השבוע נחשפו יכולות חדשות ישנות של ארגון חיזבאללה, וזאת בעקבות פרסום סרטון בן 10 דקות בו נראים צילומים מעל אזורים שונים במפרץ חיפה, ביניהם נמל חיפה, רפא"ל ועוד.
אחרי הסערה שעוררה הסרטון, סא"ל. במיל ירון חנן, מומחה לניהול סיכונים וחוסן במצבי חירום, מציע לא להיבהל ובמקום זאת ללמוד את הלקחים ולהיערך לבאות.
חנן: "גם אם אכן כטב"ם קטן בגודל של טיסן חדר לישראל וצילם באזור חיפה, אירוע שלדברי הרמטכ"ל לא היה צריך לקרות, הרי שמבחינה מודיעינית אין פה חידוש או הישג "אסטרטגי" מבחינת חיזבאללה.
"האמת היא שבישראל יודעים כבר זמן רב שבידי אויבנו קיימים לא מעט צילומים כאלה, שקל יחסית להפיקם באמצעות מרגלים שמקבלים תשלום מאיראן או מחיזבאללה ומעבירים לידי האויב צילומים וסרטי וידאו שהם צילמו מרחפנים מעל אתרים שונים בישראל, לרבות חיפה והקריות".
לדבריו של חנן, חלק מהצילומים הללו קיימים גם במקורות גלויים יחסית באינטרנט וברשתות החברתיות. "אבל גם בלי החומר החזותי הזה יש לזכור שברשות האיראנים קיים לווין ריגול שסורק בקביעות את שטח המדינה שלנו. וכך, כפי שלנו ישנן יכולות מודיעין חזותי טובות, אם לא הרבה מעבר לכך ובזמן אמת, על מה שקורה במדינות האויב הקרובות והרחוקות, כך הנחת היסוד שלנו היא שגם למודיעין שלהם ישנם כבר שנים צילומים של אתרים שונים בישראל שמעניינים את האויב".
על פי חנן, מבחינת חיזבאללה מטרות הסרטון הזה די ברורות, לחזק את רוחם של השיעים בלבנון שכבר איבדו בלחימה מולנו מאות לוחמים, לייצר הרתעה בקרב צמרת המדינה וצה"ל מפני תקיפה כואבת והרסנית שלנו בלבנון וכמובן לפתח בהלה בקרב הציבור הישראלי כדי שילחץ על הממשלה להימנע מתקיפה כזו כנגדם. "גם בכותרות בערבית שהוצמדו לחלק מהאתרים, שלא אתייחס למידת דיוקם, לא הבחנתי באיזשהו הישג מודיעיני יוצא דופן מבחינת המודיעין האיראני".
"ואחרי כל זאת", מדגיש חנן, "אסור לנו לזלזל כלל ביכולות האויב ובאפשרות של החיזבאללה ואיראן לפגוע בשטח המדינה ואף לגרום, במלחמה בעצימות גבוהה, לנזקים ולנפגעים במספרים גבוהים מכפי שהכרנו עד היום.
הלקחים
חנן: "וכאן טמונים הלקחים, שאחרי מתקפת החמאס ב- 7 באוקטובר וכל מה שהתרחש מאז, מקבלים משנה תוקף עבור מקבלי ההחלטות בצבא, בממשלה ובשלטון המקומי בישראל ובמיוחד אצלנו במטרופולין חיפה:
"הנקודה הראשונה שצריכה לעניין אותנו יותר מכל היא מזעור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ברגע שמלחמה כזו תתלקח. חיפה מרוחקת פחות מ- 40 ק"מ מגבול לבנון ובידי חיזבאללה כמות עצומה של רקטות, בחלקן מדויקות, וגם כטב"מים וטילי שיוט איראניים ורוסיים שהם יכולים לנסות לשגר מאתרים שונים בלבנון ואף מסוריה ועיראק לעבר יעדים רבים במדינת ישראל בכלל ולעבר מטרופולין חיפה בפרט. מבחינתם זו תהיה התשובה האולטימטיבית לכל מתקפה נרחבת והרסנית של צה"ל על לבנון ובמיוחד על ריכוזי השיעים באזור ביירות, דרום לבנון ובקעת הלבנון וכן על תשתיות חיוניות של המדינה הלבנונית".
