עד לפני עשור בערך, ציר מוריה נחשב למתחם הבילויים של חיפה. שוקק ברים, מסעדות, בתי קפה, חנויות ועסקים שנפתחו בזה אחר זה. אבל עם התפתחותה של העיר התחתית, הסצנה החיפאית זלגה מהכרמל למטה, והציר החל להתרוקן בשנים האחרונות, למעט מספר פאבים ותיקים ובתי קפה עם מוניטין וקהל קבוע. יצאנו השבוע להתרשם ולשמוע בעלי עסקים.
אור, הבעלים של גרג קיטשן: "אני מרגיש כאילו הוחלט איפשהו שלא רוצים חיי לילה בציר מוריה. גם כשפתחו את מוקד הבילויים בעיר התחתית, עדיין העירייה דאגה לציר והיו נערכים כאן אירועים גדולים שעשו באזז. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה נעשה פה משהו. בכריסמס ובחנוכה כל הציר היה חשוך. גם כשאנחנו מנסים ליזום דברים, מגיעים הפקחים, והם חסרי אונים בדיוק כמונו. הם אומרים לי: 'הלוואי שלא היו שולחים אותנו. אתה חושב שנעים לנו?'.
"אני עובד פה שבעה ימים בשבוע, כ-13 שעות ביום. אבל ב-1 במאי השנה אני יוצא מהתחום. פספסו פה אדם שעשה הרבה לעיר, ואותי הם התישו. אני מרגיש שלא משנה כמה אני עושה טוב, לא אצליח. הגעתי למצב שאני אומר למה אני צריך לקחת את זה כל כך קשה".
ניסיתם להתאחד כל הפאבים?
"למי יש כוח לצאת למלחמות נגד העירייה? רוצים לחיות בשלום. לתת קפה לפקחים ולשאול לשלומם ושהשיח יהיה חיובי ובאנרגיות טובות. לא כל דבר צריך להיות דוחות. הפקחים שמגיעים לפה אומרים תמיד: 'אחי, אם הייתי יכול הייתי נכנס לשבת איתך, אבל זה מגיע מלמעלה".
"עניין של טרנדים"
שירה (25), מלצרית ותיקה בבית קפה על הציר: "יש תחושה של עצבות וריקנות. מי יבוא לבלות במקום שומם? מי ייכנס למסעדה או פאב או בית קפה שיושבים בו שני אנשים? הציר עבר שינוי לרעה. לא נעשים פה דברים יזומים שתורמים לעסקים שעובדים שיחזק אותנו. כל בעל עסק פועל לבד, מנסה להמציא את עצמו, והכל נהיה עלוב. העירייה צריכה לעשות משהו שיעיר את העיר, אחרת לא ישארו פה צעירים".
בסיור שעשינו לאורך הציר לפני שבוע בשעת צהריים עסקים רבים נראו שוממים. לאורך הציר נראים שלטים להשכרה. "פעם אנשים נלחמו לפתוח כאן עסק או חנות", סיפר בעל דרגסטור, "היום אף אחד לא רוצה לפתוח שום עסק".
הוותיקים שזוכרים מה היה פעם מנסים לשמור על אופטימיות. בעלי פאב "הדיוק", ליאת ורן צוקרמן (צוקי), מנסים לנתח את המצב. ליאת: "היום אנשים מעדיפים להגיע למקום מסוים שכיף לבלות בו. שהאוכל טוב ויש אווירה טובה ואז הם יכולים להצטלם, ולהעלות תמונות לאינסטגרם".
רן: "אנחנו ועוד פאבים בסביבה עובדים יפה בלי קשר לציר, מגיעים אלינו לקוחות קבועים. אבל אם היו נערכים אירועים או מנסים לחזק את הציר כמו פעם, הציר היה מתרומם. סגנון החיים לפני 10 שנים היום שונה. היום מחפשים בילוי אחר. רוצים מנות שוות, להגיד שהיית שם. החיים שלנו השתנו מאוד בגלל הפייסבוק והאינסטגרם. היום הציר שומם כמו מרכז הכרמל, וחיפה דורכת במקום. תראי את מרכז הכרמל. שיפצו אותו לתפארת, אבל אין שם כלום. אין באזז שמביא אנשים לבוא לבלות כמו בעיר התחתית אחרי ששיפצו אותה, והיתה סקרנות שהובילה אנשים להגיע. אם העירייה היתה עושה איתנו משהו, אפשר היה להרים עוד את הכרמל ואת הציר. אבל אני חושב שאין להם עניין".
