בחודש אוקטובר 2019 פנתה העירייה לשלושה חוקרים בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה והזמינה אצלם מחקר מקיף על אוכלוסיית חזירי הבר בעיר בעלות של כ-150 אלף שקל.
המחקר של פרופ' דן מלקינסון, ד"ר אחיעד דוידסון ואלה אבידור, הוא חסר תקדים בהיקפו בישראל ובעולם, ונאסף בו במשך שנה מידע רב על חזירי הבר, המבוסס על דיווחי תושבים, עשרות מצלמות שהונחו בנקודות שונות בעיר, ניתוח צילומים, בחינת מסלולי הליכה של חזירים ועוד.
המחקר העלה ממצאים מעניינים וחדשים וכן הצעות כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה. באופן תמוה, הדוח לא פורסם לציבור, ולטענת מחבריו לא נעשה בו שימוש.
יו"ר ועדת הביקורת בעירייה, יוסי שלום, ניסה מספר פעמים במסגרת תפקידו להשיג מהעירייה את הדוח, אך לא נענה. "אני מופתע שהמחקר טרם פורסם", אומר השבוע פרופ' דן מלקינסון ל"ידיעות חיפה". "לצערי נושא חזירי הבר בעיר הפך לסוגיה פוליטית. נראה כי בעירייה לא אהבו משהו בדוח שלנו". הדוח שהגיע ל"ידיעות חיפה" מתאר תמונת מצב נכונה לשנת 2020.
מצלמות, משדרים ותמונות
מטרת המחקר הייתה לאפיין את תנועת חזירי הבר בעיר, לבחון את הגורמים שמשפיעים על תנועתם, ועל שחרור המזון. בתוך כך ניסו החוקרים להעריך כמה חזירים יש בעיר נכון לשנת 2020. 9 חזירים נלכדו לטובת המחקר, הוצמד להם משדר, הם קיבלו שמות כמו: ספיר, רמזי, יהושע, ולאונרדה, ושוחררו חזרה לטבע.
המשדרים העבירו את מיקום החזירים כל 15 דקות והמידע נאגר במתקן שהורד כל 2-3 שבועות באמצעות אנטנה שהותקנה על רחפן. בסך הכל, במהלך תקופת ניטור תנועת החזירים נאספו למעלה מ-37 אלף מיקומי GPS.
כדי לאמוד את מספר החזירים בעיר הותקנו מצלמות באזורים שונים בעיר בשלוש תקופות: חורף, סוף אביב תחילת הקיץ, וסוף הקיץ ותחילת הסתיו. בחורף הוצבו 26 מצלמות בהן צולמו 2,833 חזירי בר. בקיץ 8 מצלמות תיעדו 1,179 חזירים. ו- 8 מצלמות שהוצבו בסתיו צילמו במשך 3 שבועות 1,899 תמונות של חזירים. במחקר התבססו על 3,000 דיווחים למוקד 106 העירוני על חזירי בר. החוקרים ציינו כי דיווחי 106 של תושבי כרמליה הושמטו מהמחקר בשל "דיווחי מחאה" של תושבים.
איפה מסתובבים החזירים
לב המחקר עסק בשאלת מיקום החזירים. חזירים זכרים הם בעלי טווחי תנועה גדולים מהנקבות. החוקרים מציינים כי הזכרים יצאו מטוות הקליטה של הרחפן במהלך המחקר ובוצע מעקב רק אחר הנקבות.
את מרבית שעות היום מעבירים החזירים בערוצים ומחוץ לאזורים בנויים. מרבית פעילותם לחיפוש אחר מזון מתבצעת בלילה, אז הם יוצאים מהוואדיות ומגיעים לשכונות המגורים. טווח התנועה הממוצע של חזיר במהלך היום עומד על כ-958 מטר. בלילה הולכים החזירים כארבעה קילומטרים. טווחים אלו קצרים בהשוואה לחזירים בשטחים פתוחים. הסיבה היא זמינות גבוהה של מזון, שמייתרת את הצורך בהליכה ארוכה. במועד המלטת הגורים, בשבוע השני והשלישי של חודש מרץ, טווחי התנועה של החזירים היו נמוכים במיוחד.
מסעות החזירה נרקיס
במהלך המחקר נלכדו בגנים הבהאיים 3 נקבות. לבוגרת שבהן, נרקיס, הוצמד משדר והיא שוחררה בסטלה מאריס, 2.5 ק"מ ממקום לכידתה. זו הפעם הראשונה במתבצע שחרור במרחק רב כל כך ממקום הלכידה במרחב עירוני. מהנתונים שנאספו למדו החוקרים כי נרקיס שהתה 40 שעות במקום שחרורה, אז נעה בקו ישר לוואדי לוטם, ו-24 שעות לאחר מכן חצתה את שדרות הנשיא וחזרה לאזור הגנים הבהאיים. בהמשך נרקיס הסתובבה בין תיכון עתיד לתיירות, ואזור המפגש בין רחוב האסיף לשדרות קיש. בהמשך הגיעה עד חלקו העליון של נחל הגיבורים.