"מזעור הפגיעה באוכלוסייה מחייב את ראשי הערים ביחד עם פיקוד העורף ובמימון משותף לוודא שכל אזרח יכול למצוא בקרבת מגוריו מרחב מוגן ראוי במקרה של אזעקה, אם זה בממ"דים בבתים ובמתקנים ציבוריים, מקלטים בקרבת מקום, ממ"דים ניידים שיפוזרו בשכונות ורחובות שלא ממוגנים מספיק ואף במנהרות כגון זו של הכרמלית. עדיין יש מה לעשות בנידון וקיימים פערים שחובה לסגור אותם כאן ועכשיו ואם לא ניתן יש להכין תוכניות פינוי אזרחים בחלק מהשכונות המועדות יותר לפורענות".
חנן מדגיש כי חשוב לתרגל עתה את הציבור להיכנס למרחבים מוגנים, במיוחד במוסדות חינוך והשכלה, בבתי אבות ועוד.
"הדגש השני נוגע להקטנה משמעותית של כמות החומרים המסוכנים במפרץ חיפה ובמיוחד חומרים רעילים, נפיצים ודליקים לפי הסדר הזה. על כך התרענו רבות ועדיין לא הסתיימה המשימה החיונית הזו".
"אבל לא פחות חשובה זו מערכת ההגנה האווירית ואנטי רקטית שפיתחה התעשייה הביטחונית הישראלית, שאמורה לנטרל לפחות 90% מהאמצעים שישוגרו לעבר אזורנו הן לצורך הגנה על אזרחים והן כהגנה על מתקנים ותשתיות חיוניות אזרחיות וביטחוניות ותשתיות אשר פגיעה בהן תייצר סיכון מתגלגל נוסף. יירוט הכטב"ם בקרבת חיפה ב- 11 ביוני, שהגיע שניות ספורות לאחר הישמע האזעקה, בהחלט מחייב הפקת לקחים בנושא הגילוי המאוחר של כלי הטיס הזה וההשלכות לגבי זמן האתראה האמיתי שיש לנו בחיפה בפועל מרגע הישמע האזעקה ועד הכניסה למרחבים המוגנים!".
"כאן עולה סוגיה חיונית נוספת: מידת החוסן העירוני שלנו. המיגון, האתראה וההגנה מפני אמצעים תלולי מסלול שישוגרו במלחמה כזו לעברנו - משפר מאד את יכולת העמידות שלנו כציבור, אבל יש להם גם השפעה חיובית על החוסן הפסיכולוגי של האזרחים, שהוא כשלעצמו מהווה מרכיב חשוב בהצלחה או כישלון מלחמה כזו גם לטווח הארוך".
חנן מדגיש: "כשהציבור מקבל מידע אמין והסברים טובים בזמן אמת, הן על הסיכונים והפגיעות אצלנו, אך לא פחות חשוב מכך - על הפגיעות שגרמנו לצד השני, על הלכי הרוח בקרב האויב בעקבות פעילות צה"ל, על מטרות קצרות וארוכות טווח של הממשלה והצבא בלחימה הזו וכיצד אנו מתקרבים אליהן, יש בכך נדבך משמעותי בחיזוק אמון הציבור במדינה ומנהיגיה, בצה"ל ובמטרות המלחמה וכך גם בחיזוק האמונה שמצפה לנו אופק חיובי לטווח ארוך, למרות הסבל העכשווי שצפוי לקרות בעורף שלנו. לצערי, כפי שכולנו רואים בחודשי הלחימה האחרונים, בעניין הזה עדיין קיים פער גדול ויש עוד הרבה מקום לשיפור".
חנן מסכם ומציין: "נקווה ונתפלל שתרחיש המלחמה הנרחבת והעצימה בצפון לא יתממש בסוף, אך בפועל זהו תרחיש סיכון שמאד קרוב להתממשות ולכן איש ממקבלי ההחלטות בעיר, בממשלה ובצבא לא יכול עדיין לומר 'עשינו כל מה שנדרש ואנו ערוכים ומוכנים לספיגת הפגיעה הצפויה באזור שלנו'".
