מכבי חיפה עסקה מאז מוצ"ש שעבר עם סיום המשחק בין מכבי ת"א לבני סכנין ועד למחרת היום, אז נפגשה עם בני ריינה ־ ב'טעות השיפוט' בבלומפילד והשער שנפסל לבני סכנין.
"מעולם לא הייתה קבוצה שכל כך נהנתה מטעויות שיפוט", צוטטו גורמים ושחקנים בחיפה. "זו אחת השערוריות הגדולות שידע הענף. ה-VAR צריך להתערב רק כשמדובר בשגיאה ב-100%. לא היה מגע ב-100%. הזיה”.
זה לא נגמר פה. “אם החליטו לתת להם את האליפות שיעדכנו. מיותר שנתאמץ”, ליהגו שחקני חיפה ברשתות החברתיות. “נציגי קבוצות אחרות אמרו לנו שיש כאן בעיתיות ושזו לא הטעות הראשונה לטובתם”, הוסיף גורם בכרמל.
לפני כמה שנים טובות, היו קבוצות ספורט שהחליטו להדביק לעצמם את הטייטל: "מגיע לנו הכל". מכבי ת"א כדורסל, יובנטוס האיטלקית, מנצ'סטר יונייטד האנגלית נהנו מהטייטל של: 'אנחנו ואפסינו עוד', מה שיצר כלפיהם אנטיגונזם אצל חובבי הספורט במדינתם. מכבי חיפה לאורך שנים לעומתן היתה המאמי הלאומית, סמל להצלחה, לדו קיום, לכדורגל יפה ולמועדון קטן בשנות השבעים שהפך לאימפריה. בכיינות, אף פעם היתה חלק מהמועדון הירוק שצמח ל'קבוצה של המדינה'.
ירוק יורד
בחיפה לא שמו לב שהם כבר חמישה משחקים ללא ניצחון בכל המסגרות. פספסו את העובדה שחוץ מבית הדין שלקח להם נקודה ו'השופטים של מכבי' לשיטתם - הם בעטו בעצמם בדלי מול בני ריינה פעמיים, מול הפועל ת"א, והשיגו נקודה אחת במפגשים מולן.
תשע נקודות מושלמות מול החניכים של מימר ואבוקסיס וחיפה היתה היום מרחק נקודה ממכבי ת"א בלי טובות מהשופטים, בלי להסתכל על הזמן דרך הנקיק הצר של הקונספירציה שהם מספרים לעצמם לפיה מישהו החליט למנוע מהם אליפות רביעית ברציפות. סתם תהיה: יכול להיות שהקיטורים של חיפה, פגעו להם בכושר ההרתעה וגרמו ליריבות שלה לא לעשות חשבון כשהיא מגיעה לסמי עופר, עד לא מזמן מגרש החוץ הכי קשה בארץ?
לחיפה, לא נעים להגיד, לא מגיעה השנה אליפות. היא הפסידה אותה במו רגליה. הבכיינות שלה וההתעסקות ב'אכלו לי שתו לי', מקטינה את עוצמתה ואת הרצון שלה להיות ליגה אחרת ומודל לחיקוי. אולי אם מישהו שם היה מרסן את טענות הקיפוח היא היתה נותנת פייט אמיתי למכבי ת"א על התואר.
שקט שיהיה פה
אי שם ברבע השלישי במשחק הגביע מול הפועל ירושלים בכדורסל, כך דיווחו בערוץ הספורט, התדריך של המאמן דני פרנקו לשחקניו היה "אנחנו נהיה בסדר ברגע שתחליטו לשחק ולעשות את הדברים שאנחנו עובדים עליהם". זה תדריך טאקטי שכל אחד ואחת מכן היה יכול לנפק גם בלי לדעת כדורסל. ממש לא מתאים לפרנקו, אחד המאמנים היותר משובחים של הענף שפרט להצלחות מרשימות גם גידל כאן דורות של שחקנים.
אבל אם התדרוך של פרנקו היה צורם, צורמת לא פחות היתה ההתעסקות במעמדו רגע אחרי שהודח מרבע גמר הגביע. הפועל ת"א נזכיר לכם, נמצאת בכושר הטוב ביותר שידע המועדון מאז תחילת שנות התשעים ולראשונה מאז, משמשת איום אמיתי על נטילת התואר ממכבי ת"א הנצחית. אז נכון, פרנקו הודח מאירופה ומהגביע וזה מאכזב, אבל כשעופר ינאי רכש את המועדון, ספק הוא שיער לעצמו שהאדומים יזכו בכל התארים האפשריים.
כל זה לא מנע מינאי להיפרד מפרנקו ביום שני בצהריים. מי שחשב שהבעלים החדשים יביא איתו תרבות ניהול קצת אחרת, גילה שבסוף כמעט כל הבעלים הפרטיים מתנהלים אותו דבר. אז מה אם פרנקו נמצא על המסלול ועם האפשרות לאליפות ראשונה של הפועל ת"א מאז 1969. כנראה שעבור ינאי ושות' 15 נצחונות וארבעה הפסדי ליגה ב-19 משחקים, הם מעט מדי.
15 ועוד נתניה?
מכבי נתניה מתפרקת לאיטה והשבוע אוהדיה נטשו את היציעים בדקה ה-78 במצב של 0:3 לבית"ר ירושלים. כנראה שגם הם הבינו שעדיף לחסוך את הפקקים ואת הדריבלים של ירדן שועה וחבריו.
