בשישי שעבר (לםני 10 ימים) שיחקה מכבי חיפה את משחקה ה-12, וסיימה את הסיבוב ראשון, כנראה הגרוע ביותר בתולדות המועדון. לא בגלל המאזן: שני ניצחונות מול עשרה הפסדים, אלא בעיקר הדרך - תבוסות למכביר, תצוגות נפל, הגנה שדורגה כגרועה באירופה, ובעיקר כדורסל עלוב ומביך.
כבר מלכתחילה היה ברור שהקבוצה נבנתה רע, ומאז העניינים התדרדרו. בהחלטה הזויה הוחלט השנה לבנות קבוצת וטרנים שמבוססת על שחקני עבר של המועדון. דונטה סמית, דבון ג'פרסון, אלכס צ'וברביץ', אבי בן שימול. הצעיר ביניהם בן 34. בינתיים ג'פרסון הועף מהקבוצה עקב בעיות משמעת, בן שימול סוחב פציעה כמה שבועות, צ'וברביץ' נותן עונה חלשה, ודונטה סמית האהוב והנערץ עובר עונה מסויטת שכזו.
מהרגע הראשון היה ברור שהשילוב של שחקנים מבוגרים מדי עם זרים חלשים וישראלים אנמיים לא מנבא טובות. במשחקי ההכנה, בגביע ווינר, בליגה הבלקנית, ואפילו בגביע מול קבוצות מהליגה הלאומית, מכבי נראתה רע. בריאן לה נאש עלה על המטוס עוד בטרם העונה החלה, המתאזרח ג'ורדן כהן שהוחתם באקט שלומיאלי שוחרר אחרי שהתברר שהוא לא יוכל להיחשב לישראלי. ואז החלה הליגה. במקום לה נאש הגיע דבון ג'פרסון, 11 שנה מבוגר יותר, ועם עודף משקל. אחרי שפישל במאני טיים, נסע לארה"ב דווקא בשבוע הכי קריטי בו מכבי פגשה את הרצליה ואת הפועל חיפה בדרבי, ולא חזר. הזר ארון ולדז התברר כאחד הזרים הגרועים ששיחקו בליגה בשנים האחרונות. הוא שוחרר אחרי ארבעה משחקים והוחלף בגארד ריגוברטו מנדוזה, המכונה בפי האוהדים "המדוזה".
היה גם לא מעט חוסר מזל: נאור שרון נפצע ולא פתח את העונה, כריס דאו ואבי בן שימול נפצעו. בהנהלה שבמיאמי לא מיהרו להביא מחליפים, והקבוצה מצאה את עצמה מגיעה למשחקים קריטיים עם סגל חסר, רוטציה קצרה, שני זרים בלבד, והתוצאות: הפסדים על גבי הפסדים.
לקח זמן להביא שחקנים זרים חלופיים. טיילור ברון הגיע בכושר ירוד, מייקל קובינס וקיילין לוקאס הצטרפו לאחרונה, ואולי יביאו לשינוי, למרות שבשישי האחרון במשחק התבוסה לירושלים הם התקשו להושיע. הבאתו של המתאזרח רומן רובינשטיין ששיחק אשתקד בחבל מודיעין שבלאומית לבטח לא תשנה הרבה. במקום להתחזק בשחקן בכיר הובא שחקן אלמוני. רובינשטיין לקח חלק בשני משחקים וכצפוי לא הורגש.
- כריס דאו. היה השחקן היציב בקבוצה, עם ממוצע יפה של 17.3 נקודות ו 4.5 אסיסטים למשחק ואז נפצע. אם יחזור בכושר שלפני הפציעה, תהיה למכבי בעיה של שישה זרים בסגל. ציון: 8.
- ריגוברטו מנדוזה. הרכש מהרפובליקה הדומיניקנית היה תקווה גדולה. הוא הגיע על תקן ה-MVP של הליגה המקסיקנית, אבל מהר מאוד התברר שזה ממש לא זה. מגארד זר שמשחק 35 דקות למשחק אפשר לצפות ליותר מ-9 נקודות למשחק. ציון: 4.
- דונטה סמית'. לראות את סמית' השנה זה כמו לראות את המלכה של הכיתה, בכנס מחזור 50 שנה אחרי, כשכל היופי והזוהר מאחוריה. עטור תארים ושחקן העונה של 2013-14, ולבטח אחד השחקנים הכי אהובים במכבי. אבל בגיל 37 הוא לא מזכיר את דונטה של פעם. המספרים סבירים יחסית, 13 נקודות למשחק, 5.5 אסיסטים. ציון: 7.
- טיילור ברון. עוד החתמה לא מובנת. מדוע ששחקן שנכשל באוסטרליה, ולא שיחק כמעט שנה, יצליח להציל קבוצה מרוסקת? בינתיים, בארבעה משחקים ראו ממנו מעט מאוד. ציון: 4.
- מייקל בריסקר. אולי נקודת האור היחידה בכל החושך הזה. שחקן לאומית לשעבר וקצה ספסל בהפועל תל אביב, אבל בחיפה הוא פורח. בחלק מהמשחקים הוא פתח בחמישייה, וכמעט בכל המשחקים הוא הגיע לספרות כפולות, וקלע פעמיים 20 נקודות ומעלה. ציון: 8.
- אלכס צ'וברביץ'. אומרים שסנטרים מגיעים לשיאם בשנות השלושים לחייהם, אבל זה לא קרה הפעם. המספרים עגומים. 5 נקודות ו-4 ריבאונדים למשחק. ציון: 5.
- רומן סורקין - קשה להאמין שבקיץ הוא היה מועמד למכבי תל אביב. יחסית לחבריו הוא סביר, 12.5 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק זה בהחלט מכובד לשחקן ישראלי צעיר, אבל 17%מהשלוש זה מביך. היו לו שלושה משחקים של 25 נקודות ומעלה אבל גם משחקים עם 4 עד 6 נקודות. ציון: 7.
- אבי בן שימול: אחרי שמונה משחקים נפצע, ולא חזר מאז. משחקן בן 35 עדיף לא לצפות ליותר מדי. הוא הביא ניסיון, ריכז טוב, ופציעתו היתה אחת המכות הקשות לקבוצה. ציון: 7.
- נאור שרון: לאורך הקריירה שרון התנדנד בין הספסל של ליגת העל לחמישייה בלאומית. שרון נחתך בשנה שעברה מקריית אתא שבלאומית, הרחיק עד לליגה האיסלנדית הזניחה, נפצע ושיחק חמישה משחקים מאז חזר מפציעה. רכז פותח שמשחק 24 דקות אמור לתת יותר מ-5 נקודות ו-2י אסיסטים למשחק. ציון: 5.
- המאמן דניאל סאואנה. מה שמדהים הוא שהוא עדיין בתפקיד. האיש שבנה את הסגל הכושל היה אמור להיות מחוץ לקבוצה. בינתיים הוא נראה חסר אונים על הקווים. ההגנה הקטסטרופלית גורמת לתהות מה הם עושים באימונים. הקבוצה לא מחוברת, אין נשמה, אין התלהבות, הכל כבוי. ניהול המשחק שלו תמוה, ההרכבים מוזרים. אין לי שום דבר חיובי לומר על המאמן, למעט היותו סימפטי, ותקשורתי. ציון: 4.
בשבוע הבא: סיכום סיבוב של הפועל חיפה.
