העיר חיפה מסכמת שנה לא פשוטה. האם העיר הלכה קדימה, התפתחה, משכה אליה צעירים, מצבה הכלכלי השתפר, נרשמה התחדשות משמעותית בשכונות.. או שאולי העיר עמדה במקום?
בנושא אחד יש הסכמה שחיפה הלכה קדימה - קבוצת מכבי חיפה וההישג הענק של העפלה לליגת האלופות. עשרות אלפי צופים המגיעים לסמי עופר לחזות בקבוצות פריס סן ז'רמן, בנפיקה ליסבון, יובנטוס... שמחה כזו לא נראתה בעיר זמן רב.
בעוד מכבי חיפה עושה חיל ומסכמת שנה בלתי רגילה, שאר התחומים בעיר חיפה הצליחו פחות.
הכאוס שתוקע את העיר
כנראה ששנת תשפ"ב תירשם כשנה הסוערת ביותר בפוליטיקה המקומית בתולדות חיפה. לראשונה בעיר גדולה בישראל התחולל מרד גלוי של פוליטיקאים נגד ראש רשות נבחר. התהליך החל עוד קודם, עם כרסום עקבי במעמדה הפוליטי-ציבורי של ראש העיר עינת קליש רותם, והגיע לשיא כאשר קמו רוב חברי מועצה מסיעות הבית והצביעו אי אמון בה. כך נולדה מועצת השינוי, שהפכה את קליש לסוג של ברווז צולע, ללא יכולת לקדם את התוכניות והחזון שהבטיחה שנבחרה לתפקיד.
התקציב אמנם עבר, בניגוד לרצונה של קליש, מה שמנע התערבות של משרד הפנים ומינוי ועדה קרואה או אולי בחירות מיוחדות, אבל המשבר הפוליטי הוא חמור ממה שנראה, ויהיו לו השלכות על התושבים שנים רבות קדימה. ועדות עירוניות, ובראשן ועדת הכספים, נשלטות על ידי מתנגדיה, שמנהלים לה את סדר היום ומכתיבים את העדיפויות.
כאוס זו הגדרה עדינה למה שקורה בעיריית חיפה. הפרלמנט המקומי נראה כמו גן ילדים עם צעקות והכפשות. אווירת נכאים וחוסר אמון אופפים את המערכת הפוליטית ואת הבניין בחסן שוקרי.
17 צפייה בגלריה
וכך התחיל המרד הגדול. חברי מועצת שינוי. מימין: אור ברק, תמי ברק, יוסי שלום, תבור להט, שרית גולן, יעקב פיינגולד, שמשון עידו, איציק בלס, סופי נקש, אביהו האן
(צילום: שרון צור)
השאלה כיצד הפכה ההבטחה הגדולה, שהביסה ראש עיר מכהן, למה שנראה כרגע ככישלון מהדהד, תישאר להיסטוריונים, ואולי לפסיכולוגים - אבל את המחיר, נכון לעכשיו, משלמים התושבים. כרגע העיר השלישית בגודלה בישראל תקועה, נטולת אוויר, חסרת מעוף וחזון, וכולם נושאים עיניים ל-23 באוקטובר 2023, מועד הבחירות הבאות לראשות העיר, בתקווה להציל את העיר השוקעת.
מגפה של פרישת בכירים
מה משותף למנכ"ל העירייה אוהד שגב, מנהל משאבי אנוש, צפריר רוזן, ראש אגף פיקוח על הבנייה, ניר לוי, מנהל אגף הדרכים' יואב דנציגר, ראש מינהל הים, יוחאי פלצור, מנהל אגף ארגון, יוסי כהן, מנהל אגף תרבות, בן ריפתין, מנהל שירותי פרט באגף משאבי אנוש' אלי לוטן, ראש מינהל תרבות וקהילה' יעלה שביט (רשימה חלקית). התשובה פשוטה: כולם בכירים בעיריית חיפה שפוטרו או התפטרו בשנה האחרונה.
