ב-17 במאי 2021 נמצא סרן ת' לא רוח חיים בתא כלא שמור של הצבא. המקרה הוביל לתחילתה של פרשייה עליה הטיל הצבא עירפול כבד שמונע את פרסום פרטי נסיבות המקרה. מהמעט שהותר לפרסם עולה כי ת', קצין ביחידת מודיעין מיוחדת, ביצע פעולות אותן הגדיר צה"ל "כפגיעה בביטחון ישראל".
בשנה האחרונה יצאו הוריו של ת' למסע לגילוי האמת, ולמרות כל מאמציהם, וביום הזיכרון הראשון של בני המשפחה הם יעמדו מעל קברו ושאלות רבות טרם נענו.
צה"ל חוקר את מותו של הבן. היכן עומדת החקירה?
האב: "ממה שאני מבין החקירה הסתיימה וכנראה בלי שום תוצאה. הם כנראה לא גילו שום דבר והמעט שגילו לא מגלים לנו. הצבא הכניס את המשטרה לחקירה כדי שתייעץ מה עוד אפשר לעשות בחקירה, אבל הם תקועים ויישארו ככה. שנה לאחר תחילת החקירה ואנחנו יודעים רק את מה שידענו אז".
אפשר היה לחקור אחרת?
האם: "מי שהובילה את החקירה זו יחידה מטעם הצבא שעשתה מה שיכלה בעוד שאנחנו רצינו שימנו שופט חוקר. קשה לדעת מה היו תוצאות החקירה אם היו מוציאים אותה מהצבא. נתנו לגוף שנחקר לחקור את עצמו. זה הכל בכאילו. נתנו את החקירה ליחידה שמראש הסיכוי שלה להגיע לחקר האמת היה נמוך. דרשנו את הקלטות מצלמות האבטחה מתא המעצר, אבל היחידה 'המתוחכמת' לא אספה את החומר מכלל המצלמות ובחרו מה שנראה משעותיו האחרונות. זו חוסר מקצועיות".
אתם יודעים היום ממה מת?
"נראה לנו שאף אחד לא יודע. עשו בדיקה רק יומיים אחרי המוות כי לא עבדו בחג. מבחינתו אי אפשר לפסול שמת כתוצאה מפגיעה. התיאוריה הזו לא נשללה והשאלות שנותרו פתוחות לא נותנו לנו מנוח וצריכות להטריד גם אנשים אחרים מלבד המשפחה".
יש תחושת כעס?
"בוודאי. יש כעס גדול מאד על הצבא מהמוות שלא היה צריך להתרחש ועד החקירה שנראה כי נכשלה".
"עודף מוטיבציה"
אתם יודעים במה הואשם בנכם?
"כשת' נעצר לא היו מוכנים להראות לנו כלום. אחרי מותו היו מוכנים להראות לנו את כתב האישום, התנהלות החקירה שלו ומה ענה שם. אסור לנו לדבר מה בדיוק אבל בקיצור, הסיבה להכל וגם סיבת המוות של הבן שלנו היא עודף מוטיבציה. לא מאמינים שנדע בדיוק מה עשה בגלל סיבות ביטחוניות".
הצבא טוען לפגיעה בבטחון המדינה?
"הוא שירת ביחידה בה השמיים הם הגבול והנחו את החיילים לחשוב מחוץ לקופסא ולעשות עבודה יצירתית בלי הגבלות. ת' עשה מעבר למה שהוטל עליו מבחינתם. הוא חשב שהוא מועיל ולא חשב כי הוא פוגע בביטחון המדינה. אומרים שהוא עשה את הדברים במודע אבל לא בכוונה לפגוע בבטחון המדינה. עוד הובהר כי לא היה כאן מניע של כסף או מניע אידיאולוגי. פשוט חוסר שיקול דעת".
הוסבר לכם הנזק שנגרם?
"אנחנו מבינים מה עשה ומה הנזק ומה הפוטנציאל לנזק".
אז אולי היה מקום לכתב האישום?
"זהו כתב אישום מאד חריג נגד בחור שרצה לעשות טוב למדינה אבל טעה בשיקול הדעת. הגישו כתב אישום על עודף מוטיבציה. אם היחידה הייתה מתנהלת אחרת, מסודרת יותר, ויודעת לפקד טוב יות זר על פקודיה, לא היינו פה. איפה הנהלים והבקרה? אם ת' טעה, איפה המפקדים שלו? אין בדק בית, אף אחד לא משלם מחיר ובחינת הצבא ת' הוא היחיד שהזיק. אם יש פה כזה נזק איך רק הוא הואשם? יש פה פערים לא מוסברים".
איך הקשר שלכם עם הצבא?
"הקשר הראשון בתחילת הפרשה היה עם קצין ביטחון מידע שמסר לנו שת' נעצר והוא נמצא כעת תחת שמירה. את זה הם לא עשו, לא שמרו על הבן שלנו שבסוף מת. כיום יש לנו קשר עם הפרקליטה הצבאית הראשית. הנציג הצה"לי המתווך זה מפקד 8200 שמינה את עצמו לנציג צה"ל שלא בתחום המשפטי. מפקד 8200 פועל בשני כובעים ואם יש לנו טענות שדברים שלא מתקדמים אז הוא מעביר הלאה".
