תלמידת כיתה ח' בחטיבת ביניים מאזור חיפה, הגישה תביעה לנזקי גוף נגד בית הספר ומשרד החינוך, וזאת לאחר שנפלה לתהום במהלך טיול בית ספרי לנחל ערוגות במהלכו נפלה לתהום ונחבלה.
בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעת התובעת המיוצגת על-ידי עו"ד רן פינגרר וקבע כי בית הספר התרשל כלפיה שכן שביל ההליכה הצר והגובה הרב של הצוק, יצרו סיכון בלתי רגיל שחייב את המורים לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים במיקום הספציפי, מה שלא נעשה.
התובעת יצאה עם כיתתה לטיול למדבר יהודה ועין גדי. ביום השני לטיול, שעה שהתלמידים צעדו בשביל צר, החליקה התובעת ונפלה לתהום בעומק של כ- 4 מטרים, נחבלה קשות סבלה משברים באגן ושבר מרוסק בכתף ופונתה על-ידי מסוק של לבית החולים.
הצדדים היו חלוקים בשאלת נסיבות נפילת התובעת ובעיקר האם ירד גשם לפני היציאה לטיול בנחל ערוגות והאם המסלול היה רטוב. מחלוקת נוספת נסובה סביב השאלה האם מוטלת אחריות על המדינה, משרד החינוך ועל החברה להגנת הטבע כמי שהפעילה את חדר המצב שהעניק אישורים לטיול.
השופט אחסאן כנעאן, קבע כי התובעת הצליחה להוכיח את טענותיה העובדתיות במלואן וכי הוא מעדיף באופן ברור את גרסת התביעה על פני הכחשות ההגנה תוך שקבע עוד כי עדי התביעה מהימנים בעיניו בעוד המורים מטעם בית הספר, עשו עליו רושם בלתי אמין וניכר כי תיאמו ביניהם את ההכחשות ואת הגרסאות.
השופט כנעאן קבע כי "טענת התלמידים כי בלילה ירד גשם בערד, מגובה היטב בנתוני המדידה המטאורולוגי", וכך למעשה שלל את טענת הנתבעים כי המסלול היה יבש לחלוטין.
עוד קבע השופט כי לא הייתה התרשלות בעצם קיום הטיול באותו היום וכי הקצאת המורים באופן יחסי למספר התלמידים הייתה סבירה, ואולם, התרשלות בית הספר נוגעת למיקום המסוכן שבו נפלה התובעת ואשר דרש תשומת לב מיוחדת מאת המורים המלווים.
השביל הצר וגובה התהום הפעורה תחתיו בין אם הקרקע הייתה רטובה מגשם ובין אם לאו, מהווים סיכון בלתי רגיל שחייב את המורים לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים במיקום הספציפי. לפיכך נקבע כי היה על המורים להסביר ולהזהיר את התלמידים קודם שהגיעו לנקודת מעבר קשה זו ולהציב בה מורים שיסייעו במעבר.
בית המשפט קיבל את טענת ב"כ התובעת עו"ד פינגרר, לפיה יש ללמוד על סטנדרט ההתנהגות הראוי מהוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך לעניין "טיולים ופעילות חוץ בית ספרית במערכת החינוך – היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים". בחוזר מנכ"ל זה נקבע כי "לקראת התנועה בנקודות מעבר קשות יבוצע תדריך מקדים על ידי המדריך ויוצבו מבוגרים שיסייעו במעבר עצמו".
קראו עוד:
בית המשפט קבע כי אלו לא ננקטו כלל ומשמדובר בסכנה שהיא בגדר הצפיות, נקבע כי המורים הפרו את חובת הזהירות שהייתה מוטלת עליהם, וקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לתאונה ולנזק החמור שנגרם לתובעת שהותיר אותה עם נכות צמיתה בשיעור 24%.
בחישובו את גובה הנזק כולל כאב ונזק, שיעור נכות, הפסדי שכר לעבר ולעתידה של התובעת, הפסד תנאים סוציאליים, עזרה והוצאות, השופט קבע פיצוי כספי לנתבעת בסך 934,869 שקלים פלוס שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% ואגרה וחוות דעת בסך 500 שקלים.