מדובר בתופעה יוצאת דופן, אבל לא ממש מפתיעה. מלבד אוהד שגב (המנכ"ל השלישי שפוטר בעידן קליש), שנזרק בבושת פנים באישון לילה על ידי ראש העיר, האחרים מעדיפים לשמור על איפוק ונזהרים לדבר על נסיבות פרישתם ולבקר את קליש. אבל שלא לציטוט, מתארים גורמים בעירייה אווירת ייאוש וניהול כושל שלא מאפשר לבכירים לתפקד. לשכתה של ראש העירייה, המכונה 'האקווריום', מתוארת כמקום סגור וממודר. אנשים שעבדו ועובדים עם קליש מתארים מנהלת שסובלת מיחסי אנוש בעייתיים, שהתפקיד גדול עליה. מנגד תומכיה מתארים אישה מוכשרת עם כוונות טובות שבגלל שיקולים פוליטיים היא לא יכולה לממש את החזון שלה לקדם את העיר כפי שהבטיחה לציבור.
כנראה שלקליש יש עצבים של ברזל, מה שמסביר את ההישרדות והעמידות שלה בסביבה כה עוינת, מול רוב מוחץ של חברי מועצה המחפשים את רעתה. רבות נאמר על הנטייה שלה לריב ולהסתכסך עם משרדי ממשלה, למשל, אבל גם עם הוועד שמייצג את אלפי העובדים שלה, ונמצא מולה בסכסוך מתמשך. לזה אפשר להוסיף את הוועדות העירוניות המרכזיות, שאמורות להתניע את עבודת העירייה, הנשלטות על ידי האופוזיציה, ופארסת כישלון מינוי המנכ"ל שקליש רצתה למנות למרות עברו השנוי במחלוקת.
הסימפוניה הבלתי גמורה
איך הפכו חיות הבר הגדולות לסמל המסחרי של חיפה? התשובה מורכבת וקשורה גם למדיניות של ראש העיר קליש. חזירים נמצאים בחיפה יותר מ-15 שנה אבל השנה הם הפכו לנושא המדובר ביותר שמעסיק את תושבי חיפה. אין היום בחיפה מבוגר או ילד שלא נתקל בחזיר בר ליד הבית שלו, בשכונות על הכרמל בעיקר.
עם כניסתה לתפקיד הורתה קליש להימנע מדילול כלומר הרג חזירים. מדיניות שנויה במחלוקת שמתעלמת מרחשי הלב של הציבור ומהפחד שחיות הבר הללו משליטות ברחובות.
השנה נרשמו כמה מקרים בהם חזירים תקפו תושבים, מה שהוכיח כי לא מדובר בחיות מחמד. בחודשים האחרונים נראה שלמישהו נפל האסימון ונעשה שיתוף פעולה מבורך עם רשות שמורות הטבע להילחם בתופעה. המילה "דילול" עדיין אסורה לשימוש, אבל "הרדמה" מותר להגיד. בשני המקרים, מדובר בהרג. בנוסף, הוקמו גדרות למניעת חדירת חזירים מהיער לשכונות, תוגברה האכיפה נגד מאכילי חתולים שמשלמים מחיר על מכת החזירים, הותקנו פחי אשפה מקובעים וחסיני חזירים, ונעשתה הסברה. אבל נכון להיום, לפחות על פי הדיווח בישיבת מועצה לפני שבועיים, בעיית החזירים רחוקה מלהיפתר, והם ממשיכים להסתובב ברחובות, להפוך פחי אשפה ולהטיל אימה על התושבים.
מרוצי מכוניות והאזנות סתר
שנה לא קלה עברה על חיפה בתחום הפלילים. מעשי הרצח במגזר הערבי בעיקר חשפו תמונה מדאיגה. בעל פיצוציה בהדר נחטף כנראה על ידי ארגון פשע, ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלו. אישה מוסלמית גרושה נורתה למות מטווח אפס לעיני ארבעת ילדיה. נהג משאית מרחוב שבתאי לוי חוסל ביריות.
זו אולי הסיבה לשינוי המבנה הארגוני של המשטרה המקומית. השנה הוקם מרחב כרמל שחולש על חיפה, נשר, הכפרים הדרוזיים וטירת כרמל, בפיקודו של איש הימ"ר נצ"מ אלי מגן. המטרה: יותר שוטרים ושליטה על שטח קטן יותר, והורדת הלחץ ממפקד מחוז חוף, ניצב יורם סופר.
