מכבי תל אביב ומכבי חיפה הן לא רק שתי הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי, הן גם ובעיקר מודל לחיקוי עבור כל מועדון כדורגל ישראלי, או כמו שאוהבים להגיד בתקשורת הספורט "הדבר הכי קרוב לאירופה".

7 צפייה בגלריה
שחר. מעט מדי
שחר. מעט מדי
שחר. מעט מדי
( צילום: גיל נחושתן )

גם הקבוצה של מיץ' גולדהאר וגם זו של יעקב שחר, סיימו את הקמפיין האירופי שלהן מוקדם מאד מהצפוי. זה נובע מהעובדה, שלא בקרית שלום ולא בכפר גלים השכילו להבין שמה שמספיק לליגת העל הכמעט מצחיקה שלנו, לא יכול לעבוד מול קבוצות ביבשת. כן, גם אם מדובר במועדון פאר עם מסורת מפוארת כמו סטיוואה בוקרשט או קרבאח האזרית הכמעט אלמונית.
במכבי ת"א עשו במהלך הקיץ הזה, בהכנה לקמפיין האירופי, יותר מדי טעויות. משיכת הזמן בחתימת החוזה עם ערן זהבי; הסאגה עם מילסון שלא נמצא לו מחליף לשני המשחקים עם הרומנים, היעדר החתמות משמעותיות בשוק הישראלי המקומי ובעיקר: העובדה שיותר מדי זמן לקח לקברניטים של האלופה להחתים מאמן.

7 צפייה בגלריה
 גולדהאר. מאוחר מדי
 גולדהאר. מאוחר מדי
גולדהאר. מאוחר מדי
(צילום: עוז מועלם)

בוודאי תמהרו להגיד שלרוב הדברים האלה (זהבי והמאמן) נמצא מענה בזמן הנכון הרבה לפני המפגש מול סטיאווה. תטענו שיש למכבי סגל ישראלי מהמשובחים שאפשר לייחל לו. הכל טוב ויפה ונכון. העניין הוא שכדי להגיע לליגת האלופות צריך ערך מוסף. סגל חזק אבל גם מכונה משומנת שמתקדמת בלי שום הפרעות. שיודעת מה הסטטוס של שני הכוכבים הגדולים שלה (מילסון וזהבי) חמש דקות אחרי סיום העונה הקודמת ולא חמש דקות לפני המשחק הכי חשוב של העונה.
לגבי חיפה, אפשר רק לדמיין מה היו עושים כאן למסאי דגו אם מודח מול יריבה אזרית. אבל בלי קשר, ברק בכר לא מאמן פחות טוב מזה שיצא לבלגרד. ייתכן שאפילו יותר טוב. אבל הוא צריך למצוא אצלנו את אותה הנקודה של הרעב שהיתה לו כשקיבל לידיו את קרית שמונה ואז את ב"ש ולאחר מכן את מכבי חיפה. למחוק מהזיכרון את הצ'אנס שלא התממש בכוכב האדום, אפילו לסגור במגירה את שש האליפויות שיש לו ברזומה. אין הרבה ווינרים כמוהו לאורך ההיסטוריה. הוא פשוט צריך להפסיק לחשוב שהוא חזר לאיזור נוחות ולשנן היטב את מה שהוא אומר לכל שחקן שעבר דרכו מאז שהחל בקריירת האימון: "אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך". רק ככה הוא ימציא את עצמו מחדש בחיפה.