מלצרית בפאב: "יש ירידה במספר הצעירים בחיפה, באופן משמעותי. אני רואה לרוב מבוגרים. צעירים יוצאים מהעיר לבלות בקריות, ברמת ישי ובתל אביב. אין גם מועדונים בחיפה, אז יוצאים למפרץ ולקריית חיים. כשאסיים ללמוד, אני מתכוונת לעבור לתל אביב כמו החברות שלי. אין מה שישאיר אותי פה, יש אווירה עצובה כזאת".
שלי דרויאן (23), עובדת בקפה קפה מזה שנתיים: "זה לא תל אביב, אבל יש לאן לצאת, צריך רק שיצאו. יש תנועה, אבל זה ירד. יש לנו את הקבועים שלנו שמגיעים תמיד ואנחנו נהנים מהם. ציר מוריה זה לא מה שהיה פעם. צעירים פחות מגיעים, אבל אני אופטימית. לאט לאט אני מאמינה שזה יחזור. כי זה עניין של טרנדים, צריך פה קצת השקעה, אבל הכרמל זה כרמל".
"אין טעם לבכות"
מנהל מועדון הביט, יובל קאופמן, מי שניהל בעבר את פאב הלוינסקי: "מוריה היה ציר הבילוי המרכזי של חיפה. המועדונים היו בעיר התחתית כמו הלונה, האומן 17, החורבה, הבילויים של הבארים היו במוריה. כולם היו מגיעים לבראון, ללוינסקי, למיידלר'ס, לפרנג'ליקו. פאב הלוינסקי היה אחד ממקומות הבילוי הכי מוכרים על הכרמל ומשך אליו לא רק צעירים מחיפה ומכל האזור וגם מפורסמים רבים, אושיות וסלבים. תוסיפי לזה את כל האירועים שהעירייה עשתה כמה פעמים בשנה שחיזקו את האזור והותירו תמיד גל בליינים שהמשיכו להגיע גם אחרי האירועים.
"כל זה היה עד 2010, אז כבר התחלנו להרגיש את הירידה כשהתחילה להתפתח העיר התחתית. בחיפה לא יכולים להיות כמה מרכזי בילויים, תמיד היה ציר בילוי מרכזי אחד. הצעירים היום יורדים לעיר התחתית, במקביל לקריות לאח"י אילת ולרמת ישי, וציר מוריה התחיל לאבד עניין. אני חושב שאי אפשר לבכות על מה שהיה. להיזכר זה כיף, אבל לא לבכות. אני מסרב לומר שציר מוריה מת. כי להגיד את זה, זה לעשות עוול לעסקים שעובדים שם. הוא לא מת, אין לו יותר את הווייב שהיה בו, הוא יותר ציר של בילוי רגוע ושקט".
האם אפשר להחזיר עטרה ליושנה?
"אני לא חושב. אבל אפשר לייצר מדי פעם פרוייקטים או אירועים על ידי בעלי העסקים או על ידי העירייה".
דורי גילפז, אושיית לילה, ממקימי העסקים הראשונים על ציר מוריה והבעלים לשעבר של הבראון: "אנחנו פתחנו את הבראון מול הפרנג'ליקו ממש בחודשים הראשונים שלו ועבדנו פיצוץ. עם זאת, היו בעיות חניה קשות ותלונות בלתי פוסקות של השכנים. במקביל נפתחו עוד מקומות טובים, אז לאט לאט התנועה מהקריות הפסיקה לגמרי והמתחם של העיר התחתית שאב את הבליינים. זה תחום קשה מאוד.
"אנשים חושבים שזה נוצץ, אבל זה לא. היום אנשים חוששים להשקיע, כי הכדאיות בתחום הזה מוטלת בספק בחיפה ובכלל. לדעתי גם תרבות הבילוי השתנתה. האינטרנט תרם את חלקו למפולת. אם פעם היו מגיעים להכיר בפאבים, היום אפשר גם דרך האינטרנט. גם יקר נורא בפאבים, ואנשים מעדיפים להזמין הביתה. צעירים רבים מחפשים מקומות עם מחירים זולים יותר, כמו בעיר התחתית, שם העלויות נמוכות יותר מהכרמל. רוב הקהל שמבלה על הכרמל הוא יותר מבוגר, והוא כן יכול להרשות לעצמו להוציא סכומים גבוהים יותר. אין מקומות שמחים היום בכרמל ובמוריה".
הבליינים, ברובם, חושבים שציר מוריה איבד מזוהרו, אבל לא מת. כולם מתלוננים על קשיי חניה, ומודים שזאת אחת הסיבות לירידה. ביום ראשון ב-22:00 מרכז הכרמל נראה שומם, למעט כמה שולחנות מאויישים. הבעלים אומרים שבסופי שבוע המצב טוב יותר, אבל הכל יחסי.
מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה.
