ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה מפרסמת (14.3) דוח סיכום פעילות לשנת 2024, ואת לוח הזמנים המעודכן למימוש התכנית האסטרטגית במרכזה סגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.
דוח סיכום הפעילות מפרט בשקיפות מלאה ויוצאת דופן את התקדמות מרכיבי התכנית, בה שותפים מרבית משרדי הממשלה, ומפרט את המהלכים הצפויים לשנת 2025 ואילך בפרויקט מהגדולים והמורכבים שנעשו בישראל.
עיקרי הפעילות ליישום החלטת הממשלה 1213 בשנת 2024:
- התקדמות במו"מ עם תש"ן דשנים ותשא
- הגעה להסכם חלקי לפינוי חוות המכלים מקרית חיים, פינוי 9 מיכלי נפט שיחל ב-2025 ויסתיים ב-2028.
- חשמול והכפלת מסילות הרכבת בחיפה – צפוי להתחיל ולהסתיים עד 2026.
- הקמת בית חולים בקרית אתא – על פי הדוח, קופת חולים כללית נבחרה להקים את בית החולים וכבר הגישה תכנית פיתוח והפעלת בית החולים. ב-2025 יחל תכנון מפורט של בית החולים.
- הקמת ניהול פארק מטרופוליני – הפרויקט מתקדם.
- הקמת מתחם הייטק נחל סעדיה – נשכר פרויקטור לפיתוח המתחם.
- תכנון מפרץ חיפה – נבחרה חלופה לתכנו מפורט של תמ"א 75 שער המפרץ, וכעת מתבצע תכנון מפורט לארבע המתחמים.
- מוסף תזקיקים חדש – הסתיים תכנון ראשוני של המסוף.
- הקמת שוברי גלים מול חופי קרית חיים – חנ"י קדמת הפרויקט.
התכנית מתקדמת
לצד הפעילות בשנת 2024, התכנית מפרטת את שצפוי ב-2025 ואילך. המרכיב המרכזי, וזה שממנו ייגזרו פעולות רבות אחרות, הוא סגירת בזן. כך לדוגמא, ללא סגירת בזן לא ניתן יהיה לסגור את חוות תשן.
יובל אדמון, ראש מנהלת התכנית לפיתוח מפרץ חיפה, מסביר מתי נראה את סגירת המפעלים. "היעד לסגירת בזן נותר 2029 אך לוחות הזמנים מצביעים על זליגה למחצית הראשונה של 2030".
ממה נובע העיכוב?
"לא נאשים את המלחמה, אבל בממשלה קשה לקדם דברים, וישנם מכרזים וסטטוטוריקה. הצבנו יעדים שאפתניים ואנו מנסים לזרז מגה פרויקט שמצריך קבלת החלטות רבות ומשמעותיות".
יש גרירת רגליים?
"לא חושב. יש גופים שקשה להם לעמוד בזמנים. אצל רשות מקרקעי ישראל הסטטוטוריקה הולכת לאט.
למי הכי קשה?
"למשרד האנרגיה שלא להוט לסגור את בזן אך משתף פעולה עם החלטת הממשלה. גם משרד האוצר לא ממהר לסיים את המו"מ עם בזן".
מה עם בזן?
"הם בקמפיין ומנסים לייצר נרטיב כאילו המלחמה הוכיחה שמשק האנרגיה לא יסתדר בלעדיהם. אני כופר בכך. אין באמת עצמאות אנרגטית עם בזן, והכל מבוסס על נפט שאנו מקבלים. הפתרון הוא ייבוא תזקיקים מכמה מקורות בעולם ופיזור שלהם ברחבי הארץ כך שלא יהיה צוואר בקבוק".
היו קולות נגד פינוי בזן?
"הציבור בעד, הממשלה בעד, אבל יש כאלו שמביעים ספק שזה יקרה, כמו ראש העיר נשר שאמר כי הוא מחויב לתכנית אבל הביע ספק לגבי לוחות הזמנים".
מבין את הספקנים?
"ברור. היו סקפטים גם כשיצא דוח מקנזי, גם שהוקמה ועדת המנכ"לים, גם שהתקבלה החלטת הממשלה. כמו שראינו במקומות אחרים בעולם, יהיו כאלו שיאמינו רק שייראו שטרקטורים מפרקים את בזן ומפילים את הלבנייה".
מה בינתיים?
"אנו נציג בשקיפות את התכנית לציבור, נמשיך לקדם אותה, נפעל להקדמת פינוי בזן ל-2029, ונצפה לתמיכת הציבור".
נראה ירידה בזיהום עד 2029?
"בלי סגירת בזן לא נראה שינוי לצערי".
התייחסות יו"ר איגוד ערים הגנת הסביבה, סגן ראש העיר חיפה אביהו האן:
"העיכוב ביישום ההחלטה להוצאתן ממפרץ חיפה של התעשיות המזהמות ובראשן בז"ן, מסכן את הביטחון האנרגטי של המדינה ועולה בחיי אדם.
"בתי הזיקוק מהווים נקודת כשל ביטחונית כשדי במתקפת טילים אחת כדי לשתק את כל תשתית הנפט של ישראל. מעבר מזיקוק נפט לייבוא תזקיקים, יאפשר את ביזור אחסון התזקיקים והרחבת מקורות האספקה ולא יצריך שימוש בשעת חירום בשיטות מסוכנות של העברת נפט מאניה לאניה בלב ים, כאשר טעות אחת עלולה להסתיים בזיהום גדול.
"כל יום שעובר וזה לא קורה, מעמיד את תושבי מפרץ חיפה בסכנה ביטחונית, לצד הזיהום והתחלואה שאת השלכותיה אנו פוגשים במחלקות האונקולוגיות ובבתי הקברות.
"על משרד ראש הממשלה והמנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, לא להסתפק בדו"חות, אלא לפעול בנחישות, עם סכין בין השיניים, כדי לקדם מיידית את המענים שיאפשרו את פינוי המפעלים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו. בראש ובראשונה לפעול להקמתם של מתקנים לאחסון גפ"מ ותזקיקים ולהקמתו של נמל תזקיקים.
"איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה יפעל לעריכת דיון חירום בשיתוף כל רשויות אזור המפרץ, בכדי לקדם פעילות משותפת בדרישה ליישום מיידי של ההחלטה לפינוי התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה".
