ד"ר אורנת טורין נכנסה לראשונה למועצת העיר חיפה בשבוע שעבר כחברת מועצה מטעם סיעת חד"ש. אורנת (57), נשואה פלוס אחד, מתגוררת ברחוב מונטיפיורי, ומרצה לתקשורת במכללת גורדון. היא נכנסה לנעליו של רג'א זעאתרה שהחליט לעזוב את ענייני הפוליטיקה בחיפה ולעבור למצרים.
בניגוד לזאעתרה, שלא חשש מפרובוקציות ועשה בהן שימוש לעיתים תכופות, התבטא בחריפות נגד הכיבוש וחיילי צה"ל, אורנת לא באה לעורר מהומות ויחד עם חברתה לסיעה שהירה שלבי, תנסה לקדם בנועם את רעיון החיים המשותפים בחיפה.
מה קרה לזעאתרה?
"רג'א עובד כרגע בין חיפה וקהיר אחרי שקיבל הצעה להיות עורך ספרותי ותרבותי ולעבוד עם גופי תרבות במצרים, שכידוע היא מרכז פורה של התרבות והמדיה והערבית. רג'א היה עורך 'אלאיתיחאד', היומון הערבי של מפלגת חד"ש ומק"י.
"זהו אולי העיתון המפלגתי האחרון, עיתון שהחל בשנת 1944 על פי הסיפורים באספה של המפלגה בחיפה. באותה ישיבה אנשים הורידו מעצמם תכשיטים כדי לממן את הוצאת הגיליון הראשון. מאז העיתונים השתנו והמדינה השתנתה".
"אבנרי הדיח אותי"
ד"ר טורין כאמור מרצה במכללת גורדון בחוג להוראת תקשורת, ובעבר לימדה תקשורת גם בתל אביב. היא חוקרת מגדר ומדיה, ומלמדת שיטות מחקר.
"אני מלמדת גם איך ללמד ילדים קטנים תקשורת. איך להסביר להם מה זה תוכן ממומן, איך מסבירים להם שהאנשים שהם רואים לא באמת באו לעזור אלא רוצים לקדם משהו. זו למעשה הרס התמימות שלהם באופן מסוים".
מה לך ולפוליטיקה?
"אני פעילה מגיל 15. גדלתי ברחוב בר גיורא ואחר כך למדתי באהוד ועירוני ה' המנוכר. עירוני ה' היה ענק אך בעוד שבליאו באק הייתה קהילה אינטלקטואלית, לא היה דבר כזה בעירוני ה'. זה היה כמו בסרט 'החומה' של פינק פלויד. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה העולם האמיתי. היה חייב לבוא שינוי".
איך הגעת לשמאל?
"ההורים שלי היו מנויים על עיתון 'העולם הזה'. הייתי רעבה לחומר קריאה, ובשנות ה־ 70-80 נסחפתי אחר התמהיל של נשים חשופות ומאמרי פוליטיקה שהיו בעולם הזה. העיתון של אורי אבנרי הדיח אותי לשמאל.
בילדים הקמנו בחיפה את קבוצת נלח"ם – נוער למען חיים משותפים. חילקנו כרוזים וכאלה. היינו עשרה חבר'ה שמאז כולנו נשארנו אקטיביסטים, חלקנו באנונימוס ותנועות רדיקליות יותר מחד"ש. אני נשארתי עם אותו סט של עמדות מכיתה ג' ותרגמתי את זה לפעילות ועשייה חינוכית. בהמשך באוניברסיטה הייתי חברה בקבוצת 'קמפוס' ובהמשך ישיר הגעתי לחד"ש. גם כמרצה כיום חשוב לי שהסטודנטים שלי ייחשפו לעמדות פוליטיות".
יהודייה בחד"ש זה לא מובן מאליו.
"זה לא צריך להיות מוזר, כמו שדב חנין כיהן בחד"ש, אבל אני מבינה את ההתעניינות. במק"י היו יותר יהודים מערבים ועכשיו התמהיל השתנה. צריכים לשאול למה אין יותר נוכחות של יהודים בגופים והרשימות המשותפות. יש כאן יציאה מאזור הנוחות, ובניגוד למרצ, במרכז חד"ש עומדת פעילות יהודית ערבית".
