ישראל מתגאה לעיתים קרובות בסצנה הגאה שלה, במיוחד בתל אביב, ובחקיקה מתקדמת יחסית בנושאי להט"ב. אולם, מתחת לפני השטח, דוחות של ארגוני הקהילה, כמו "האגודה למען הלהט"ב", מצביעים על עלייה מדאיגה בדיווחים על אירועי להט"בופוביה.
לפני מספר שבועות תקפו עשרה אלמונים באלימות קשה את יוסי קווטינסקי (61), מירושלים כשהגיע למקום שבו אמור היה להיפגש עם אדם עמו שוחח בצ'אט היכרויות. קווטינסקי נלחם מולם, ולמרות שנפל, הצליח לקום ולהימלט מהבריונים.
אולם אירוע קשה מסוג זה אינו מוגבל לאזור אחד או למגזר מסוים, אלא מדובר במקרים שמתפרסים מערים מרכזיות ועד לפריפריה, וחוצים קווים חברתיים ודתיים.
אולי יעניין אותך:
בצפון, במרכז ובדרום
בשבוע האחרון נרשם גל תקיפות וניסיונות תקיפה דרך "גריינדר" - אפליקציית היכרויות לגברים להט"בים, ואף דווח כי צעיר מהקהילה הגאה קבע מפגש בשדרות עם משתמש שאיתו שוחח - והפך לקורבן של שלושה קטינים שטמנו לו מלכודת. בתיעוד ממצלמת אבטחה, הצעיר נראה כשהוא מנסה לברוח ומנופף לרכבים שיעצרו – אך לשווא. השלושה תופסים אותו, מאלצים אותו להתלוות אליהם למקום מבודד, סוחטים ממנו באיומים אלפי שקלים ומכריחים אותו לומר דברים שקריים למצלמה.
בשבוע שעבר הובאו לבית המשפט שבעה נערים בחשד למעורבות בתקיפה במעלה אדומים, שהיא למעשה מארב שתוכנן דרך האפליקציה. לפי החשד, הצעירים הפעילו פרופיל מזויף, פיתו שני קורבנות להגיע למפגש – ואז היכו אותם באכזריות.
גם נ' בן ה-18 מירושלים, חייל, סיפר כי הותקף השבוע באלימות קשה: "הכרתי מישהו דרך הרשתות החברתיות, הוא פנה אליי והציע שניפגש. קבענו. הגעתי למפגש וגם הוא - רק שהיה עימו מישהו נוסף, והם פוצצו אותי במכות וגנבו לי את הטלפון. הלכתי לבית חולים, היו לי חבלות שדרשו טיפול רפואי. נפתח לי הראש, חתכים בפנים. אגרופים, בעיטות, דחפו אותי על ברזלים שהיו שם ברחוב, דרכו עליי, קיללו אותי. בנס עברה שם משטרה ואז הם פשוט ברחו".
כתם ל'עיר החופשית'
אפילו תל אביב, הנחשבת למקלט בטוח עבור הקהילה הגאה, לא חפה מפשעי שנאה. האירוע שטלטל את הקהילה יותר מכל היה הרצח בבר־נוער, ב-1 באוגוסט 2009.
אלמוני חמוש נכנס למרכז הנוער של האגודה ברחוב נחמני ופתח באש, רצח את ניר כץ וליז טרובישי ופצע רבים אחרים. הרצח, שנותר בלתי מפוענח באופן רשמי, הותיר טראומה עמוקה והמחיש כי גם במקום שאמור להיות מבצר, השנאה יכולה לחדור. בשנים האחרונות נרשמו בעיר גם אירועים נוספים, כמו ריסוס כתובות נאצה על מרכז הגאה והצתת דגלי גאווה, המעידים כי גם במרכז הליברלי, הדרך לקבלה מלאה עוד ארוכה.
השנאה חוצה מחוזות
פשעי השנאה אינם נחלתם הבלעדית של הערים הגדולות. בבאר שבע, "בית הגאווה" המקומי, המהווה עוגן קהילתי חשוב בדרום, חווה ניסיונות הצתה ואיומים.
בצפון, זעזע את המדינה סיפורה של שרית אחמד - צעירה דרוזית בת 18 מכסרא-סמיע, שנרצחה ביוני 2023, על פי החשד על רקע נטייתה המינית ולאחר שאוימה על ידי בני משפחתה.
אירועים נוספים שנרשמו בחודשים האחרונים, כוללים הצתת רכב שנשא דגלי גאווה בהוד השרון, גניבת דגלים והשחתת בית קפה בחולון בבעלות שתי נשים גאות, והדברים רק ממחישים כי הלהט"בופוביה קיימת ופועלת בכל רחבי הארץ.
ראש מחלקת נוער ומשפחה באגף המודיעין והחקירות, נצ"מ אבי אוחיון, מתייחס לתופעה ואומר כי "בחצי השנה האחרונה נחקרו 20 מקרים. התחילו להיכנס אלינו תיקים, בעיקר מהצפון, של גברים שקבעו מפגש דרך גריינדר וכשהגיעו, חיכתה להם חבורה שתקפה ושדדה אותם", אמר, "מדובר באירועים על רקע להט"בי, חלקם פשעי שנאה. האגודה למען הלהט"ב קיבלה פניות מאנשים בקהילה, ופנתה אלינו".
לדבריו, "כשעברנו על התיקים, גילינו שמקרים דומים הופיעו גם בירושלים, תל אביב, חדרה ומעלה אדומים. לא כל המתלוננים סיפרו על הרקע המיני, חלקם התביישו או לא יצאו מהארון.
"חיברנו בין המידע וטיפלנו בזה כתופעה ולא כתיקים בודדים. היו גם מקרים של חקיינות – קטינים שראו בטיק־טוק מקרה דומה ורצו 'לעשות את אותו דבר'".
הטרדות ומכות קשות
דו"חות האגודה למען הלהט"ב חושפים כי השנאה לובשת פנים רבות: מאלימות פיזית קשה, דרך הטרדות ברשתות החברתיות, אפליה במקומות עבודה ושירותים, ועד לדחייה וניכור בתוך המשפחה – תופעה כואבת במיוחד שהובילה לעלייה במספר הצעירים הנפלטים מבתיהם.
ארגוני הקהילה פועלים ללא לאות כדי לספק תמיכה, סיוע משפטי ונפשי, ולהפעיל מרכזי דיווח על אירועי שנאה. הם קוראים לרשויות החוק להחמיר את האכיפה נגד פושעי שנאה, ולממשלה לקדם חקיקה שתבטיח שוויון זכויות מלא ותילחם בהסתה. אך מעבר לפעולות אלו, הקריאה היא לשינוי חברתי עמוק – לחינוך לסובלנות מגיל צעיר, לגינוי ציבורי נחרץ של כל גילוי שנאה, וליצירת מרחב בטוח ומקבל עבור כל אדם, ללא קשר לנטייתו המינית או לזהותו המגדרית.
