בליבו של מפרץ חיפה, במרכז הצ'ק פוסט, זורם נחל מים מתוקים מהגדולים והמרשימים באזור עם כמויות מים גדולות ואזור שבו ניתן לטבול. על גדות הנחל ניתן למצוא צמחייה נדירה בהשוואה לישראל וגם לעולם, ובעלי החיים במתחם הנחל מגוונים ונדירים. אז איך בכל זאת השם נחל סעדיה לא מוכר לציבור? לדברי הפעיל הסביבתי ומגלה הנחל, אריק דרובוט, הרשויות העדיפו לשמור על הנחל בסוד.
דרובוט, צעיר נמרץ וספורטאי העוסק טיפוס על קירות, יצא עם פרוץ הקורונה עם מפה מתקופת הבריטים לגלות מעיינות נסתרים שלא מופיעים במפות הישראליות. "עברתי בחיפה כמה נקודות בהן מצאתי שנסללו כבישים ובניינים, ואז הגעתי לצ'ק פוסט. עקבתי אחר מפה מנדטורית והגעתי לניקבה של 140 מטר המלאה בכמויות אדירות של מים מתוקים. עקבתי אחר המים ונגלה לי נחל שהולך מערבה 2.5 ק"מ מהצ'ק פוסט, ונשפך לקישון. ראיתי טבע מטורף. כמויות של מים כמו בנחל כזיב ודן. לא האמנתי איך פספסתי את זה במשך 30 שנה". מגלה הנחלים הצעיר מצא כי לא פחות משישה מעיינות לאורך דרך בר יהודה מהצ'ק פוסט ועד לגשר פז, מזינים את הנחל.
עם ראש בקיר
אבל מהר מאוד חדוות הגילוי השתנתה. "באחת הפעמים שטיילתי שם פגשתי רועה שסיפר כי הפרות לא שותות מהנחל כי מופנים אליו שפכים. אז גיליתי שמי שמזהמת את הנחל היא עיריית חיפה. פניתי לעירייה ולמשרד להגנת הסביבה והתחלתי לחקור. חלק מהגופים נפנפו אותי, אחרים אמרו שהנושא מוכר. הרגשתי שמורחים אותי ואף אחד לא עושה כלום. המשכתי לדלות מידע וגיליתי כי באזור יש תוכנית בנייה מאושרת שיזמה העירייה משנת 2012, לפיה באזור ייבנה מתחם היי־טק. אף אחד לא התנגד לאישור התוכנית והבנתי שאף אחד למעשה בחיפה לא מכיר ויודע שיש פה נחל כזה, ולכן זה מאפשר לרשויות להפקיר את המקום".
דרובוט החליט לרתום את הציבור לסיכול התוכניות: "פתחתי קבוצת פייסבוק בשם 'מצילים את נחל סעדיה'. מהר מאוד הצטרפו לקבוצה תושבים, פעילים סביבתיים וגם אנשי מקצוע, אקולוגים, הידרולוגים ואחרים. יזמנו מפגש עם ראש העיר ודרשנו לעצור את התוכנית שיזמה העירייה כדי להציל את הנחל והטבע. קליש אמרה שהיא לא מוכנה לבטל את התוכנית כי יצטרכו לפצות את בעלי הקרקע, ואין בכוונתה לפגוע בתקציב העירייה והבהירה שהיא לא מעוניינת לוותר על ההכנסות הצפויות לעירייה מיישום התוכנית. הבנו שקליש הולכת עם הראש בקיר".
ירושה מהבריטים
7,500 אנשי הקבוצה להצלת נחל סעדיה, מודים כי האזור מעולם לא הוגדר כשמורת טבע וכי בתקופת הבריטים כל האזור תוכנן לתעשייה. הבריטים עזבו לפני עשרות שנים, אבל התעשייה נשארה, והנחל ממשיך לזרום.
אז מה עושים? פעילי נחל סעדיה חברו לרשות נחל הקישון והחברה להגנת הטבע, והקבוצה המשותפת שוקדת בימים אלה על תוכנית חלופית במקום זו המאושרת משנת 2012. בינתיים הם מבקשים למנוע את המשך הזרמת השפכים לנחל.
דרובוט: "מצאנו כי הזרמת שפכים היא באישור המשרד להגנת הסביבה כשהיתר לזה צריך להינתן בכלל על ידי רשות המים. במשרד להגנת הסביבה פנו לעירייה כדי למצוא פתרונות להזרמת מי ביוב. מצאנו שעסקים התחברו בצורה פיראטית למערכת הביוב העירונית וכך מגיעים לנחל שפכים ושמנים. אין נתונים מדויקים, אבל אנו מעריכים כי מוזרמים מאות קו"ב שפכים בשנה לנחל".
למרות הזרמת השפכים, דרובוט, שדאג לדיגום המים בנקודות שונות בנחל, אומר כי המים נותרו נקיים. יש אזור של שפכים, ושם נמדדו כמויות חיידקים גדולות, אבל באזור הנחל, בשל כמויות אדירות של מים מתוקים, מדידת החיידקים לא זוהו כמויות משמעותיות.