דב חנין היה אומר
עד כמה מורכב לקיים גוף יהודי ־ ערבי?
"איך אמר פעם דב חנין – 'אנו יורקים דם'. עבורי הניסיון לקיים גוף משותף הוא מבורך ונושא תקווה לעתיד טוב יותר".
במבט לאחור, מצבנו טוב מבעבר?
"אני משתתפת מדי מוצאי שבת בצעדות המחאה ורואה את הרבים כל כך שמוכנים לעשות למען הדמוקרטיה והשוויון. זה מעודד מצד אחד, ומצד שני מצב השסע בעם עגום כתמיד ואולי מתמיד. רואים הקצנה של הימין וכל מי שלא תומך בביבי הוא שמאלן בוגד. תראו למי קוראים בוגדים. יאיר לפיד הוא איש שמאל בוגד, אלופים ואחרים. במשך 20 שנה היו קוראים לי ולחברותיי בנשים בשחור 'זונות של ערבים', 'בוגדות', ומה לא. עכשיו בימין קוראים ככה גם לאלופים וטייסים. לפחות אנחנו לא לבד בקבוצה".
איך התמודדת עם קריאות שכאלה?
"חיפשתי ומצאתי תמיכה בקרב חברות תומכות. בניגוד לימין, אין 'אמסלם' בשמאל, אין 'מירי רגב' בשמאל". רג'א נהג לצאת להפגנות של חד"ש בעיר התחתית בהם שב ותקף את ישראל באשר למדיניותה בשטחים. הפגנות אלה עוררו לא מעט התנגדות ומתחו את הדו קיום לקצה גבול היכולת עד לשיא השלילי שנרשם במהומות 2021, אז התנגשו יהודים וערבים ברחובות העיר התחתית".
מה מצב הדו קיום בחיפה להבנתך?
"ב-2021 היו מהומות בחיפה, כשלהבנתי המתסיסים לא היו ערבים מחיפה. לא חקרתי מי נעצר בדיוק. אך בניגוד לערים מעורבות אחרות, חיפה היא שונה מלוד, יפו או עכו".
במה היא שונה?
"אברום בורג אמר פעם שירושלים כולה עבר, תל אביב בהווה, וחיפה היא העתיד כי היא חפה מעבר היסטורי תנכ"י שירושלים נושאת איתה, והיא מנומנמת מדי כדי להתחרות בתל אביב. יש פה יחסי יהודים ערבים טובים. תראו מה קורה בבתי החולים, שם רוב הצוותים ערבים. ההבדלים נמחקים בין יהודי וערבי. לא במקרה סמוטריץ' מנסה להכניס טריז ולמנוע מיולדות ערביות ללדת ליד יולדות יהודיות. בחצי שנה שנותרה במועצת העיר אנסה לעשות את הכי טוב שלי למען קירוב לבבות".
איך התרשמת מהמועצה?
"נתקלתי בכאוס מוחלט וקושי להגיע להחלטות. לצערי יש העתקה של הנעשה מהכנסת למועצה. נראה כי רבים מחברי המועצה נערכים לבחירות וכבר אי אפשר יהיה לקדם פרויקטים גדולים כי זה סוף הקדנציה".
"עשתה גם דברים טובים"
בתחילת הקדנציה של קליש, חד"ש היו שותפים בכירים בקואליציה, וקליש אף ניסתה למנות את זעאתרה לסגן. הניסיון עורר התנגדות חריפה וביקורות קשות בעקבות ניסיון למנות לסגן ראש עיר אדם שהציונות רחוקה ממנו בלשון המעטה, והביע תמיכה בחיזבאללה. במקום זעאתרה מונתה שהירה שלבי לסגנית ראש עיר, וזאת עד שהמועצה הלעומתית השתלטה על המועצה וחד"ש עברה לאופוזיציה.
איך את מסכמת את כהונת קליש?
