המגמה הבולטת ביותר בשנת תשפ"ב היא המשך הפיכתו של אזור שוק תלפיות לפנינת הקולינריה החיפאית, שסוחפת לשם לא רק את האכלנים מחיפה וסביבתה, אלא גם פודיז מכל רחבי הארץ.
סיורי האוכל בשוק תלפיות מתרבים מחודש לחודש ותופסים תאוצה. ניתן לראות שם מדריכים עם כובע ומדונה צמודה לפיהם, כשמאחוריהם משתרכים תריסר או יותר חובבי אוכל מיוזעים, עוברים ממסעדה למסעדה, נעצרים בדוכן כזה או אחר, טועמים משהו, ושועטים קדימה לתחנה הבאה.
מקומות האוכל בשוק תלפיות מתרבים כל העת. פה ושם סוגרת מסעדה קטנה את שעריה לתמיד, אבל שתיים אחרות צצות במקומה. כך, למשל, קוננו ותיקי השוק על סגירתה של מסעדת הפועלים 'מפגש השוק', שהציעה אוכל ביתי בזול ונעלמה ללא שוב.
שוק תלפיות מתעורר
אבל בינתיים, יש מקום לכולם. בעיקר בזכות הגיוון. למשל: מסעדה ערבית (ערבסקה), מסעדה וייטנאמית (פו 26), מסעדה מקסיקנית (לה מקסיקנה), מסעדה הודית (שף קיסר), מסעדה טוניסאית (ג'רבה), מסעדת שף שאמית (זית זיתון), בר יין (סירקין 17), ומסעדה ארגנטינאית שלצערם של הקרניבורים היא דווקא צמחונית / טבעונית (אצל בר וגרי).
האזור הזה, הופך לטרנדי, תיירותי, ועם היצע קולינרי משובח, שמיישר קו עם לשוק מחנה יהודה או שוק הכרמל, ומושך לא רק סועדים אלא גם שפים מוכרים שמהמרים על חיפה.
אבל לא רק תלפיות מושכת לכאן תיירות פנים. ישנם מקומות ותיקים שהפכו למוסד של ממש, שממשיכים להוות אבן שואבת לתיירות פנים חיפאית, וגם ארצית. החל מסנדוויץ' ברכה, ועד למוסדות של עשרות שנים כמו פאב העוגן, גלידה יונק ומעיין הבירה.
גם טיילת בת גלים משופעת במסעדות טובות: שוואטינא הוותיקה, איטליאנו שכמעט סוגרת שם עשור ונג'מה בת הכמעט שנתיים. מסעדג הוותיקה, שהפכה בשנה שעברה לכשרה ושינתה את שמה למסעדת 'מוסא', לזכרו של האב המייסד חזרה לשמה הקודם, שהיה מותג, אבל הכשרות נשארה.
המסורת של מרכז הכרמל
מרכז הכרמל, שמאז ומתמיד איכלס בתי קפה ומסעדות, שינה את פניו. נעלמו הייקים וגם הוותיקים יוצאי אירופה וכיום מגיעים לשם בעיקר משפחות וצעירים. לצד הג'ירף, טאטאמי, ג'פניקה, סודוך ואחרות, ותיקות יחסית, צצו השנה גם מקומות חדשים, כמו מסעדת זוס ברחבת האודיטוריום והנוקאאוט סמאשופ (מבית רפאלו) שמציעה המבורגרים מיוחדים ברחבת הפסנתר, וכך גם מסעדת הדגים דל מאר ביפה נוף, וכמובן – הדלי קפה מבית איטליאנו, שנפתח במרכז פנורמה.
