במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד נפתחה תערוכה חדשה של האמן החיפאי בלו-סימיון פיינרו Face to Face – One Thing After Another.
דונלד טראמפ בתערוכת בלו סמיון פיינרו
(צילום: אביטל בר שי)
פיינרו, חתן פרס ישראל לאמנות בינתחומית 2025, חוזר אל מוזיאון ינקו דאדא, המקום בו הציג את התערוכה המוזיאלית הראשונה שלו לפני 40 שנה, ומביא כעת גוף עבודות חדש, טעון ובלתי מתפשר.
לפתיחת התערוכה המסקרנת הגיעו שגרירים וקונסולים, וראשי ערים, ביניהם ראש העיר חיפה יונה יהב ורעייתו רבקה, סגנית שגריר רומניה בישראל - אדריאנה אופריאה, קונסול רומניה - יון מיחאי, האוצרת הראשית לשעבר של מוזיאון ישראל - תמי מנור, האוצרת החיפאית - ד"ר אירית מילר, אוצרת המדיה - עדיה פורת ורבים אחרים.
פיינרו: "התערוכה מבקשת להציב אותנו הצופים בעמדה של מבט נוקב, לעיתים בלתי אפשרי, על עצמנו, על מציאות חיינו, ועל העולם שסביבנו. מבעד למסכות, למיצבים, לרישומים ולעבודות הווידאו. מהתערוכה עולה קריאה אמנותית להתמודדות עם טראומה, עם שבר ואי־ודאות, אך גם עם תשוקה, זיכרון, וחיפוש אחר תקווה".
בתערוכה של פיינרו המסכה היא מוטיב מרכזי ומתפקדת לא רק כאובייקט טקסי, אלא כצומת פרשנית – בין פחד לתשוקה, בין הסתרה לחשיפה.
"לעיתים המסכה היא הפנים האמיתיות", מצטט פיינרו את הפילוסוף סלובוי ז’יז’ק, ומזמין את הצופה לבחון את הפרקטיקה האמנותית כמעין מסע פנימי – דרך שכבות של זהות, זמן ורגש.
לצד המסכות – המזכירות באיקוניות שלהן את פניו המגוונות של הכאב האנושי – מוצגות גם עבודות וידאו וקולאז'ים הנעים בין מחוזות של זיכרון אישי לפוליטי.
קראו עוד:
הנשיא טראמפ – 'מלך הג'ונגל'
בתערוכה עבודת וידאו עם דימוי של נשיא ארה"ב טראמפ שנקרא " מלך הג'ונגל".
פיינרו מציין כי המשברים החברתיים והמלחמתיים הגלובליים והמקומיים בשנים האחרונות והשפעתם הנרחבת חשפו את שבריריות הקיום, בעיקר בסדר החברתי.
תקופה זו מאופיינת בפחד ובאי-ביטחון, אך גם טומנת בחובה אפשרות לתובנה ולהתבוננות מחודשת. בתוך מציאות רוויית מתח ואי-ודאות, מתבלטת דמותו של דונלד טראמפ כ'מלך הג'ונגל' – שליט כוחני, דמות המשלבת כריזמה עם כוח מאיים, המשמשת סמל לתקופה.
טראמפ אינו רק דמות פוליטית; הוא תופעה תרבותית. שליט הנע בין שני עולמות – הזירה הפוליטית והזירה התקשורתית – שבהן הצליח לבנות את דמותו הציבורית באמצעות המדיה, הטלוויזיה והרשתות החברתיות. כמו מלך הג'ונגל, הוא נע בין תוקפנות לשעשוע, בין הפחדה לקסם, כופה את נוכחותו על מסכים ועמודי חדשות, מאתגר את גבולות השיח הציבורי.
4 צפייה בגלריה
מה יחשוב טראמפ על התערוכה? פיינרו וד"ר מרים אדלסון בטקס פרס ישראל
(צילום: אביטל בר שי)
בעבור טראמפ, הפוליטיקה אינה רק זירה של רעיונות והתדיינות, אלא זירת קרב – מרחב שבו שורדים החזקים, המשתלטים, המאיימים.
דימוי 'מלך הג'ונגל' הופך לארכיטיפ, שבו השליט הוא לא רק מנהיג, אלא סמל – סמל לפחד ולכוח, לאומץ ולשיגעון. סמל הנע בין הכריזמה למגלומניה, בין הדמות המנהיגותית לבין הקריקטורה התקשורתית.
עבודת הווידאו מנסה ללכוד את מהותו המורכבת של טראמפ, תוך שהיא נשענת על הארכיטיפ הזה – דימוי שמצליח להיות מובן מידית, חוצה תרבויות ושפות, ועם זאת נושא עמו מתח, ספק ושאלה פתוחה: האם זהו מלך אמיתי או רק צל על מסך? האם זו דמות של גיבור או של נבל? ומה חושף דימוי זה על הקהל שצורך אותו?
במובנים רבים, טראמפ אינו רק דמות בפני עצמה, אלא מראה המשקפת את החברה הצופה בו – את פחדיה, את תשוקותיה, ואת נכונותה להתמסר לקסם הכוח.
עבודות וידאו נוספות בתערוכה: עבודת וידאו שיתופית שנעשתה עם מפונים מהדרום, וכן שעון שהולך אחורה בזמן ומנסה להחזיר אותנו לימין לפני ה-7 באוקטובר הנקודה הארכימדית.
ד"ש מדאדא
חתן פרס ישראל לאמנות 2025, בלו סימיון פיינרו, שנולד ברומניה והיגר לישראל, חוקר ביצירתו את המקום שבו הביוגרפי פוגש את ההיסטורי, ואת המקום שבו עיבוד קולקטיבי של טראומה פוגש את עולמו הפנימי של היחיד. בתערוכה נרקם גם דיאלוג עם יצירותיו של מרסל ינקו – ממייסדי תנועת הדאדא ומי שפיינרו רואה בו מקור השראה ופורץ דרך. השניים, יוצאי רומניה שהיגרו לישראל, חולקים לא רק מסלול חיים דומה, אלא גם מחויבות מתמשכת לעשייה אמנותית חתרנית, חוצה גבולות, המתנגדת לקונפורמיזם באשר הוא.
בעבור פיינרו, התערוכה אינה רק גוף עבודות עכשווי, אלא סגירת מעגל משמעותית – שיבה אל מקום שמלווה את דרכו האמנותית מראשיתה. ב־1985, היה האמן הראשון שהציג תערוכה מתחלפת במוזיאון ינקו דאדא, מיצב טוטאלי שכותרתו "תכלגן לאוהבי שמש". כעת, כשהזמן כמו מתקפל לאחור, הוא שב לאותו חלל – הפעם עם ניסיון חיים, פרס ישראל, ותובנה עמוקה יותר על הכוח והכאב שבאמנות.
כפי שמתאר זאת הפילוסוף זיגמונט באומן, שאותו מצטט הטקסט המלווה את התערוכה, אנו חיים בעידן של "מודרניות נזילה" – עולם שבו כל יציבות נדמית כמדומה, וכל עוגן נתון להמסה. בעידן כזה, לאמנות יש תפקיד קיומי: לשמש כמראה, כמסכה, וכמרחב בטוח להתבוננות פנימית וחיצונית כאחד.
שם התערוכה: Face to Face – One Thing After Another
אמן: בלו-סימיון פיינרו
אוצרות: אביטל בר-שי ורעיה זומר טל
מקום: מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
שעות פתיחה: בימים רביעי - שבת, בשעות 11:00-14:00
פורסם לראשונה: 08:58, 10.06.25
