ביום שבת (6.12.2025) עשרות אוהדי הפועל תל אביב הגיעו לאצטדיון בלומפילד למשחק נגד הפועל פ"ת עם חולצות אדומות שעליהן נכתב "Ultras Hapoel Against The Scum" לצד סמלי המשטרה, מכבי תל אביב ותנועת "כך" שסומנו בקו מחוק.
המשטרה מנעה את כניסתם ואף הוציאה אוהדים שכבר ישבו ביציע. בשבת האחרונה, 13.12.25, הופצו דיווחים כי האבטחה בכניסה למגרש דרשה מאוהדים לחשוף את החולצה התחתונה שלהם בכניסה למגרשים, כדי להוכיח שאינם לובשים את אותה חולצת מחאה, ובמטרה לאפשר להם להיכנס.
בעיני עורך הדין ד"ר לירן אוחיון, השאלה מה מותר להגיד על המשטרה אינה תרגיל אקדמי ולא חלה אך לגבי אוהדי הפועל ת"א. השאלה רלוונטית לגבי כל קהל אוהדים מגובש, וזו בעיקר שאלה על איך הדמוקרטיה נראית בשערי האצטדיון, מול שוטר שצריך לקבל החלטה תוך זמן קצר. לישטתו של ד"ר אוחיון, יש לאמץ מה שהוא מכנה "המבחן התלת-ממדי": מסגרת שמגינה על הביקורת המוסדית, מבלי לשבור את שיקול הדעת של השוטר בשטח.
לאיזו קטגוריה נכנסת חולצת מחאה שלובשים אוהדים בגנות המשטרה?
"ביקורת מוסדית היא חלק מליבת חופש הביטוי. היא יכולה להיות חריפה, מעצבנת, אפילו מעליבה ועדיין להיות מוגנת. הבעיה מתחילה כשהמוסד שמבוקר הופך בעצמו לגורם שמחליט אם הביקורת מסוכנת. כאן נוצר ניגוד עניינים מובנה, ההחלטה אינה רק על סדר ציבורי, אלא גם על כבוד וסמכות. קשה לצפות מהמשטרה להעריך באובייקטיביות את רמת הסיכון של חולצה שמגדירה אותה "חלאות". זו בדיוק הסיבה שצריך מסגרת ברורה לניתוח הבעיה ולפתרונה.
הייתה בעיה חוקית בהתנהלות המשטרה?
"המשטרה נימקה את מניעת הכניסה והוצאת האוהדים בהפרת הסדר הציבורי בגלל אותן החולצות שהיו שנויות במחלוקת, רף שלא התקיים. על פי הדין והנחיית המשטרה עצמה, הגבלת חופש הביטוי מותרת רק בהסתברות קרובה לוודאות לפגיעה ממשית בביטחון. חולצה מעליבה לא עומדת ברף הזה".
איך ניתן למנוע חיכוך בין המשטרה לאוהדים?
"כשמדובר בביקורת על המשטרה, המשטרה איננה רק אוכפת ניטרלית, היא הצד הנפגע. דווקא מפני שההכרעה מתבצעת בשטח, וכדי שלא נהפוך כל שוטר לסדנה חוקתית מהלכת, אני מציע מבחן קצר, שמיועד בדיוק לשטח. החלטה למנוע ביטוי ביקורתי כלפי מוסד שלטוני במרחב ציבורי תיחשב לגיטימית רק אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
1. רף נורמטיבי גבוה. כלומר, הגבלת הביטוי תותר רק אם קיימת אינדיקציה ממשית וספציפית לסיכון קרוב ומזוהה לאלימות פיזית, ולא רק עלבון או הסתה;
2. איזון מבני, ההחלטה אינה חד-צדדית של מושא הביקורת; יש אישור נוסף ותיעוד מינימלי של גורם מבצעי-פיקודי בדרגה בכירה שאינו נמצא בשטח;
3. חלופה פחות פוגענית. במילים אחרות, נשקלו ונפסלו אמצעים מתונים יותר. שלושת הממדים האלה מכסים את כל היבטי הבעיה, הממד המשפטי (האם יש סיכון אמיתי), הממד המוסדי (מי מחליט), והממד המעשי (האם יש דרך פחות פוגענית)".
המשטרה יכולה ליישם מבחן כזה בזמן אמת?
"לצורך אבטחתו של כל אירוע ספורטיבי גדול מתקיימת הערכת מצב. ככל שהמידע הציבורי הזמין לא מקים תשתית מודיעינית ספציפית להתפרעות ובשטח לא נבחנו חלופות אחרות פחות דרמטיות מהוצאת אוהדים או מניעת כניסתם, ההחלטה לא עמדה במבחן הנדרש. זה תמרור האזהרה הראשון לכל גוף שדואג לאבטחה. בנוסף, אסור שהמשטרה תכריע מה מותר לומר עליה. מוסד שאינו מסוגל להכיל ביקורת עלול להשתמש בסדר הציבורי ככיסוי להשתקה.
משטרת ישראל ומנהלת הליגות צריכות לגבש נוהל ברור למחאה לא אלימה באצטדיונים: מדרג תגובות, חובת הנמקה קצרה, ואישור נוסף במקרים שבהם הביקורת מופנית נגד המשטרה עצמה. כך נשמור על הסדר וגם על חופש הביטוי, במיוחד כשהוא מרגיז".
פורסם לראשונה: 11:52, 15.12.25
