כמו מי אתה שר עכשיו? כמו מי היית רוצה לשיר?
"כרגע אני שר כמו העידו מינקובסקי, ששר הכי טוב עד היום. הייתי אומר שכוכב הצפון של הפלואו משתנה. בכל מקרה הנשק שלי הוא המילים. כך בשוטף וכך בחירום".
מאיפה החוצפה של אדם, אפילו לא לבן, אלא כתום, לשיר ראפ?
"הראפ הוא הבסיס. החוצפה היא כאשר אדם יכול לעשות משהו במוסיקה והוא לא עושה".
בשירים יוצא האלטר אגו שלך?
"כן. אבל האלטר שלי הוא אני. כלומר אין הבדל ביני על הבמה או לא לטובה ולרעה. למשל השיר ״לא אוטוביוגרפיה״, הייתי אומר שהוא כן אוטוביוגרפיה".
מה אומרת המשפחה על השיגעון החדש ישן שיצא משליטה?
"למה רק המשפחה? כולם התייחסו לזה, כולל ילדיי, האקו סיסטם העסקית שלי ובטח מאות עיתונאים ואנשי מדיה שאנחנו בקשר איתם על בסיס שבועי, בין ״הוא השתגע״ (כאילו שבלי המוסיקה הם חשבו שאני על הפס), במקרה הרע או נחמה של ״העיקר זה עושה לו טוב״.
"אני לא יודע מה יותר גרוע. בכל מקרה עשיתי הפוך ממה שהקרובים אליי אמרו 40 שנה. לא יודע אם זה יצליח אבל כל עוד הכשלונות או הניצחונות הם רק באחריותי, זה קל יותר. עצם זה שאתה שואל לא בדאחקה אם יש לזה סיכוי זה כבר מעבר לחלומות שלי".
תן תמונת מצב מפוקחת על מצב הראפ/היפ הופ בישראל? יש כסף? יש תעשייה?
"יש מיליארד שקל בתעשיית המוסיקה בישראל. אמנים, לייבלים, תגמולים, נגנים, ספקי משנה וכו'. עשרה אמנים לוקחים בערך 70%. מכיוון שאני לא מתכנן להפסיק להתרחב עם ההנהלה השותפה בראשות שיר בויקו, מנכ״לית הקבוצה שלי, כל דריסת רגל בתעשייה הזאת היא צמיחה חדשה, מקבילה לעסקים שלנו".
"בכל מקרה ניתוח הסצנה בישראל הוא קל. יאיר ניצני ואז קובי אוז, במקביל לשמות פחות מוכרים כמו נייג׳ל האדמור או סגול 59 החלו בסוף השמונים, איז-הופ, שבק ס' הביאו את ״תור הזהב״ עד אמצע שנות האלפיים. אז נולדו, מי שלדעתי, נבחרת החלומות שהם רון ביטון, ג׳ורדי, עומרי סגל 69, איזי, סטטיק, רון נשר וכו', שהגיעו להמונים דרך היוטיוב. עידן הטראפ והליריקה והביטים הגיחו לעולם".
"היום זה כבר לא סצנה. טונה, נצ׳י, ג׳ימבו, פלד, ליעד מאיר, באלישג ועוד. היום זה עידן הדריל, הגריים והנוער המעולה. הלוואי שהייתה לנו מוסיקה כזו אז. אני מעריך שהרוק יחזור להופ ופופ במקביל כמו בניינטיז. הכל חוזר משופר עשרים שנה אחרי. תמיד.
האם לצורך הסצנה נאלצת להתדרדר לסמים, אלכוהול, רדיפת נשים, קרבות רחוב? או שאתה חבר בלייבל "סאחי קונקשן"?
"בכל מקום סקס, סמים ורוק אנד רול נחשב סממן למוסיקה ובידור. בארץ זה יותר כמו סטארטאפ. אתה משקיע כסף לחלום אישי שאולי ישפיע על אנשים נוספים. לשאלתך, תבוא להיות בקהל, יותר ברדק מעל הבמה ובטח בימים כתיקונם".
קראו עוד:
מה היה לראפרים הוותיקים להגיד על אשכנזי טחון, פליט חיפאי, שרוצה ללמוד מהם איך לשיר על חיים קשים?
"דבר ראשון חזרתי להגדיר את עצמי גם כקרייתי. אמנם התנוונתי לחיפה עוד מילדות אבל היום יודעים שהייתי דובר עיריית חיפה שב״ח :). עד לפני שלוש שנים, לא היה לי שקל בצד. דבר נוסף, מי שמיוסר מבפנים, זה לא תמיד רק על כסף. אלא גם.
"דבר אחרון אני ג׳ינג׳י. אם יש משהו משותף לכל העדות, המינים, המעמדות, הגיאוגרפיות והגילים, זה שכולם ללא הבדל גזע, דת ומין, צוחקים על ג׳ינג׳ים".
