57,684 תלמידים פתחו הבוקר (שישי) את שנת הלימודים תשפ"ד במוסדות החינוך בחיפה בהם: 11,188 בגני הילדים, 27,198 בבתי הספר היסודיים ו - 19,298 תלמידים בבתי הספר העל יסודיים.
כל אלה ילמדו ב־ 616 מוסדות חינוך, הכוללים השנה 9 גני ילדים חדשים, בהם: שני גנים חדשים בשכונת נאות פרס, שני גנים דו- לשוניים בקרית אליעזר, גן ברמות ספיר, גן ברמות רמז, גן ברמת שאול וגן נוסף בקריית חיים מערבית.
ראש מינהל החינוך, אילנה טרוק: "התקופה בה אנו חיים מחדדת את חשיבותה של מערכת החינוך ביצירת חוסן חברתי ולכן אנו מחויבים לטפח את תחושת המוגנות של התלמידים, לפעול לצמצום פערים ולחזק את המיומנויות ויכולת ההסתגלות של התלמידים לעתיד משתנה שאינו תמיד ניתן לחיזוי".
תוכניות הלימוד
תכניות מוגנות וחיזוק תחושת השייכות של התלמידים המופעלות בכל שכבות הגיל בהתאמה, מקדמות מוגנות פיזית, רווחה רגשית, שייכות חברתית, חיבור לסביבה, וכן שייכות למדינה.
תכנית "מקפצה לחיים", שנבנתה עם האקדמיה, המאתרת ילדים עם קשיים התפתחותיים ונותנת להם מענה טיפולי פרא רפואי במסגרת הגן.
בבתי הספר היסודיים יפעל מודל ייחודי עד לשעות אחר הצהריים המאוחרות, בפעילות פנאי תרבותית וחברתית, עם חוגים, סיוע בהכנת שיעורי בית, ארוחות חמות ועוד.
בבתי הספר העל יסודיים נבנתה התכנית "קירות בית הספר אינם גבולותיו" בשיתוף עם משרד החינוך, מוסדות אקדמיים, מרכזי התרבות וההייטק בעיר. במסגרת התכנית יוצאים בכל שבוע מעל ל-1,000 תלמידים מ-13 חטיבות ביניים שונות ליום למידה בהתאם לבחירתם, בו הם לומדים ומתנסים במרחבי למידה שונים ומגוונים כגון: מדע וטכנולוגיה, בינה מלכותית, מחזאות, ביולוגיה, תזונה וכושר, שיווק דיגיטלי, פיתוח משחקי רובוטים ועוד.
בחברה הערבית פותחה תוכנית טיפולית אישית - "המערך המסייע"- המיועדת לילדים בכיתות א' עד ג' המקבלים מענה בתחומים המוטורי, שפתי ורגשי, במטרה לשנות את אחוזי התלמידים המופנים לחינוך כיום כתוצאה מהתוכנית הטיפולית, אחוז התלמידים המופנים לחינוך מיוחד זהה לזה שבחברה היהודית.
בחינוך המיוחד, ניתנות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים מגוון אפשרויות שילוב במערכת החינוך העירונית, ב-200 כיתות משלבות בבתי הספר, או באחד מעשרה בתי ספר לחינוך מיוחד בעיר, וב-72 גני הילדים לחינוך מיוחד, שכל אחד מהם מהווה מרכז התמחות לתחום בו הוא פועל.
ערוכים ומוכנים
הבוקר (שישי) פתח מנהל המחוז ד"ר סער הראל את שנת הלימודים לאחר שגם השנה נאלץ להתמודד עם נושאים כמו שכר המורים, שחיקת הצוותים החינוכיים, מחסור בתקציבים, מחסור בעובדים וחוסר יכולת להשאיר רק כוח אדם טוב במערכת. למרות כל זאת, ד"ר הראל מציין כי המחוז מוכן לפתיחת השנה ויעמוד בכל האתגרים.
