הידעתם? דקל קינן נמצא כעת בחופשת מולדת, שומר על כושר במדי הפועל עכו ובגיל 37 מתכונן לעונה נוספת בכדורגל האמריקאי. בסקרמנטו, קבוצתו הקודמת, הציעו לו להצטרף לצוות המקצועי, אבל הקיבוצניק מראש הנקרה משוכנע שכוחו עוד במותניו. את העונה הקרובה הוא יפתח במדי לוס אנג'לס לייטס מליגת המשנה, מעין קבוצת פיתוח של הקבוצה הבכירה יותר.
זו תהיה הקבוצה השלישית של קינן במסע האמריקאי שלו. כן, הדבר הזה עדיין בוער בו. "זו אפילו לא הייתה החלטה קשה", הוא סיפר השבוע, "ידעתי שאם תהיה לי אפשרות אני ממשיך. זה מה שאני הכי אוהב ומניע אותי. ידעתי שאם תהיה לי הצעה – אמשיך".
תשחק בקבוצת הבת של לוס אנג'לס לצידם של שחקנים צעירים. זה מרגיש כמו מנטור?
"אני מודע לתפקיד שלי, המאמן שופט אותי לפי היכולת במשחק, לפי ההתפתחות של השחקנים הצעירים. אני צריך להנהיג ולהראות דוגמה".
בסקרמנטו הציעו לך לשמש כעוזר מאמן. החלטת שזה עדיין מוקדם.
"מבחינה פיזית אני מרגיש טוב. יש להם את האינטרסים שלהם, הם רצו להצעיר את הקבוצה, הם רצו את טובת המועדון אבל אני מספיק טוב ורציתי להמשיך לשחק. ראיתי את עצמי מתחרה מול צעירים, ושופטים אותי רק על פי היכולת שלי במשחק ואין לי ספק שאני יכול להמשיך לשחק. כששופטים לפי היכולת ולא הגיל אני יכול לשחק בכל קבוצה. הכדורגל זו האהבה שלי, ולא קל לוותר על אהבה וחלומות".
עוד כמה שנים תמשוך? תקשיב, אין מה לעשות נגד הביולוגיה.
"(צוחק) זו שאלה באמת טובה. כמה שאני יכול. יש את המשפחה שמאוד תומכת ועוזרת. כל מעבר בארה"ב זה חתיכת מעבר. זה אומר לנתק את הילדים מהבית ספר והחוגים, וזה לא פשוט. כרגע יש בי פחד מוות מהיום שאחרי, אני מת על כדורגל, זה החיים שלי".
עד כמה אתה מתחזק את עצמך?
"אני שומר טוב על עצמי. אני לא יכול לשחק 100 אחוז מהעונה אבל יכול לשחק מספיק. צריך לשפוט אותי רק על פי היכולת. אם לא הייתי טוב לא היו נותנים לי לשחק".
כשיצאת מהתמונה בסקרמנטו התאמנת תקופה מסוימת עם שחקני נוער.
"התאמנתי עם הנוער של סקרמנטו כי לא רציתי לוותר. רציתי להישאר בכושר, זה הרגיש לי טוב".
אתה ממליץ לעוד כדורגלנים ישראלים לעשות את המסע הזה?
"מאוד ממליץ, זו חוויה גדולה. ענף הכדורגל בארה"ב הוא לא הספורט המוביל במדינה. מי שמחפש תהילה ופרסום זה לא מתאים לו. מי שרוצה לבחון את עצמו באווירה אחרת אני מאוד ממליץ לו לעשות את הצעד הזה".
איך הרמה שם בהשוואה לליגת העל?
"קצת קשה לי להשוות. הכדורגל יותר פיזי ואגרסיבי, פחות יצירתי. השחקן הישראלי יותר טכני ויצירתי. יחד עם זאת יש כאן הרבה מציאות".
עושה רושם שהליגה הזאת מעט בצל, לא מתוקשרת מספיק.
"זו ליגה שמתפתחת. יש קהל, אבל כן, אני לא מכחיש שיש בעיה של חשיפה".