מה הקשר שלך לחיפה?
"אהבת אין קץ של העיר ותיעוב לעתים של פרנסיה. החיפאים יודעים על מה אני מדבר".
מתגעגע לעיר החזירים?
לא. מתגעגע לחיפה שלי. מפעם".
האם לחיפה יש תקנה? או שהיא אבודה?
"הבעיה של חיפה היא בעיה לאומית. רוצה לומר, ראש עיר לא יכול לפטר עובד אז בטח הוא לא יוכל להציל עיר. אני חושש שאם המדינה תמשיך לבנות מהגבולות החוצה ולא פנימה, לא תהיה חיפה עוד עשרים שנה. השם חיפה יישאר תמיד כמו שנשאר עד היום. אמן אני טועה".
האמנת שהסדרה "יונה" תחזור לעונה נוספת?
"ברור. מהיום הראשון של קליש הבנתי שהוא יהיה ביונסה רק מההכאה על חטא".
מתגעגע לדוברות?
"אני בדוברות יותר מתמיד. אם השאלה מתגעגע להיות דובר עיריית חיפה התשובה היא לא. אולי להיות המנהל של החורבה, האולטראסאונד והלונה".
זכרון מיוחד מהתקופה ההיא?
"עזבתי להקים את העסק והתפרסם איזה מחקר טיקטוק מהאוניברסיטה שאומר שילדים נולדים עם ראשים קטנים רק בחיפה (שכן ידוע שזיהום מכיר בגבולות מוניציפליים ועוצר לפני הקריות, עכו, טבעון, נשר ועוד). ישבתי כבר בתל אביב והייתי עדיין דובר עיריית חיפה. יצאנו למלחמה משוגעת שלושה חודשים נגד החרקירי המקומי והלא נכון הזה.
"כל השאר זה החוויות מהעיר התחתית. אפשר וצריך לעשות מזה מיני תל אביב אמיתית, לא כמו תל אביב היום. ושדרום חיפה ונאות פרס תהיינה כמו כוכב הצפון וקצת אביב. עיר אמיתית בישראל כרגע חייבת להיות מישורית".
ומה לעזאזל יש לך מהקרייתים?
"נולדתי בקריות. אמנם למדתי מכיתה ז׳ בריאלי אבל רק בגיל 17 עזבתי כשגרתי עם שותפים בחיפה. סבתא שלי מקריית אליעזר אבל אוי נשמתי קרייתית. יש משהו קיצוני לטובה ולרעה באזור".
האם המצב הביטחוני, המחאה והבאלגן ברחובות ייכנסו לשירים שלך?
"יש לי מלא. ״זה לא גשם״ זה שיר סקא על הממשלה. כמו שנאמר, ״שיעור לחיים, אבישי בן חיים, חרדים בזיקים, חילונית בטלית, כוכבים מסדרים את מה שאמרתם שאי אפשר אז אפשר״. או תושב חוזר, חוזר על הישראלים שחוזרים להציל את המדינה. גם זה מעניין. לא רק זה".
יש לך תכנית פעולה או שאתה מאלתר בנוגע לעתידך המוסיקלי?
"הוצאתי אלבום ראשון, הקמתי לייבל, יש לנו אולפנים משלנו ברמת החייל, אני כותב, מלחין, לומד להפיק בטירוף, יש אלבום שני שייצא ביולי וכרגע אני עושה בערך עשר הופעות בארץ. אם אמלא את רובן אני מעריך שכבר אנסה להציע את המופע ליזמי מופעים מה ״זאפות״, גריי, צוותא או פשוט אמשיך. שם האלבום השני מייצג את זה: ״תכנית עבודה: ראש בקיר״. מקווה שייקח לי פחות מעשרים שנה להיות הצלחה בין לילה".
העבודה באולפן מוקפדת בסגנון יקה גרמני או על-באב-אללה והאלתור הוא המלך?
"התחיל מבורדק והיום המפיקים שמסביבי, אסף תלמודי, אבשלום אריאל, עילאי שקד, אלדר אגטשטיין וכמובן מי שבראש שרשרת המזון המוזיקלית אצלי, עומרי סגל 69, העלו איתי את הבר עד לכדי תהליך רציני על כל שיר. היית מאמין?!".
מה שורות השירים שתקועות אצלך במוח של אמנים אחרים?
"אני חושב שהוורס הכי טוב בכל הזמנים בישראל הוא של נמרוד רשף מהשיר תעודת זהות של בויאקה מסוף שנות התשעים תחילת אלפיים".
מה חלום הכי פרוע שלך בנוגע למוסיקה? ומתי תגשים אותו?
"שהמוסיקה תכלכל את עצמה. ב- 2024 זה יקרה אני מקווה. כל השאר זה חלומות מעבר לאופק. תרשה לי להתעסק בהזדמנויות מעבר לפינה".
