ביטומן הוא חומר הגלם המשמש לייצור אספסלט. את הביטומן שנצרך בישראל מייצרים בבתי הזיקוק במפרץ חיפה. ממשלת ישראל נערכת ליום שאחרי סגירת בתי הזיקוק, והאופן בו יצרכו ביטומן בארץ.
בסוף השבוע קיבלה ממשלת ישראל את הצעתם של ראש הממשלה ושרת התחבורה, לפיה המלאי העתידי לשעת חירום של ביטומן בישראל, יעמוד על 10 אלפים טון בלבד, ולא 30 אלף טון כפי שתוכנן בשלב הראשון.
ההחלטה הנראית שולית, טומנת בחובה חסכון של כ-100 מיליון שקלים, מאחר ויירכשו 20 אלף טון פחות של ביטומן.
מעבר לכך, הפסקת ייצור הביטומן במפרץ חיפה צפויה להפחית את הזיהום הנובע מהייצור, והחומר המיובא יאוחסן באזורים שונים בארץ ולא רק בחיפה.
בהחלטתה מסוף השבוע קיבלה למעשה הממשלה את הצעתם של ראש הממשלה ושרת התחבורה לתיקון החלטת הממשלה (מספר 1231) בנושא פיתוח מפרץ חיפה, החלטה שהתקבלה על בסיס ועדת המנכ"לים בראשות פרופ' אבי שמחון, לפיה יצומצם מאגר החירום של ביטומן שתחזיק המדינה בישראל.
קראו עוד:
החלטה לצמצם את מלאי החירום התקבלה תוך אימוץ דוח מקצועי של נתיבי ישראל, ובשיתוף משרד התחבורה והמועצה הלאומית לכלכלה, ובאישור רשות חירום לאומית (רח"ל) ומערכת הביטחון.
יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ׳ אבי שמחון: ״החלטת הממשלה היא עוד צעד בדרך להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה עד 2029. אנחנו מקימים תשתיות חלופיות לאלו שיש בבז"ן, על מנת להבטיח את רציפות תפקוד המשק בלי בית הזיקוק בחיפה. הקטנת כמויות הביטומן הנדרשות בחירום תאפשר הצטיידות מהירה יותר, וזולה יותר, נמשיך לפעול להקמת תשתיות ולדיוק הכמויות הנדרשות בחירום, כדי להגיע אל המטרה במהירות האפשרית״.
ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה יובל אדמון: ״כיום כל הביטומן בישראל מיוצר על ידי מונופול מקומי - בז"ן. במסגרת ההיערכות להפסקת פעילותו, אנחנו עוברים לייבוא של ביטומן על ידי חברות פרטיות, במודל תחרותי, ובמקביל אחסון של מלאי חירום לשימוש מיידי. שינוי תפיסת ההפעלה היא בעצם גם "העברת מקל" בנושא הביטומן ממשרד האנרגיה, הרגולטור של בתי הזיקוק, למשרד התחבורה, הרגולטור של כל תשתיות הכבישים בישראל. משרד התחבורה הוביל יחד איתנו ועם מערכת הביטחון עבודת מטה מקצועית ומסודרת, שהובילה למסקנה שניתן לצמצם את כמות הביטומן המאוחסן במדינה בחירום, וכך להוביל לחיסכון למשלם המיסים של כ-100 מיליון שקלים״.