תשפ"ב התאפיינה בתופעת מירוצי מכוניות בכבישים עירוניים, בעיקר בשד' ההגנה בעיר התחתית. מדובר ברכבים משופרים שהותאמו בניגוד לחוק לנהיגה פראית ורעשנית. התופעה אינה חדשה, אבל תפסה השנה תאוצה.
בבתי המשפט התנהלו כמה תיקים גדולים כמו משפטם של צעירים מעכו שהשתתפו בלינץ' בימי מבצע "שומר חומות" וכמעט גרמו למותו של תושב חיפה. במשפט נוסף מואשמים זוג הורים באונס בתם, וכמובן משפטו של השוטר מהקריות שמואשם בגרימת מותו של סולומון טקה ז"ל, משפט מכונן שיוכרע כנראה בשנה הבאה.
"ידיעות חיפה" חשף לפני חצי שנה פרשה של חשד לפריצה לטלפונים של אישים בחיפה, בהם גורמים פוליטיים. הפרשה נחקרת כרגע ביאח"ה, ועד כה הוזמנו למסור עדות כמה אנשים והוגשו תלונות למשטרה. בנוסף, פורסם דוח מבקר עירייה חמור על הזמנות מעקבים מצד העירייה על מתנגדי ראש העיר. סביר להניח ששתי הפרשות הללו יהדהדו חזק בשנה הבאה.
האם יפונו המפעלים?
הנושא הסביבתי החם והמדובר ביותר היה תוכנית הבראת מפרץ חיפה. אחרי שנים של מאבקים ציבוריים, אלפי תושבים שיצאו מאזור הנוחות אל הרחובות, אחרי עתירות ומחקרים שחשפו פעם אחר פעם את היקף התחלואה הגבוהה באזור המפרץ, ממשלת ישראל קיבלה החלטה כי בתוך עשור תופסק הפעילות המזהמת של בתי הזיקוק.
הציבור נחשף למושג "ועדת העורכים", בה חברים מנכ"לי משרדי הממשלה, הוצגו חלופות ופורסמו הדמיות יפות של נחלים נקיים, תעשיה נקייה והקמת לא פחות מ-100 אלף יחידות דיור היכן שהיום נמצאים מפעלים מזהמים.
בנוסף, ניתנו הצהרות של פוליטיקאים ומועמדים לבחירה, ונראה כי המפרץ עומד בפני שינוי. אבל בפועל, המצב לא השתנה. כך למשל אושרה רכישת בזן על ידי חברת פטרוכימיים, שלא תמהר לסגור את המפעלים.
בעוד שמדברים על ניקוי המפרץ כולו, הרשויות לא מצליחות לשמור על נחל סעדיה הקטן, ופעם אחר פעם הוא זוהם על ידי גורמים שונים.
ספינות נוספות הגיעו למפרץ במסגרת פעילותו של נמל המפרץ החדש, ואיתן זיהום נמלים בים ובאוויר.
ברשות נחל הקישון מתריעים כי בתוכנית הבראת המפרץ נבחרה חלופה שאולי תסייע בנושא הדיור, אך כזו שאינה מהווה בשורה בכל הנוגע להקמת פארק מטרופוליני גדול. גם ראש העיר חיפה מתריעה על הקמתו של נמל דלקים.
מיותר לציין כי אי היציבות הפוליטית אינה מבשרת טובות לטיפול בנושא הסביבתי בחיפה, שנדחה פעם אחר פעם.
אין מטוסים, תחי הרכבלית
אחד הנושאים החשובים ביותר להצלחתה של עיר הוא מערך תחבורה ציבורית יעיל. גם השנה, מרבית תושבי חיפה נאלצים לעשות שימוש ברכבים פרטיים. בהיבט החיובי, אחרי דחיות, עיכובים ומאבקים משפטיים, החלה לפעול הרכבלית מלב המפרץ לטכניון ולאוניברסיטה, וזכתה לביקוש עצום. בהיבט אחר, נראה כי שום דבר לא יעצור את חשמול תוואי הרכבת, ועמודי חשמל מכוערים צפויים להפריד בין העיר חיפה וחופי הים שלה. בעוד חישמול הרכבת ודאי, נושא שיקוע הרכבת והפיכתה לתת קרקעית מוטל בספק בשל עלויות של מיליארדי שקלים ואי הסכמות על התוואי.