"מבחינת מורים אנו סוגרים פערים אחרונים, ונאלצנו להתמודד עם אתגר גדול מאד של שיבוץ כלל המורים במערכת. עשינו עבודה מאומצת בקיץ וברוב המקומות אנו בכיסוי מלא. נכון שהיינו רוצים יותר מורים אבל כמעט ואין מחסור במחוז".
מהם הקשיים המרכזיים איתם התמודדת?
"יש אתגרי כוח אדם בחינוך המיוחד וזאת לאור החלטת בג"צ שחייבה את משרד החינוך לא לקצר את יום הלימודים, ולהשאיר אותו במתכונת הקודמת. אזכיר כי בשל מחסור בכוח אדם, במשרד החינוך ביקשו לקצר את יום הלימודים ב-45 דקות, אך בגצ לא אישר זאת".
אז מה תעשו?
"בטווח הקצר חוזרים לחפש אנשים מתאימים ומבקשים מצוותים להאריך משרות. יש סוגיה של אנשי צוות שיצטרכו לעבוד עד רבע לחמש וזה אתגר עבור אימהות עם ילדים. מעבר לכך זה יוצר שחיקה של עובדים. בטווח הארוך זה מחזיר אותנו לחשוב אסטרטגית על מעמד המורה וניהול מערכת שנשחקת".
לא צפיתם את המשך שחיקת מורים?
"צפינו אבל זה לא אומר שאפשר לפתור את זה. אין פתרונות קסם. הסוגיה היא כסף אבל לא רק. הייתי רוצה לראות מערכת שיודעת לגבות עובדים ולא רק לגייס עובדים".
"סגירת פערים"
נראה כאילו התקציבים הולכים וקטנים מידי שנה.
"אזכיר שיש גידול באוכלוסייה ויש מאפיינים ייחודיים לישראל שמצריכים חשיבה ייחודית. כך למשל נושא הגידול בחינוך המיוחד בדגש על היבט נפשי והתנהגותי".
מומחים מתריעים על איכות החינוך בישראל.
"החברה הישראלית מאד הטרוגנית ומתמודדת עם פערים בתוכה. יש מקומות מצויינים ויש מקומות חלשים בהם אנו נדרשים לעשות עבודה עמוקה לסגירת פערים, בהפניית משאבים, למיצוי יכולות לסגירת יכולות בשפה".
אנו לא מדורגים בנושא החינוך במקומות גבוהים בעולם
"בהשוואה לעולם, אנו מתמודדים יפה עם נושא הנשירה מלימודים ותלמידים חלשים, יש בישראל עושר בחירה של מגמות, פריסה ייעוצית רגשית, תוכניות ליבה".
תוכניות ליבה אמרת? לכולם?
"בחינוך הממלכתי במחוז כולם לומדים ליבה, ואנו רואה ערך ומשמעות לשיח סביב הנושא מול המרחב החרדי. המדינה ניהלה סטטוס קוו ואפשרה מרחב שנותן לחלק מילדיה לעשות התאמה לתרבותם ולא חייבו אותם בליבה. אני לא מערער על הסטטוס קוו".
קראו עוד:
התלמידים יקבלו יותר חינוך השנה?
"לצערי גם השנה לא ייסגרו השעות שהפסידו התלמידים בתקופת הקורונה. יש הרבה עבודה בעקבות אותה תקופה. אנו רואים עלייה בתחום הרגשי כתוצאה מהקורונה. יש עלייה בנושא החרמות בעיקר בכיתות שהיו הרבה זמן בבית. נתייחס לנושא בתוכנית הלימודים ונפעל לסגירת פערים".
התלמידים הפכו לאלימים יותר?
"אנו רואים התנהגות סיכונית גדולה יותר בגילאים מסויימים ואנו בונים מענים ייחודיים לעניין זה. החברה מהדהדת בבית הספר ואנו מפתחים תוכניות בתחום כישורי חיים. יש אתגר בטיפול באלימות בחברה הערבית והקפדה שבתי הספר יהיו מקומות מוגנים בהם ניתן לנהל שיח מכיל. זה אתגר גדול מאד".