איך התחושות שנה למותו של בנכם?
"תחושת הכעס לא השתנתה אך הכאב הלך והתעצם. כל מי שאיבד בן יודע שזה בלתי נסבל".
בצה"ל סירבו להכיר בו כחלל?
"ת' היה בקבע ולמרות שבמעצר היה במדים לא ראו בו חייל. הגשנו טפסים כדי שיכירו בו אבל הבנו שאין טעם. נמאס לנו לרדוף אחרי הצבא. הרמטכ"ל ממתין עם ההחלטה לסיום תיק החקירה".
"אנחנו מיואשים"
שוחחתם עם הרמטכ"ל?
"לצערנו הרמטכ"ל סירב להיפגש איתנו. כתבנו לו מכתבים שחלקם נענו ואחרים לא. אנו רוצים את האמת ורצינו שהרמטכ"ל יהיה חלק מזה. הרמטכ"ל התבטא פעם אחת בעניין ולא עשה כלום מאז. איפה האחריות הפיקודית שלו? הוא הגיע לבקר משפחות באסון המסוק בחיפה אבל לא מצא זמן להגיע אלינו כדי להגיד 'אני מצטער'. לא הייתה התייחסות אנושית מצידו. מה הפלא שביחידה של ת' אף אחד לא לוקח אחריות? זו רוח המפקד".
מה בעצם אתם רוצים היום מהצבא או המדינה?
"לא יכול להיות שת' מת ואף אחד לא אשם. בטח לא אנחנו וזה לא היינו בשליטתנו. לא יכול להיות שאין הסבר למה שקרה. אף אחד לא היה מסכים ששנה אחרי המוות האדם הכי יקר לך מת אותה לא יודע ממה. זה לא יכול להיות. אני רוצה לראות אדם שיסכים לזה".
איך ההתמודדות ביום יום?
"אנו מנסים לחזור בכוח לשגרת ימינו כדי להסיח את הדעת. אין לנו ברירה בגלל הילדים והנכדים. אנו מיואשים. כמובן שיש נחמה בילדים אבל זה הולך עם צער שהבן לא זכה לראות את האחיינים. הוא חסר בחגים ואלו ימים לא פשוטים. ביום בו מת ת' נולד לנו נכד. יום קשה ומטלטל. ועכשיו זהו גם יום הזיכרון וגם יום השנה".
יש קשר עם חברים ומכרים?
"בהתחלה היו יותר ביקורים ועכשיו פחות וזה מובן. יש קשר עם מנהל חברת הייטק שעבד בה לפני הגיוס. בניגוד לחברים, בניגוד לכל ערך צה"לי, היחידה שלו התנתקה ממנו לגמרי עד שמת".
יש לכם פינת זכרון?
"אנחנו הולכים לעיתים תכופות לבית הקברות. אין לנו פינה בבית אבל יש את החדר שלו שנשאר כשהיה ואת התעודות שלו שתלויות בסלון. אלו תעודות שאף אחד לא ידע שהן קיימות עד מותו. תעודות הצטיינות שקיבל מהיחידה לצד פרס ישראל שקיבל בבית הנשיא עם אנשים נוספים ביחידתו על תרומתם למדינה".
מה למדתם על ת' אחרי מותו?
"למדנו שהיה גאון מחשבים ועשה עבודה של חמישה אנשים. הבנו שכל התקריות נבעו ממוטיבציה גבוהה. למדנו שמדובר בילד שרצה לעשות טוב למדינה ולא מגיע לו מה שקרה ובטח לא המוות שלו. חברים וחברות מכיתה א' מעידים על ילד שרק עוזר ומייעץ, לא הדמות שמציג הצבא".
ביקשתם שלא יחשפו את שמו. למה?
"הסבתא בת 96 של ת' חושבת שהוא בכלא וידיעה על מותו תגמור אותה. השם שלו יופיע בהנצחה בבית הספר בו למד ובאוניברסיטה אבל לא בהקשר של הפרשה".
איפה תהיו ביום הזיכרון?
"נהיה מעל קברו של הבן בבית הקברות האזרחי. רצינו שיכירו בו כחלל צה"ל אבל לא כדי להיות משפחה שכולה שזוכה להטבות וגמולים, אלא כמעשה של הכרה ולקיחת אחריות מצד צה"ל. נהיה בטכס בבית ספר ואחר כך בבית הקברות, מנותקים מטכסי יום הזיכרון של כלל חללי צה"ל. זה קשה".
תגובת דובר צה״ל: "אנו משתתפים בצערה וכאבה של המשפחה. נסיבות מותו של הקצין עודן נחקרות. לאחרונה אף מונה צוות מייעץ של משטרת ישראל לשם מתן חוות דעת נוספת בניסיון לשפוך אור נוסף על נסיבות המקרה. הרמטכ"ל נוהג לנחם משפחות של חללים אשר נפלו במסגרת פעילות מבצעית או באימונים. צה"ל מחויב באופן עמוק ובלתי מתפשר לשמור על חייהם ובריאותם של המצויים בשורותיו. צה"ל פעל ועודנו פועל בהתאם לעקרונות אלו גם במקרה הנ״ל".
פורסם לראשונה: 07:35, 04.05.22