"קליש עשתה כמה דברים טובים בעיר, ואת זה אני אומרת כחברת אופוזיציה. מעבר לתארים האקדמיים שלה, היא יכולה הייתה לקבל משרה במוסדות אקדמיים כמו הטכניון ולקבל משרות ברחבי העולם. במקום זאת, היא בחרה בביצה שלנו ולעשות למען העיר. היא עשתה את 20 דקות זוז, הסירה שלטים מיותרים שהוצבו בתקופת יונה שהאדירו את העירייה, היא בעד יותר תרבות ופחות בידור באירועים עירוניים".
ומה עם התמונה הגדולה?
"פה יש בעיה. כשאתה נכנס למועצת העיר אתה מרגיש את הטינה וכאוס. יש לשאול וללמוד איך הגענו למצב הזה? איך אדם כמו ד"ר קליש, נבון, משכיל עם צוות טוב ולא מושחת שעובד גם בחינם, איך אדם כזה מביא את העיר למצב של חוסר תפקוד מוחלט?".
והתשובה?
"אני חייבת להגיד שהיא כשלה ביחסי האנוש, ביכולת לנהל שיח פשרני מול העובדים. כשלה ביכולת לראות את האנשים הטובים שהשאיר אחריו מנגנון יהב, ביניהם חדוה אלמוג. היא הסתכסכה עם הקבלנים, ועד העובדים, המפלגות, הממשלה. קליש היא אדם מצוין וידען שהביאה אותנו לדינמיקה של מדחי לדחי וחבל".
"אבי היה אומר כי ההיסטוריה מדגימה כי דווקא האנשים הטהרנים, הנוקשים והדוגמטיים בכל הנוגע ליושרה, לא מצליחים. מי מצליח? אלו שמצליחים להגיע לפשרות, הפרגמטיים. היא כנראה לא מסוגלת להגיע לפשרות. מי שנכנס בגישה של הכל או כלום כנראה שלא מצליח. אי אפשר להילחם בכל החזיתות גם אם יש לך חגורה שחורה".
"יש טיפת חלב ערבית?
האם לחיפה יכול להיות ראש עיר ערבי?
"כבר היה. חסן שוקרי היה ראש העיר ובעיצומו של המרד הערבי ב-1936 הוא סירב להוציא ממועצת העיר, בה היה רוב לערבים, את שני חברי המועצה היהודים. בגלל סירובו הוא פוטר. עם כניסת המנדט הוא חזר לכהונה. הוא הראשון שאמר שצריכים להיות חברי מועצה יהודים לצד ערבים".
את הולכת בעקבותיו?
"קטונתי. אני רוצה להקים קואליציה רחבה של ארגוני נשים, של עומדים ביחד ואחרים למען הציבור היהודי והערבי בעיר. בחיפה יש 12% תושבים ערבים אך הקבוצה הזו לא זוכה לביטוי הולם אפילו בסינמטק. אין סרטים בערבית, יש בית אבות ערבי? טיפת חלב ערבית? בית ספר לחינוך מיוחד בשפה הערבית? ילדים בעלי צרכים מיוחדים לומדים בעברית על חג הסוכות ושמחת תורה. רוצים שוויון? בוא נתחיל עם בית ספר ערבי בקריית אליעזר שכל כך מתבקש. את השוויון והצדק יש להנכיח. כך למשל יש לקדם התחדשות עירונית בשכונות מוחלשות ולא רק בכרמל איפה שנוח לקבלנים. יש לדאוג לתושבי העיר".
קראו גם:
איפה את במחאה?
"אני צועדת כל שבת מתוך חשש למדינה הדמוקרטית. להבנתי ישראל יכולה להיות או יהודית או דמוקרטית אבל אפשר כנראה לחיות גם בתוך סתירות. זה מעודד אותי לראות כל כך הרבה אנשים צועדים למען ערכי דמוקרטיה, החופש למחות וערכים מוקדשים אחרים. למרות שאנשי הגוש נגד הכיבוש צריך לצעוד בנפרד, יש גאווה בעיר שלי".
פורסם לראשונה: 09:36, 06.05.23