הדבר הכי מדהים אצל היהלומים בימים אלה, זו העובדה שגם המאמן גיא צרפתי וגם השחקן איתן אזולאי ציינו את העזיבה של המנהל המקצועי אלמוג כהן כצעד שסימן את תחילת ההדרדרות. במילים אחרות: גם בתוך המועדון מודים שאייל סגל היה צריך להמשיך לתת לכהן לעבוד לפחות עד לסיום העונה כדי שהעסק לא יאבד את הצפון ואולי גם את המקום בליגת העל.
סגל, כתבנו כבר בעבר, הוא בעלים פנטסטי במובן הזה שהוא אוהד שבא מהלב ומשקיע המון כסף ועבודה כדי להחזיר במשהו למועדון שבנוף ילדותו בשנות השבעים והשמונים גרם לו לאינספור רגעי אושר. אבל נדמה שבדרך לשיקום קבוצת נעוריו, הבעלים האכפתי עשה יותר מדי מהלכים אימפולסיביים שהחזירו את נתניה לימים בהם זה היה נתניה ועוד 15 רק הפוך.
לא ברור מה היה דחוף לו להיפטר מרן קוזו'ק ולסיים באמצע העונה את הרומן עם אלמוג כהן? סגל, שעכשיו כבר ברור לו שהקבוצה שלו זקוקה לזעזוע - נפרד גם מגיא צרפתי לפני המשחק הקריטי שיש לקבוצה שלו באשדוד. אפילו אם צרפתי אחראי לכישלון בנתניה והליהוק שלו היה מקח טעות, זה מאד מסוכן להחליף מאמן בשלב כזה של העונה, כי עד שהמאמן הבא ייכנס לעניינים זה עלול להיות מאוחר מדי. מצד שני, נתניה חייבת מהלך קיצוני כדי לחזור לתלם. צריך לקוות בשביל נתניה ועבור סגל, שהם קיבלו את ההחלטה הנכונה כי אם לא, כבר לא יהיה לכם איך לתקן.
למי נחוץ תוצרת חוץ?
איתמר ניצן כך נתבשרנו, צפוי לפרוש בסיום העונה. הפרישה של ניצן (37) תמשיך את המגמה לה אנחנו עדים בעונה החולפת של חילופי דורות בין הקורות בכדורגל הישראלי ופריצה של שמות חדשים לז'אנר שוערי ישראל.
שימו לב למגמה שאינה פוסחת גם על הקבוצות הגדולות - ניב אליאסי שם שספק אם הכרתם לפני שנה הוא השוער הראשון של הפועל ב"ש (על חשבונו של אופיר מרציאנו). הישאם כיוף, עד לפני שנה בעפולה, הוא השוער הראשון במכבי חיפה; עומר ניראון שומר על הרשת של מכבי נתניה; רז כרמי הוא השוער של הפועל פ"ת וכנראה שאף אחד לא האמין שגיא משפתי יהיה הפייבוריט בשער של מכבי ת"א.
קראו גם:
זה שינוי מבורך כי תמיד נחמד לראות דור חדש נכנס לעניינים אבל הרבה מעבר לזה, סוף סוף אחרי שנים שבהם רוב המועדונים בחרו בשוער זר לתפקיד, כמעט כל שוערי הליגה (פרט לזובאס מהפועל ת"א) הם תוצרת כחול לבן. אם לוקחים גם שיש לנו שוער בבאיירן מינכן (דניאל פרץ) ושעומרי גלזר ישחק בעונה הבאה בלה־ליגה, כנראה שעושים משהו נכון בעמדה ששנים סומנה כנקודת תורפה בכדורגל הישראלי.
עושים שוק
שוק מאמני הכדורגל צפוי לרתוח בקיץ הנוכחי. שרון מימר אחרי עונה מופלאה בריינה מצפה לשדרוג מקצועי הבעיה שלו היא שאין מספיק קבוצות פנויות או אפילו קבוצה פנויה אחת שמחפשת מאמן. אותם הדברים בדיוק נכונים גם לגבי סלובדן דראפיץ'.
משחק הכיסאות כמו כל דבר אחר בכדורגל הישראלי ייקבע בסוף אצל הקבוצות הגדולות. יותר נכון בשאלה האם מכבי חיפה תוותר על שירותיו של מסאי דגו ותפנה לאליניב ברדה שלראשונה בקריירת האימון שלו יעזוב את באר שבע? אם כן, יהיה כאן אפקט דומינו מעניין - אלונה ברקת צפויה להנחית בטרנר את דראפיץ' או מימר, ואז ריינה תחפש אופציה אחרת.
דבר נוסף שאף אחד לא חשב עליו: בהנחה שברק בכר ושינו זוארץ לא מגיעים להסכמות ורן בן שמעון מקבל את משרת המאמן הלאומי הוא עשוי לצוות אליו כעוזר את זיו אריה ואז אחרי שש עונות גם משרת המאמן בהפועל ירושלים תהיה פנויה.
איך אמר לנו השבוע מאמן בכיר: "על הדשא אתה תלוי בשחקנים שלך, ובקיץ אתה תלוי במה שקורה אצל אחרים. אכן, אחלה מקצוע בחרנו לעצמנו".
אתם אמרתם
"כבר הרבה מאוד שנים הקבוצה שניצחה בגמר היא זו שזכתה בגביע" (עופר שלח בבדיחה מוצלחת במיוחד בערוץ הספורט).
