רועי שווץ, מנכ"ל אגודת מכבי חיפה, מוביל מהפכה שקטה עם שיא של ספורטאים אולימפיים, קבוצות שחוזרות לתודעה, ומסמן את הכיוון: ספורט כשליחות קהילתית וחינוכית. בעיר בה הספורט תופס מקום מרכזי, ואלפי צעירים עוסקים בפעילות ספורטיבית באופן מסודר, אגודת מכבי חיפה בולטת בארגון ובהישגים.
שווץ: "אנחנו אגודה עם 8 ספורטאים שייצגו את ישראל באולימפיאדה בפריז בשנה שעברה, וזה מספר שיא לעיר חיפה בכל הזמנים. כולל מדליית כסף היסטורית שהביאה שני בקנוב בנבחרת ההתעמלות האמנותית. קבוצת כדורעף הנשים שלנו היא מהמובילות בישראל, שלצערי המצב הביטחוני והחלפת כל השחקניות הזרות שעזבו כבר באזעקות הראשונות, מנעו מאיתנו השנה לזכות בתואר. וקבוצת הכדורסל, שפעם הייתה סמל ועכשיו מובילה את הטבלה בליגה השלישית במאזן מושלם עד כה, עד תחזור לליגת העל".
איך שומרים על ההישגים האלה?
"קודם כל הבנו שהקבוצה חייבת שיהיה לה קהל וחייבים לחדש את הקשר עם האוהדים. עשינו צעדים בוני אמון, שהראשון בהם הוא לחזור לשחק בהיכל רוממה, והשני להחתים את עידו קוז'יקרו כמנהל מקצועי. מעבר להיותו מזוהה עם עונת האליפות ההיסטורית של מכבי חיפה, עידו הוא איש כדורסל עם ידע וניסיון עצומים. כאשר צירפנו גם את בני כץ כמאמן ואת ליאור ברנע כעוזר, הם הרכיבו ביחד קבוצה עם חומר אנושי מדהים".
ואיך מגיב הקהל לקאמבק של קבוצה?
"אני חושב שמספר הצופים שמגיע בממוצע למשחק, לא מבייש קבוצות בליגת העל, ומוכיח את הכוח של המותג מכבי חיפה ואת הגעגוע והאהבה לראות כאן כדורסל ברמה גבוהה".
המהפכה השקטה של רועי שווץ
לזכייה של שני בקנוב במדליית כסף באולימפיאדה יש השפעה על המועדון?
"זה הישג שאי אפשר להבין כמה הוא גדול. לא רק לשני, לאגודה ולעיר, אלא גם לדרך שלנו. שני הגיעה בגיל 4 משכונת נווה דוד לחוג התעמלות אצל המאמנת אנה וינר, התפתחה והגיעה למעמד האולימפי הכי גבוה שיש".
קראו עוד:
כיצד התמודדתם עם המצב הביטחוני?
"ב-7 באוקטובר התגייסנו לכל מה שהיה צריך, כולל חלוקה של מזון וציוד לחיילים ולמפונים. האגודה פינתה את כל הדירות שהיא שוכרת לשחקניות לטובת מפונים - הכול על חשבון האגודה. פשוט התייצבנו מתחת לאלונקה בלי לשאול שאלות. כשחיפה ספגה טילים, הפעילות הופסקה כמעט לחלוטין, והדבר פגע בנו גם כלכלית וגם ספורטיבית. התקבלה החלטה לשמר את כל העובדים, ועדיין אנחנו ניצבים בפני מציאות מורכבת מאוד. אני מאמין שבזכות הנחישות שלנו והקשר עם הספונסרים שלא נטשו אותנו, נוכל להמשיך לטפס אל הפסגה".
לפני 3 שנים היית במצב בריאותי מורכב.
"כן, הרופאים אמרו לי שאני חייב לעבור השתלת כליה. אתה מרגיש שכל העולם קורס ולא מאמין שזה קורה. אבל החלטתי לא לספר לאף אחד כדי להמשיך בחיים כרגיל. מעטים ידעו, עד שנכנסתי לניתוח ההשתלה".
מאיפה שאבת כוחות?
"יש מישהי אחת שבלעדיה לא הייתי שורד את זה, אשתי אודיה. היא הייתה המשענת שלי בתקופה הזו. וכמובן מירי המלאך שתרמה לי את הכליה, זה דבר כל כך לא מובן מאליו שאדם בריא מסכן את עצמו בשביל להציל אדם זר שהוא לא מכיר. אני לא יכול לתאר במילים את מה שהיא עשתה עבורי. בשלב מסוים הוזעקתי לבית החולים לעבור את ההשתלה, ומאז אני בנאדם אחר: סבלני יותר, מבין יותר את חשיבות החיים, משתדל לא להתרגז מדברים שאין לי עליהם שליטה".
כולל בניהול של האגודה?
"בוודאי, כי עבורי זו ממש שליחות. לראות את הדור הצעיר מקבל חינוך לספורט, ואת הקבוצות הבוגרות פעילות ומצליחות".