ואם מזכירים את מרכז הכרמל, הרי שיש גם קאמבק מפתיע. כן... פאב הדוב הוותיק חזר אל תחילת רחוב וודג'ווד, אחרי כמה שנים בהן היה סגור, עבר שיפוץ ונפתח עם מפעילים חדשים. הלאה. נעבור לעיר התחתית. ועוד מקרה יוצא דופן. מסעדת 'הנמל 24' שפועלת כבר עשור וחצי, ונחשבת אולי למסעדת הדגל החיפאית, נאלצת בימים אלה לעזוב את המבנה שבו התאכסנה עד כה, והיא תעבור למיקום חדש, אבל תעביר לשם גם את השם שלה. גם משולש הרחובות בכניסה לכרמליה מושך אליו סועדים רבים. מסעדת אום כולתום הטבעונית, מסעדת צפרירים הוותיקה והמצליחה שהולידה השנה לצדה את "מנגל" הכשרה שמציעה בשרים ודגים על האש. ממול, פועלת שווארמה 52 החדשה, בבניין השכן, במקום לואיז שנסגרה, צץ סניף גרג עם מאפים וסנדוויצ'ים. ולא נשכח גם את בורקס העגלה, שנמצא שם עידן ועידנים.
וולט והעיר הגדולה
לפני חודשים אחדים חדרה וולט אל רחובות חיפה, וקשה לפספס את השליחים שלה שדוהרים בכבישי העיר. מי שחשב, שחיפה ההררית לא תיכבש על ידי וולט – התבדה. לגבי טיב השירות שלה, הדעות חלוקות, אבל נוטות לפן החיובי. אני, אישית, עדיין לא התנסיתי. משלוחי האוכל הפכו לפופולאריים במיוחד בתקופת הסגרים. אז פשוט לא היתה ברירה, אבל הזמנת אוכל הביתה התחבבה על ידי רבים, שמעדיפים להמשיך את המומנטום, לחסוך זמן ודלק ולא פעם גם תשלום לבייביסיטר. אין בזה את החוויה של יציאה מהבית וישיבה במסעדה, אבל עובדה שהשנה השליחים ממלאים את הכבישים אל עוד לקוח רעב.
תופעה שהתגברה השנה למימדים מפלצתיים היא קבוצות האוכל בפייסבוק, שמוכיחות את יכולתן למנף מסעדות וגם להפיל אותן. עליית המחירים במסעדות (שמאפיינת את כל הארץ) והתגברות הזמנת המשלוחים הביתה, הפכה כל אחד ואחד מהגולשים למבקר מסעדות מטעם עצמו. שיימינג, קריאה להחרמות, דרישת פיצוי על מנה שהגיעה באיחור, והבעת אינספור תיסכולים וכעסים. בעלי המסעדות ניצבים לא פעם חסרי אונים מול פוסטים צודקים או לא צודקים. וחלקם נגררים גם הם בזעמם ובתסכולם לדיאלוג לא תרבותי, שפוגע בהם עוד יותר.
דרושים עובדים דחוף
אם הזכרנו את עליית המחירים, הרי שבשנה הזו כמעט כל מקומות האוכל הקפיצו את מחירי המנות. גם בגלל עליית מחירי הבשר, הדגים והפרודוקטים השונים, מחיר השכירות, והעלייה בשכר העובדים.
אפקט בולט בו אשמה הקורונה: קשה למצוא עובדי מטבח ומלצרים. הצעירים והסטודנטים אינם ששים עוד לעבוד במלאכות כאלה. התוצאה מתבטאת בשטח – שירות פחות טוב ולא מקצועי, מסעדות שלא פועלות לאורך כל היום מפני שחסרים להן עובדים, וכאלה שמגבילות את מספר הלקוחות בכל זמן נתון, על מנת לשרת אותם כראוי.
ולסיום, כמה מסעדות חדשות בחיפה, שכדאי להזכיר: מסעדת אוניקס ברחוב העצמאות, ששייכת למחמוד אבו סגייר, שהוא גם הבעלים של פוד-טראק אויסטר, ואשר מככב בו השף הבינלאומי ג'וני גוריק. נזכיר גם את בר האוכל האיטלקי ים תיכוני קרודו ברחוב הנמל, ששייך לבעלים של מסעדת לוקס הסמוכה. ונזכיר גם את סינמה פרדיסו היוקרתית בחוף דדו, שבעיצוב שלה הושקעו כספים רבים, והמחירים בהתאם.
קראו גם: >>