אנשי המקצוע שבחנו את הנחל התאהבו בו. פרופ' אביטל גזית, בעל שם עולמי לחקר בתי גידול ונחלים אמר כי מדובר בנחל הזורם לים עם המים הנקיים ביותר בישראל עם איכות מים נדירה. לדבריו, מי הנחל מגיעים ממים הנספגים בהר הכרמל, עוברים באקוויפר היורד בציר בר יהודה ופורץ דרך המעיינות בנחל.
גאולת אדמות
דרובוט: "יש בנחל מאות מינים של ציפורים, ביניהן עופות מים. מבחינת יונקים יש נוטריות, נמיות, חזירים, דורבנים, חפרפרות, צבי ים, וגם דגה הכוללת אמנונים, בורים, צלופחים, שפמנונים וקרפיונים. כל זה מתאפשר בגלל הקישוריות לים ולנחל. יש קישוריות לים ולקישון ומשם הגיעו. יש פה 150 דונם וצמחייה נדירה מבחינה עולמית. זהו שטח היסטורי והיחיד בכל המפרץ שלא נגעו בו לאורך מאות שנים. הביצות שיש בו נשמרו וזהו אזור סופר נדיר עם מים מתוקים".
המאבק להצלת נחל סעדיה רק החל. בחברה להגנת הטבע מביעים תמיכה מלאה בדרובוט וקוראים לציבור להירתם למאבק החשוב של חיפה.
מנהל קהילת החברה להגנת הטבע בחיפה, אורן אגמון, טוען כי מדובר בפנינת טבע נדירה ומדהימה: "לאורך שנים התעלמו מנחל סעדיה ואישרו תוכנית פיתוח שהיום לא הייתה מאושרת. אנו מנסים לגרום לכלל הגורמים להבין שהתוכנית הזו לא יכולה להיות מיושמת. אין סיבה לפגוע בנחל והסביבה שלא ניתן למצוא כדוגמתה בשום מקום בארץ. זהו נחל שלמרות שהוא מותקף בשפכים, הוא נותר מדהים, חי ונושם עם צמחייה ובעלי חיים נדירים. יש פה הזדמנות נדירה לגאול אדמות ולהחזיר את הנחל לציבור לטבע. יש כאן נחל הזורם 365 ימים בשנה בשפיעה מטורפת. זו אטרקציה ברמה עולמית שיש לשמור ולטפח. ואם יצטרכו אז גם לרכוש את הנחל. זו מלחמה על איכות חיי תושבי האזור".
כמה עולה נחל?
ראשי המאבק נחושים לשכנע את המדינה להבין כי מדובר בנחל שיש לשמר גם במחיר ביטול תוכנית בנייה מאושרת. בחברה להגנת הטבע ודרובוט עצמו מצאו כי המחיר למ"ר בתוכנית הוא 1,200 שקל. המשמעות היא כי סך 150 הדונם שווים 106 מיליון שקל.
דרובוט: "התוכנית שלנו היא לשחרר את הקרקע מבעלי הקרקעות הפרטיים, לרכוש את האדמה ולקדם תוכנית שתכריז על האזור כשמורת טבע. לאחר מכן האזור יעבור לניהול המדינה ורשות הטבע והגנים. הציבור ייצא נשכר מהצלת הנחל והאזור. ניתן יהיה לחבר את הפארק החדש עם פארק הקישון ולעשות פה משהו מדהים. אני אופטימי. עד לאחרונה אף אחד לא שמע על הנחל. עכשיו יש פה אלפי אנשים שמבקשים להציל אותו. עכשיו רק צריך שבעירייה ובמדינה יתעוררו. בעירייה כבר החלו לנקות מסביב לנחל. בינתיים הציבור מוזמן להגיע ולהתרשם בעצמו מהפלא הזה. אם הציבור ימשיך להתגייס נגיע ליעד של הצלת נחל סעדיה".
קראו גם: >>
מעירית חיפה נמסר כי היא מייחסת חשיבות רבה לענייני הסביבה ובפרט לנחל סעדיה, שהינו נחל בעל ערך אקולוגי גבוה ואחד מבתי הגידול הייחודיים בחיפה. לאור זאת השקיעה ומשקיעה העירייה משאבים רבים, הן בחשיבה ותכנון, הן בכוח אדם ובכסף וזאת על מנת להגן על הנחל.
עוד טוענים בעירייה כי התוכנית המאושרת משנת 2012 החליפה תוכנית מנדטורית שהייתה מביאה לחיסול בית הגידול בסביבת הנחל, והתוכנית הנוכחית תאפשר את קיומו. העירייה: "הפיכת מרחב הנחל לפארק, תחייב את העיריה לפצות את בעלי הקרקעות הפרטיות, דבר שיביא לקריסתה הכלכלית של העירייה. יש לציין שראש עיריית חיפה, ד״ר עינת קליש רותם, נפגשה עם פעילי הסביבה וחברי כנסת ושטחה בפניהם את מורכבות הסוגיה ואף הציעה להקים צוות מומחים לחשיבה מחודשת בנושא תוואי הנחל במסגרת האילוצים הכלכליים. אנו מזמינים את כל הגופים הסביבתיים לשיח פתוח בנושא".
פורסם לראשונה: 08:08, 21.01.22