אתה בקשר עם גדי קינדה?
"ראיתי אותו משחק בלוס אנג'לס. הוא לא מקבל מספיק קרדיט בארץ, שם הוא שחקן מרכזי".
איך אשתך מסתדרת עם החיידק הזה?
"מתמודדת, היא מכירה אותי הרבה שנים. ארה"ב זו חוויה משפחתית, זה הולך ומתפתח. נפתחו לי לא מעט דלתות בזכות המעבר".
אני מניח שבמהלך התקופה קיבלת הצעות מקבוצות בליגת העל.
"כן. גם מליגת העל, וגם מהליגה הלאומית היו קבוצות שהציעו לי להצטרף. אבל אני מעדיף את הליגה בארה"ב".
איך אתה מתרשם ממכבי חיפה הנוכחית?
"טוב מאוד. מעולם לא עבדתי עם ברק בכר אבל הם יצרו שלד חזק עם זרים איכותיים. כשיש שלד חזק יותר קל לחדשים להשתלב. כולם נשפטים על פי התוצאות, וברק עושה עבודה אדירה. כאוהד, ברור שאני אני מרוצה ממה שקורה בקבוצת נעוריי".
אז מה, ההגמוניה חוזרת לחיפה בשנים הקרובות?
"זו חתיכת הצהרה. מוקדם להצהיר את זה. היא מועמדת בכירה לזכות באליפות העונה".
ג'וש כהן הגיע בהמלצתך. איך אתה מתרשם ממנו?
"ג'וש בן אדם נהדר. היו לי מספר שיחות איתו. הוא היה אמור להגיע כשוער שני. ידעתי שהוא לא אחד שעושה פרצופים בחדר ההלבשה. הייתי בטוח שהוא יצליח. מגיע קרדיט למאמני השוערים שעבדו איתו. אני המלצתי, אבל הוא עשה התקדמות אדירה. אנחנו עדיין בקשר טוב מאוד".
סוף סוף מכבי מצאה בלם זר משובח, בוגדאן פלאניץ'.
"הוא בלם מצוין שיכול לשחק בכמה ציוותים שונים. אני שמח בשבילו. לפעמים לזרים לוקח זמן להשתלב, כיף לראות אותו".
יש מצוקת בלמים בכדורגל הישראלי, זו גם החוליה החלשה בנבחרת.
"אני מרגיש ששופטים את הבלמים בצורה מוגזמת. הם היו חשופים, קשה מאוד להתמודד מול נבחרות איכותיות באירופה. ברור שההגנה זה לא הצד החזק של ישראל, אבל לא פייר לשפוט את הבלמים בלבד".
נו, אז איך מייצרים בלם איכותי?
"הבסיס הוא קודם כל לשנוא לקבל גולים, להיות מוכן לעשות הכול, כולל הכול, על מנת להציל גול, לפני כל הפוזה והנעת הכדור. צריכים לעבוד על פעולות הגנה כמו קרוסים אחד על אחד על בסיס יום יומי".
אתה עוקב אחרי התפתחותו של הבלם הקיבוצניק עופרי ארד?
"אני מאוד אוהב את עופרי, יש הרבה קווי דמיון בינינו. אני שמח לראות את ההתפתחות שלו, הוא בתקופה אישית לא פשוטה. אני מחזיק לו אצבעות ושמח לראות אותו. הוא הקיבוצניק המשודרג. קיבוצניק מדור מתקדם, בהופעה, בנעליים, בשיער, לא קיבוצניק עתיק כמוני".
עולות מחשבות על שנת פרישה בישראל?
"לא כרגע, יכול להיות שבעתיד זה יהיה רלוונטי".
הרי בסופו של דבר, תתלה את הנעליים. מתכוון להישאר בתחום?
"כן, אני בטוח שאשאר בתחום. אני עדיין לא יודע באיזה תפקיד".
תסריט אפשרי. יעקב שחר פונה אליך ומציע לך לחזור למועדון בתפקיד ניהולי. איך תגיב?
"זה קצת רחוק ממני, אני בטירוף לשחק, קשה לי להתייחס לזה".
