סימיון קנר, תושב חיפה, היהודי המבוגר ביותר בעולם, הלך בסוף השבוע לעולמו. הוא נפטר בגיל 110 ויובא היום (שלישי) לקבורה.
ב-32 השנים האחרונות התגורר קנר ברחוב רד"ק בבית דיור מוגן בעיר התחתית. הוא נולד באוקראינה ב-18 בספטמבר 1912. לקנר שני ילדים, 4 נכדים ושני נינים.
סיפור חייו עד הגעתו לחיפה כולל שתי מלחמות עולם, תקופות רעב, הגליות, נפילה בשבי, טיפוס בסולם הדרגות בממשל הסובייטי, משבוי החשוד בבגידה ועד לבכיר בתעשייה הצבאית הרוסית. זהו סיפורו של היהודי המבוגר בעולם.
מלחמת עולם ראשונה
ספק אם יש היום בעולם אדם שזוכר את אירועי מלחמת העולם הראשונה. כשהסתיימה המלחמה היה סימון בן 7. הוא נולד בעירייה קטנה בשם סמוטריץ' במחוז קמיניץ פודולץ שבאוקראינה. הוריו, מנדל וחייקה, היו בעלי חנות מלאכה קטנה ולהם שני בנים ושתי בנות הגדולים ממנו. הילד סימיון נשלח ללמוד ב"חדר" ואחרי שהמשפחה עבר להתגורר בעיר אודסה, אביו נבחר על ידי הקהילה לשמש כרב הקהילה. האב סירב מחשש לגורל ילדיו בשל זיהויו כרב יהודי אך כיהן באופן לא רשמי בתפקיד. סימיון לא אהב את הקשיחות והמשמעת ב"חדר" וביקש ללמוד בבית ספר ממלכתי מקומי.
מלחמת העולם השניה
כשפרצה מלחמת העולם השניה היה סימיון בן 27. אחותו הגדולה ומשפחתה נרצחו על ידי הנאצים שנכנסו לאוקראינה, ונקברו בקבר אחים. שנים אחר כך הוא לדלות פרטים עליה אך ללא הצלחה.
סימיון ואחיו גויסו לצבא האדום ביום הראשון למלחמה ושירתו בו עד לסיומה. הוא נפצע פעמיים ואפילו נחשב למת. הבת רעיה קורליאנדצ'יק, היום רופאת ילדים בטיפת חלב בחיפה: "אבא נפצע קשה והסניטרים שראו אותו חשבו שהוא מת. המשפחה התבשרה כי הוא נהרג בקרב, אבל בבית החולים הוא הצליח להתאושש ושלח מכתב למשפחתו שהוא חי. משם חזר לחזית ונפצע שוב. 40 שנה לאחר מכן היה חשש כי חלה בסרטן אלים, אך התברר כי נותרו לו חתיכות מתכת ברגל מרסיס גרמני שגרמו לזיהום.
5 שנים בחזית
הפציעות לא מנעו ממנו לשרת חמש שנים בחזית מלחמת העולם השנייה. באחד הקרבות, בהם כבר היה קצין, נפל בשבי עם חייליו. "הנאצים היו אמורים להוציא להורג את כולם בבוקר, אבל החיילים שלו הצילו אותו והורידו לו את הדרגות. בבוקר הגיעו יחידות הצבא האדום ושחררו אותם. עבור המשטר הסובייטי כל מי שנפל בשבי הוא בוגד ולכן הוא נשלח והוגלה לסיביר שם עבר חקירות בחשד לבגידה. אחרי המלחמה חזר סימיון לאודסה שם החל לעבוד ככלכלן, הכיר את נחומה, התחתן ונולדו להם 2 ילדים: רעיה (ראיסה) וארני (ארקדי).
בתו רעיה סיפר ל"מיינט חיפה": "אבא התקדם מאד בתעשייה הצבאית והיה מקורב למשרד הביטחון הרוסי. הוא עבד במפעל והיה בין חמשת הבכירים מתוך עשרת אלפים עובדים. ב-1970 אחי הגדול רצה לעלות לארץ אבל לא נתנו לו בגלל התפקיד הבכיר של אבא. עלינו בסופו של דבר רק בפברואר 1990".
מתרגם חשבונות טלפון
בגיל 78 הגיע עם משפחתו ישירות לחיפה. למרבה האירוניה, הוא לא יכול היה להתקבל לאולפן, מפאת גילו. כדי לתרגל עברית, הוא ישב בבית עם מילון ותרגם מסמכים מרוסית לעברית, אבל גם חשבונות מים וחשמל שהחלו להגיע בדואר.
רעיה: "עלינו ישר לחיפה, ומאז אנחנו 31 שנים בעיר. תחילה גרנו ברחוב אושה, בין פבזנר יוסף ליד התיאטרון, ואחר כך ברוממה החדשה. אבא היה מהראשונים שנכנס לדיור המוגן בהוסטל שחגג לאחרונה 25 שנה להקמתו. אמא הייתה איתו כל השנים ונפטרה לפני 6 שנים בגיל 90".
הבת רעיה מספרת על אדם קפדן מאוד שהקדיש את חייו למשפחה ולעבודה והתנזר ממנעמי החיים. "העבודה היתה עיקר חייו, לכן לא היה לו זמן לתחומי עניין נוספים ותחביבים. אבא אהב לקרוא ספרים מדיניים פוליטיים. כשבאנו לארץ הוא התעניין בפוליטיקה הישראלית והצביע לליברמן. בסך הכל הוא אהב מאוד את ישראל ומאד רצה להעלות ארצה. למרות שבא מבית דתי אבא הגדיר עצמו חילוני, אבל זכר את התפילות בעל פה ולא עירבב בשר וחלב. תמיד אמר שברוסיה אתה לא יודע מה יש לך בנקניק. כששאלתי אותו איך הוא ככה חילוני כשסבא מאד דתי. הוא אמר שאדם צריך קודם כל לשרוד".
סוד אריכות הימים
איך מגיעים לגיל הזה? רעיה: "אבא תמיד היה בן אדם מאד צנוע בצרכים שלו. בין אם ברעב באוקראינה, במלחמה, וגם כשעבד והיה במשרה בכירה. אף פעם לא ראיתי אותו מתפרע באוכל. השאיפות שלו היו לעשות עבודה כמו שצריך, ולהיות אבא מצוין. הוא כל כולו היה למען המשפחה מלבד השעות שהיה בעבודה. אני חושבת שהצניעות הזו שמרה עליו. הוא לא רצה להשיג עוד ועוד, לא היו לו עיניים גדולות. דווקא החיים הקשים החזיקו אותו שנים רבות, וגם הלב הטוב שלו ששמר אותו".
אבא דיבר על המוות?
רעיה: "לא ממש. יותר עניין אותו מה יהיה עם אימא. הוא חשש שהיא תישאר בלעדיו. הוא השאיר לי רשימה מה צריך לעשות. אבל המוות שלו לא הדאיג אותו. אני חושבת שיש משהו מיסטי שהשאיר אותו בחיים בגיל כה מופלג. כרופאה אני יודעת שיש כאן משהו נעלם. אולי האופי הטוב שלו הוא הסוד לאריכות ימים".
הלוויתו של סמיון ז"ל תתקיים היום (שלישי) בשעה 16:00 בבית העלמין נחלת בנימין – תל רגב בהיכל חרוב
פורסם לראשונה: 08:56, 17.05.22