תיק הביטחון


הפועל ירושלים הודיעה השבוע שחלוץ הקבוצה ההולנדי, יילה דוין, טס לחופשת מולדת בהולנד למספר ימים כדי "להשיב לעצמו את תחושת הביטחון". זה עניין טבעי לגמרי כי לא מעט שחקנים זרים חיים כאן בפחד מצמית מהטיל הבא או האזעקה הקרובה.
דוין הוא רק סנונית ראשונה אחרי שבכדורסל אלכסנדר דז'יקיץ'' וזאק הנקינס נסו מכאן על נפשם מחשש לשלומם במדינה שמאז השביעי האוקטובר היא לא מקום שאפשר לישון בו בלילה בשקט ,בטח אם אתה לא יהודי או ישראלי אלא נכרי שבסך הכל הגיע לארץ כדי להתפרנס.
עכשיו שאלה: מה יעשו קברניטי ההתאחדות לכדורגל והמנהלת במידה ודוין יהיה רק הפרומו לשורה ארוכה של שחקנים זרים שיבחרו לעלות על טיסה למולתם מחשש לשלומם ולשלום משפחתם? איך התיקון הגאוני לתקנון שמגדיל את מכסת הזרים מחמישה לשישה בכל קבוצה יחזיק מים? כיצד קבוצות שמילאו את הסגל שלהן בשישה זרים שכל ההצלחה המקצועית תלויה בהן - יחזיקו מעמד בתנועה חד סטרית לטיסות יוצאות מנתב"ג?


7 צפייה בגלריה
זלטנוביץ'. כל אחד צריך שיאמינו בו
זלטנוביץ'. כל אחד צריך שיאמינו בו
זלטנוביץ'. כל אחד צריך שיאמינו בו
(צילום: עוז מועלם)


להסתדר עם מה שיש


רוב מאמני הכדורגל בישראל מנסים בכל פעם שהם מתמנים לקבוצה מסוימת לבצע מהפכות. להוכיח שהם הצליחו בזכות טביעת האצבע שלהם לשנות סדרי עולם, לשדרג את העסק, להוציא את המועדון אליו הגיעו מחושך לאור.
רבים מהם מפספסים שלעיתים יש להם ביד שחקנים הרבה יותר טובים ממה שאפשר למצוא אצל עוד סוכן שמחפש לגזור קופון, שפשוט אפשר כמו שכל מנהל טוב יודע, להוציא את המקסימום מהקיים. משהו בסגנון - "זה מה יש ועם זה ננצח".
לא ברור בכלל לאן המאמן מרקו בלבול יוביל מכבי נתניה העונה. זו חידה כי לנתניה יש את כל הכלים לעשות פלייאוף עליון אבל הכלים האלה כמעט הורידו אותה ליגה בעונה שעברה. גם העובדה שנתניה איבדה עוגן כמו איתן אזולאי תמורת סכום כסף ומאור לוי המוכשר, היא סימן שאלה שיכול להתגלות כהברקה או כפלופ.
אם נחזור לבלבול, הרי שהמאמן ויתר על האפשרות להתחזק בחלוץ ושם את כל יהבו על איגור זלטנוביץ'. הסרבי שהגיע לכאן ופרע שטרות מהרגע הראשון, עבר עונה מסויטת אשתקד. ניסו לבצע עליו כל מיני עיסקות: למכור אותו לסרביה, למצוא לו קבוצה באירופה ובכלל - להראות לו באלגנטיות את הדרך החוצה.
בא בלבול ומהרגע הראשון הבהיר לסרבי: "אתה האיש שלי בהתקפה, אתה מקבל ממני את כל הקרדיט. רק תעשה את מה שאתה יודע הכי טוב - להבקיע שערים". זלטנוביץ' כבר עם ארבעה שערים בשלושה משחקים בגביע הטוטו. כנראה שהוא בדרך להיות העונה הזר הכי יעיל בליגה. אם זה יקרה, בלבול ישחק אותה בגדול אבל הלקח יהיה בעיקר, שאפשר להפיק המון ממה שיש בנמצא. צריך פשוט לדעת לעשות את זה.

7 צפייה בגלריה
כהן ויצחקי. מה עם ההגנה?
כהן ויצחקי. מה עם ההגנה?
כהן ויצחקי. מה עם ההגנה?
( צילום: עוז מועלם)

ומה עם החצי השני?