ומה עם שדה התעופה? קליש המשיכה השנה לעשות מאמצים להאריך את המסלול, גם במחיר הבאתם של מטוסים קלים ורועשים לאזורנו. מצבו של שדה תעופה חיפה הלך והתדרדר, קווי התעופה המעטים שפעלו בו בוטלו. החיפאים, שנהנו בשנים קודמות מטיסות מחיפה ליוון ולקפריסין, נאלצו השנה לנסוע לנתב"ג, וה'הישג' היחיד היה הפיכתו של השדה למתחם להפקדת מזוודות לטיסות שיוצאות מנתב"ג. השבוע הונח דוח המלצות על שולחן שרת התחבורה, ובו המלצה להאריך את המסלול בחיפה. אולי בכל זאת השדה ישוב חיים? בינתיים, בשנה האחרונה זה לא קרה.
השנה נאלצו תושבים בעיר להתמודד עם המשך הידרדרות מצב הכבישים, ותאונות הדרכים המשיכו לגבות מחיר דמים יקר.
ראש העירייה הודיעה כי בכוונתה לסלול כבישים חדשים משכונות העיר הכלואות בכרמל לכיוון מערב. אך גם נושא זה נשאר ללא תקצוב או אישור מועצת העיר, ובאסון השריפה הבא שוב יתקשו תושבים להימלט עם רכביהם משכונות אחוזה, כרמליה, כבביר, רמת בגין ואחרות.
פרשת האסבסט בליאו באק
הנתונים היבשים על הזכאים לבגרות בעיר מצביעים על שיפור בהשוואה לשנים קודמות, ולפחות אין נסיגה. אבל הסיפור הגדול של השנה הוא פרשת האסבסט בבית הספר בליאו באק. אחרי שנים של דיונים, הוסר גג אסבסט בתיכון, ובית הספר פונה מתלמידיו למבני לימוד במספר מוקדים בעיר. לאורך כל השנה דיווחו הורים על משבר אמון מול העירייה, המשרד להגנת הסביבה והנהלת המוסד. הורים הוצפו בדוחות, מחקרים ובחוות דעת שגרמו להם לפקפק באופן בו נוהל הפרויקט, ורבים מהם חששו לבריאות ילדיהם. השאלה הגדולה היא האם סכנת האסבסט חלפה לחלוטין, והתלמידים יכולים לחזור. לאור אי האמון התשובה לא ברורה.
משברים נוספים עדיין מתנהלים גם בבתי הספר "מגינים" בקרית חיים וב"עופר" בדרך הים בכרמל. ב"מגינים" יצאו מאות להפגין בעקבות מצבו הרעוע של בית הספר, תקרות שנפלו על תלמידים וחלופות לא מספקות שהוצעו לתלמידים. בבית הספר "עופר" לחינוך מיוחד ובגני תקשורת סמוכים נאלצו להתמודד עם פרויקט בנייה בצמוד אליהם, ודרישה מהעירייה להתפנות במהלך העבודות.
גם בנושא החינוך, המשבר הפוליטי ואי ההסכמות בעירייה הקשו את פעילותם התקינה של מוסדות החינוך. כמו כן הושבתו גנים בשל היעדר סייעות וניכר מחסור גדול בכוח אדם, לרבות בתחום ההסעות. בהיבט החיובי נרשמה עלייה מתונה בשיעור הזכאות לבגרות בעיר, ומונו מספר מנהלי בתי ספר, ביניהם שני טייסים לשעבר.
את השנה חתמה הפגנה של משפחות החינוך המיוחד, שדרשו שיפור ושינוי באופן נוהגת המדינה והעירייה בילדי החינוך המיוחד. ורגע לפני סיום השנה קיבלו בצפוי ים חיפ המכתב המבקש מהם להתפנות ולמעשה לסגור את פעילותם אחרי 100 שנה בהם לימדו ערכי ושייט אלפי תלמידים. נקווה כי גם בהיבט זה נראה בשנה הבאה שינוי ושתהיה לכולם שנה טובה.
קראו גם: >>
פורסם לראשונה: 12:28, 23.09.22
