היום, יום שני, 6 באוקטובר 2025, היה אמור אופיר צרפתי ז"ל לחגוג את יום הולדתו ה־29. אבל אופיר, סטודנט להנדסת חשמל, גולש, חובב ים ואדם מלא חיים, לא יכבה נרות השנה. הוא נחטף ממסיבת ה"נובה" בשבעה באוקטובר 2023 ונרצח בשבי חמאס – לאחר שהציל את בת זוגו וחבריו מהגיהנום שפרץ שם.
קראו עוד:
ביום ההוא, לאחר שחילץ אחרים ונשאר מאחור, עלה לרכבו של בן שמעוני ז"ל, בו נסעו גם גאיה כליפה ז"ל ורומי גונן. כעבור כמה דקות בן וגאיה נרצחו במקום. אופיר, שנפצע, נחטף יחד עם רומי לעזה. גופתו נמצאה 55 ימים לאחר מכן, סמוך לבית החולים שיפא, במבצע צבאי של צה"ל.
רק רומי שרדה – אחרי 471 ימים של שבי בדירות ומנהרות חמאס.
אהוב, חסר – ונצחי
אופיר היה בן לאם מורה ולאב עצמאי, אח לאחות, תלמיד מצטיין, ספורטאי, והאדם שתמיד סחף אחריו חיוך וחום. "הוא היה מסוג האנשים שגורמים לכולם להרגיש חלק מהחיים שלהם", מספרים חבריו.
כדי להתמודד עם האובדן, בחרו בני משפחתו וחבריו להנציח אותו בדרך שתישאר איתם לכל החיים – על העור.
לילו צרפתי, דודו של אופיר וסמנכ"ל התפעול של מרכזי הטניס והחינוך בישראל, מספר כי אופיר עבד לצדו כמדריך טניס ורבים בחיפה הכירו אותו מלימודי הטניס.
"הוא אהב את הילדים, אהב ללמד, אהב את החיים. אחרי הרצח, החלטתי לקעקע את עיניו על היד שלי, במקום השעון. כי הזמן כאילו עצר ברגע ההוא – ועיניו של אופיר יישארו איתי לנצח", אמר הדוד לילו.
אופק כהן, בן דודו של אופיר, היה בין הקרובים אליו ביותר. כיוון שהוא כהן, לא יכול היה להיכנס לבית העלמין ביום ההלוויה. במקום זאת, כתב והקליט הספד שנוגן כאשר המשפחה עלתה לקברו.
"בהספד כתבתי: 'אומרים שאי אפשר להיות בשני מקומות באותו הזמן, אבל אתה, אח שלי, הצלחת להתפרש על חצי מהגלובוס'. אז קעקעתי את הצללית שלו הולכת על כדור הארץ ומשאירה עקבות. ככה הוא ממשיך ללכת איתי – גם אם בדרך אחרת".
יובל אילוז, חברו מילדות, מספר שהים היה המקום שבו אופיר היה מאושר באמת. "החלטתי לקעקע את הגלשן שלו, עם הכיתוב OFIR, בדיוק כמו השרשרת שהייתה לו. הוא אהב את הים, את הרוח, את הגלים – ועכשיו הוא חלק ממני, לנצח".
רז אזולאי, שלמד יחד עם אופיר הנדסת חשמל באוניברסיטת אריאל, סיים השנה את התואר שאופיר לא הספיק להשלים. "הכרנו במקרה, היינו צמד בקורס מעבדה ומאז לא נפרדנו. אופיר היה הבורג המרכזי בחבורה שלנו, 'אדונדה'. הוא היה אומר: 'בכל דבר שאעשה, אהיה הכי טוב'. אז קעקעתי את המשפט הזה – ואת התמונה שלנו יחד, עם הגלשנים, כמו שהוא אהב".
דניאל שוורץ וחמישה חברים נוספים – אופק סבג, ניב אבידן, יואב שטרן ואלעד לוין – בחרו בקעקוע משותף לזכרו.
"כשהוא טייל במקסיקו קראו לו שם 'אומפי' – וזה הפך לכינוי שלו. כולנו החלטנו לקעקע את הסמל של אום, לזכר ‘אומפי’ שלנו. זה הסמל של החיבור, השקט והנשמה – בדיוק כמו אופיר".
"הוא איתנו בכל נשימה"
בין אם על היד, על הכתף או על הלב – החברים והמשפחה של אופיר צרפתי ז"ל נושאים איתם את זכרו.
הם מספרים כי הקעקועים אינם רק סימן של כאב, אלא דרך להמשיך לספר את הסיפור שלו – על אהבה, נתינה, אומץ וחיים שנגדעו מוקדם מדי.
"הוא היה רק בן 27 כשלקחו אותו מאיתנו", אומר אופק כהן, "אבל הוא חי בתוכנו. בכל גל, בכל חיוך, בכל פעימה של לב".
פורסם לראשונה: 23:38, 06.10.25
