פריאל פראג', המכונה פיפי, הספרית הידועה מחיפה והפעילה החברתית, רק טיילה בשוק כשלפתע הועפה על ידי אופנוען שאיבד שליטה ונזרקה אל המדרכה. עכשיו היא שוכבת בבית החולים עם שברים בגופה וצפויה לה שיקום ארוך.
דריסת הספרית פיפי בחיפה
(צלם לא ידוע. פרסום לפי 27א' לחוק זכויות היוצרים)

בנה ג'ילבר פראג' (33), משחזר את הרגעים הקשה ביום ראשון האחרון כשהוא ואימו טיילו בשוק בכפר ברטאעה בגליל. בסביבות השעה 16:00, ג'ילבר פנה לעבר חנות מסוימת, פיפי המשיכה ואמרה שהיא תחכה לו ליד הרכב, והם התכוונו בהמשך לחזור לביתם שבחיפה. פתאום שמע ג'ילבר קול חזק של אופנוע שמרעש עם האגזוז, וכשסובב את ראשו שמע צרחות וראה מהומה.
ג'ילבר: "אנשים צועקים ואני רואה את חברה של אמא שלי צועקת ובוכה, ישר קלטתי שמשהו לא בסדר והתחלתי לרוץ לשם. ראיתי את אמא שכובה על הרצפה והאופנוע ממש על הגוף שלה. לא יודע איך, קיבלתי כוחות מלמעלה, הרמתי את האופנוע וזרקתי אותו בצד, תפסתי את הדורס שלא יברח כי הנחתי שהוא ניסה לברוח. צילמתי את לוחית הזיהוי של האופנוע, תפסתי את הדורס ולקחתי את תעודת הזהות שלו. תוך כדי הזמנו אמבולנס של מד"א. אני מנסה לתמרן בין הכל, אשתי עם הילדים, אמא שלי, הרכב שלנו שפתוח, להיות כמו מפקד תנועה ואנשים מסתכלים, כששמעתי את האמבולנס מגיע נרגעתי קצת".
1 צפייה בגלריה
פיפי בבית החולים
פיפי בבית החולים
פיפי בבית החולים
(פרטי)
קראו גם: >>
פיפי מאושפזת בבית החולים בני ציון במחלקת כירורגיה, היא מוגדרת פצועה באופן בינוני, עם שברים בצלעות, בכתף באגן ופגיעה ברגל ימין. המשפחה נושמת לרווחה כי נשללה פגיעת ראש. כעת צפוי לה שיקום ארוך של חודשים במחלקת שיקום של בית החולים, היא בקושי מסוגלת לדבר, נוטלת משככי כאבים ואינה עומדת על הרגליים.
פרסום המקרה בפייסבוק עורר מאות תגובות אהדה ואיחולי בריאות לפיפי. פריאל בעלת "סלון פיפי לתסרוקות" כבר 36 שנים בחיפה, המספרה ממוקמת בשדרות הציונות שם גם היא גרה. היא ידועה כפעילה בתחום של דו קיום בחיפה ואף זכתה לסרט דוקומנטרי בשם 'חפיפה'.
ג'ילבר: "היא הייתה בדרך והוא העיף אותה, זה יכול לקרות לכל אחד, להשתולל ברחוב זה ממש יותר מידי, אני מקווה שזה לא יקרה לעוד אנשים, זה זוועה ממש מה שקרה לנו. חשוב לי להודות לצוות הרפואי בבני ציון על הטיפול המאוד מסור והעזרה הרבה".
נירה הראל החיפאית מספרת: "אני מכירה את פיפי 40 שנה. בעשר אצבעות הקימה מספרה. תמיד הייתה מחכה בכניסה למספרה ומקבלת את כל באי המספרה בחיוכים, מלא סיפורים. חייה לא היו קלים, אבל תמיד עבדה וחייכה. לא היה עבורה כל הבדל יהודים או ערבים, תמיד היה תה, קפה ועוגיות אצל פיפי. תמיד בחיוך והפן שהייתה עושה תמיד החזיק מלא זמן. היא אוהבת אנשים. מאחלת לה המון בריאות והחלמה מהירה".