נווה שאנן הוותיקה מנסה לחזור לשגרה אחרי שבשבוע שעבר טיל איראני הרעיד את השכונה הגדולה ביותר בעיר. חזרנו השבוע לשכונה שעשרות מבתיה נפגעו מפגיעת הטיל, וביקשנו לבדוק מה מצבם של התושבים.
ממול הבניינים שספגו את הפגיעה הישירה וצפויים ככל הנראה להיהרס, ניצבים בניינים שהפגיעה בהם ניכרת: ישנים, רעועים, ללא חלונות או תריסים, ובכניסה אליהם יש שומרת.
בחיפוש בין הקומות אחר דיירים שנותרו בבניינים, אנו מוצאים את רחל ובני אנגל הנמצאים בדירה ומנסים להחזיר אותה למצבה הקודם.
"אנחנו מוותיקי שכונת נווה שאנן", מספר בחיוך בני, ניצול שואה בן 84, "באתי לפה ישר אחרי המעברה. כולם מכירים אותי בשכונה. עבדתי שנים במפעלים הפטרוכימיים ואחר כך 30 שנה ברפא"ל. עכשיו אנחנו פה".
"הדירה מתפרקת"
סיור בדירה מגלה הרס עצום. קירות הסלון חוררו ונסדקו, חלונות הזכוכית נשברו, התריסים התרסקו, ונראה כי כל חלק מהדירה הצנועה 'זכה לטיפול' מהטיל האיראני או מההדף שבא אחריו. ובתוך כל ההרס, יושבים רחל ובני. "הבניין בן 46 שנים אבל עשוי בטון כי זו בנייה ישנה", מספרת רחל, "בכל חדר יש התפרקות. במטבח השיש והקרמיקה נפרדו מהקירות. כיסינו את החלונות בסדינים כי אין תריסים. הכל פרוץ".
בני: "הטיל פגע בדוד שמש והקולט אז אין מים חמים. יש פריצה בצינור הביוב כי משהו זז מההדף. הזמנתי אינסטלטור, יגיע לראות, לא לתקן, רק לראות, כי יש צורך בסולם 11 מטר. הדירה מתפרקת".
קראו עוד:
רשימת התקלות מפגיעת הטיל לא מסתיימת. "גם אין לנו בלוני גז לבשל", אומרת רחל, "לקחו לנו אותם כי פוחדים שהם יתפוצצו. פשוט לקחו ונותרנו בלי יכולת לבשל".
מצבה של הדירה לא משאיר ספק כי אם הזוג אנגל היו בדירה בזמן פגיעת הטיל, לא בטוח שהיו שורדים. "היינו גמורים. הזכוכיות שעפו פה היו הורגות אותנו", אומרת רחל, "למזלנו לא היינו פה אלא בטבריה".
בני: "אני מקבל רנטה קטנה מהגרמנים מאחר ואני ניצול שואה. פעם בשנתיים אנחנו נוסעים לנופש בטבריה עם כספי הרנטה. החלטנו לנסוע למרות המלחמה וכך ניצלנו כי אנחנו אף פעם לא יורדים למקלט שנמצא רחוק ויש מדרגות. אפשר לומר שהגרמנים הצילו אותנו כי בלעדיהם לא היינו נוסעים לטבריה (צוחק)".
על הפגיעה בבית למדו הזוג אנגל משידורי הטלוויזיה. "אנחנו בטבריה, פתאום הנכד שלנו אומר שראה בחדשות את הבית שלנו", מספר בני, "אמרתי לבן שלי לקפוץ לראות מה עם הבית. הוא הגיע וסיפר שהבית פרוץ. מסתבר שחשבו שאנחנו בבית ורצו לחלץ אותנו, אז שברו את הדלת. וזהו ומאותו רגע התחלנו לרוץ כדי לתקן את הדירה".
מס רכוש
בני ורחל חזרו הביתה, גילו את גודל ההרס והחלו הניסיונות לקבל עזרה. "קודם כל לא הייתה דלת. פרצו אותה ואי אפשר היה להחזיר. התחלתי לחפש איש של דלתות. הבן שלי בסוף דאג לנו לדלת. יצרנו קשר עם 106 של העירייה אבל לא היה להם תשובות מה עושים עם הביוב, עם החשמל. לא היה חשמל וגם עכשיו אין במקלט. לקחו את בלוני הגז אז אנו רק מחממים במיקרו".
בחזרה לניסיונות לשקם את הדירה. "עד שחזרנו מטבריה עבר פה נציג מס רכוש שמילא דוח ונעלם. יצרתי קשר ואמרתי שאני ניצול שואה ואין לנו חלונות או תריסים. אמרו תביא 'הצעות מחיר'. התחלתי להתרוצץ וקיבלנו הצעה של 46 אלף שקל. חזרתי למס רכוש אז אמרו לי שההצעה יקרה, ושהם בכלל לא מתעסקים עם תריסים אלא רק עם רכוש. נראה שיד ימין לא יודעת מיד שמאל. הם אמרו שיגיעו שוב לביקורת. אנחנו מחכים".
הזוג אנגל לבדם בבניין. "מולנו יש דיירת שקיבלה אירוע ומאושפזת בבית החולים. בזמן שהיא מאושפזת פרצו לה לדירה ולקחו תכשיטים וכך גם בדירות אחרות. הבטחון לא מספיק. מקווים שהרשויות יסייעו לנו להחזיר את החיים למסלולם".
אנשים טובים
את הסיור בנווה שאנן אנו עושים עם חבר מועצת העיר צביקה ברבי, תושב השכונה שמכיר רבים מתושביה. "השכונה חטפה מכה קשה אבל אני מקווה שבעירייה יפנו משאבים וינצלו את המצב לשיקום ולבנייה וכמה שיותר מהר. זה הזמן לערבות הדדית והגשת עזרה", אומר ברבי שדאג בעקבות הביקור אצל הזוג אנגל למבצע גיוס תרומות וציוד עבור תושבי השכונה שנפגעו בעקבות נפילת הטיל.
"האנשים האלו כמו בני ורחל, הם מוותיקי השכונה ויש לעזור להם וכל אחר שזקוק לעזרה", אומר ברבי, "נעמוד יחד מול כל האתגרים. חיפה תשוקם ותפרח. אבל עכשיו הזמן לעזור".