בבית"ר ירושלים נושבות רוחות חדשות של הישגיות. אחרי שנים של דשדוש בפלייאוף התחתון ופער עצום בין גודל, פופולריות והמסורת של המועדון, נדמה שברק אברמוב מנסה לבנות משהו שונה בבירה עם צוות מקצועי משודרג וסגל שחקנים שמבטיח המון.
כל זה טוב ויפה, אבל נדמה שגם אברמוב וגם הצוות המקצועי שלו אלמוג כהן וברק יצחקי שבויים בקונספציה של האוהדים מהיציע. אלא שרוצים לראות קבוצה שכל הזמן תוקפת, שמשחקת כדורגל של פלייסטיישן.
זה נחמד לדי.אן.איי ולאופי שהיה לצהובים שחורים מאז ומתמיד. הבעיה היא שכדורגל משחקים בשני חלקי המגרש. בחלק ההתקפי יש ליצחקי שמות כמו שועה, יונה, טוומאסי, מיכה, קאני, מוזי, ג'ורג'. בחלק אחורי יש לו את סורו כקשר האחורי היחיד בסגל (ירין לוי שהגיע מחיפה הוא קשר חמישים חמישים ואפילו פליימייקר) את גיל כהן אורי דהן ומרסלן הצרפתי. בקיצור, פער עצום בין הכלים בחלק הקדמי לבין זה האחורי.

קראו גם:

פרט לחוסר האיזון הזה, יצחקי יצטרך להתמודד גם עם המון אגו בחדר ההלבשה ותסכול בלתי נגמר של החלק האחורי שבטח לא יחיה בשלום בידיעה שהשועות והטוומאסים לא עושים הגנה ונמצאים רק בחלק אחד של המגרש, 30 מטר משער היריבה.
בקיצור, רגע לפני שכל הפרשנים מכתירים את בית"ר כמרעננת הרשמית של עונת 2024-2025, צריך לראות ולבדוק איך יצחקי מצליח ליצור, אם בכלל באלאנס בקבוצה שיש בה כישרון בלתי נגמר אבל אין בה חוטבי עצים ושואבי מים, שבכדורגל המודרני בניגוד לעבר, הם אלה שעושים את ההבדל.

7 צפייה בגלריה
פיטר פללציק
פיטר פללציק
פיטר פלצ'יק
(צילום: מוטי קמחי)

עד מתי?


השבוע דווח באתר שוויצרי כי פיטר פלצ'יק, מדליסט הארד הטרי, עשוי לספוג עונש מאיגוד הג'ודו העולמי בגין פוסטים והצהרות "פוליטיות-מלחמתיות" (כך על פי האתר) שפרסם בעבר, אשר הפכו אותו למטרה לניגוח על ידי גורמים פרו־פלסטיניים בכמה רשתות חברתיות.
הסיפור מאחורי הוא שפלצ'יק, בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', פרסם פוסט בו צולמות פצצות צה"ליות שעליהן פלצ'יק חתם והוסיף גם ציור של דגל ישראל וכיתוב באנגלית: "ממני אליכם בעונג רב".
כנראה שאין גבול לצביעות. בזמן שספורטאים מהעולם הערבי מבריזים מתחרויות מול ספורטאים ישראליים וספורטאים רבים קוראים להשמדתנו - באיגוד הג'ודו העולמי מצאו את האיש שאפשר וצריך לעשות לו משפט ראווה: הג'ודוקא הישראלי.
פלצ’יק השבוע: "עברתי תקופה לא פשוטה בחודשים לפני המשחקים פריז, תקיפות ברשתות. לקחו פוסט שלי מתחילת המלחמה והחתימו המוני אנשים על עצומה כנגדי. ניסו ממש להחרים אותי. כאשר נודע שאני נושא הדגל זה רק העלה הילוך”.
עכשיו אנחנו כבר יודעים: המחאה הזו נכשלה, ובגדול.

7 צפייה בגלריה
מימר
מימר
מימר
(צילום: עוז מועלם)

אתם אמרתם

"מי שלוקח יותר מדי ברצינות את גביע הטוטו, הוא מבולבל"
שרון מימר מסמן סדר עדיפויות. במועצה להסדר ההימורים בספורט כנראה שכבר לא ייקחו אותו כפרזנטור
/ ערוץ הספורט /