השכונות הכי אדומות
אחת השאלות המסקרנות ביותר עבור תושבי חיפה, שעליה ניסו להשיב החוקרים, היא באיזו שכונה נמצאים הכי הרבה חזירי בר. החוקרים התבססו על מידע שנאסף ותמונות שצולמו, ולהלן המסקנות:
אומדן מספר החזירים הגדול ביותר הוא בשכונות המערביות של הכרמל בעיקר בחלקו העליון של נחל לוטם שמתחיל בגן האם וכולל את הכרמל המערבי וכרמל צרפתי נספרו בכל עונות השנה 97 חזירים. בסך הכל בשכונות הגובלות עם נחל לוטם נספרו 180 חזירים. בשכונת ורדיה – 70 חזירים. נחל עמיק (אזור כבביר) – 62 חזירים. אזור סטלה מאריס - 57 חזירים. בכרמליה נספרו 30 חזירים. אזור בית הספר הפתוח - 15 חזירים. אזור בית החולים פלימן – 33 חזירים. דניה, אזור רחוב איטליה – 42 חזירים. רמת גולדה – 17 חזירים. המספר הקטן ביותר נספר בשכונת רמת ספיר: 5-2 חזירים. נכון למועד המחקר, מספר החזירים הנאמד בחיפה הוא 400-566.
לאן הולכים החזירים?
החוקרים שמו לב כי החזירים מגיעים מספר פעמים למקומות "חמים" שסווגו למספר קטגוריות. כך נמצא כי ב-30% מהמקרים החזירים חיפשו מרבץ מנוחה. ב-30% מהמקרים החזירים הגיעו לחפש באשפה, קומפוסט או אשפה שזרוקה בחצרות. ב-10 אחוז מהמקרים הגעת החזירים הייתה לנקודה בה האכילו חתולים. ורק בכ-5% מהמקרים הגעת החזירים הייתה לטובת מקור מים.
מסקנות מפתיעות
לחזירים בחיפה יש פחות קילומטרז' בהשוואה לחזירים בעולם, בשל זמינות המזון הגבוהה. את נקודות האכלה של חתולים מגדירים החוקרים כהשפעה שולית בהשוואה לפסולת אשפה. נתון מפתיע זה, מציינים החוקרים, תואם מחקרים בעולם שמצאו כי גינות ירק ואשפה הם גורמי המשיכה המשמעותיים. באשר להאכלת חזירים על ידי בני אדם, החוקרים קובעים כי אין די מידע על מנת לכמת את השפעתה על החזירים בחיפה.
האם מספר החזירים עולה?
שאלה שמעניינת את הציבור, היא האם יש עלייה במספר החזירים בחיפה? החוקרים מציינים כי עבודתם לא התייחסה לעניין זה, אבל הם מציעים כמה אפשרויות. האחת, יש אפשרות שקיימת עלייה במספרם וכעת הם מגיעים לשכונות. השנייה, אין עלייה במספר אבל יש עלייה בדיווחי תושבים שמקפידים לדווח. שלישית, אין עלייה במספר החזירים, אלא שאותם חזירים איבדו פחד ובמקום להסתובב בוואדיות, הם מסתובבים כיום בשכונות.
מה הפתרונות האפשריים
אז מה עושים עם המידע הזה? החוקרים מציינים כי ניתן להגביל את פריון הנקבות באמצעות זריקה בלבד. לצורך כך יש לתפוס את הנקבות, לחסנן בחיסון ראשון ובהמשך חיסונים נוספים. היעילות גבוהה אך העלות הכלכלית גבוהה בין היתר בשל המורכבות בלכידת הנקבות מספר רב של פעמים.
באשר לציד, מציינים החוקרים כי לא הוכחה יעילות לשימוש בו לטווח קצר או ארוך. בשבדיה למשל הוכח כי יש להרוג 50% מאוכלוסיית החזירים כדי לשמור על עלייה יציבה במספר החזירים. עוד מתברר כי ב-2017 נבחן מודל תיאורטי לפיו נראה כי הרג של 20-60% מאוכלוסיית חזירים מדי שנה, לאורך 4 שנים, יגרום לקריסת האוכלוסייה. להערכת החוקרים, מודל זה עשוי להיות אפקטיבי אבל יעלה הרבה כסף. באשר לציד של פרטים מסויימים, הרי שכלי זה לטענת החוקרים הוא זמני. גם באשר להרחקת חזירים, מציינים כי מדובר בפתרון יקר מאד שמחייב לכידה מסיבית של חזירים.
באשר לפתרון של השארת מזון ומים לחזירים בוואדיות: החוקרים מציינים כי מדובר בפתרון שבטווח הקצר יסייע להרחיק חזירים מהשכונות, אבל בטווח הארוך יביא לגידול במספרם. את נושא חיזוק הפחים, נטען, יש לבדוק מחקרית בעוד כשנתיים. עוד קובעים החוקרים כי נושא הגידור כרוך בעלות גבוהה, ויש להתרכז בגידור בנקודות כניסה של חזירים לשכונות.
